אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ'

אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ'

לידה	22 בפברואר 1854 ליאדי, בלארוס
פטירה	6 בספטמבר 1945 (בגיל 91) תל-אביב, פלשתינה (א"י)
מדינה	פלשתינה (א"י)
לאום	יהודי
מקום קבורה	בית הקברות טרומפלדור
שפות היצירה	עברית, גרמנית
יצירות בולטות	תולדות היהודים בארץ ישראל

אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ'

לחצו כדי להקטין חזרה

לחצו להגדלה

---

מימין: דוד שמעוני, י"ח ברנר, א"ז רבינוביץ' וש"י עגנון (1910)

דימוי דיוקנותיהם של דבורה בארון, הרב קוק, דוד שמעוני, ש"י עגנון, א"ז רבינוביץ' וי"ח ברנר, כולם התגוררו בנווה צדק בתקופת העלייה השנייה, במיצג "תוצרת הארץ" - עבודתו של האמן דוד טרטקובר המוצגת בכיכר מרכז סוזן דלל

"תולדות היהודים בארץ ישראל משנת ג' אלפיים תת"ל ליצירה עד ה' אלפיים תרע"ד", דפוס א. איתן וס. שושני, 1920 יפו. לחצו על התמונה לדפדוף בספר מעמוד 7

ציון קברו של אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ' בבית הקברות טרומפלדור

אלכסנדר זיסקינד בן צבי-הירש רבינוביץ (בראשי תיבות: אז"ר; כ"ד בשבט תרי"ד, 22 בפברואר 1854 – 6 בספטמבר 1945, כ"ח באלול תש"ה) היה סופר, עורך, ביוגרף ומתרגם עברי. כונה "זקן הסופרים העבריים".

תולדות חייו

רבינוביץ' נולד בשנת 1854 בעיר לאדי שבמחוז מוהילב של האימפריה הרוסית, באזור רוסיה הלבנה (כיום בלארוס), עיר שהייתה מרכז חב"ד. בנערותו שימש כגבאי בבית הכנסת של החסידות בעיר, והיה אחראי על רכישת ספרי קודש לבית הכנסת.

בשנת 1887 החל ללמד בעיר פולטבה (כיום באוקראינה). פרסם את סיפוריו הראשונים ברוסיה ולאחר מכן בפולין, בעיתונו של נחום סוקולוב "האסיף", שיצא לאור בוורשה. היה מקורב לתנועת חובבי ציון. בשנת 1897 נבחר לקונגרס הציוני הראשון.

אז"ר עלה לארץ ישראל בימי העלייה השנייה בשנת 1906, עבד כספרן בספריית שער ציון ועסק בהוראה. במהלך מלחמת העולם הראשונה גורש אז"ר יחד עם שאר תושבי תל אביב, ושהה בצפת עד סיום המלחמה. בעקבות הסיפור "מחרבנות החלוקה", שפרסם בקובץ הספרותי "הגליל", גזרו עליו רבני צפת נידוי.

היה פעיל בתנועת העבודה, ואף קיבל בגיל 75 את פנקס החבר מספר 1. הרבה להופיע בסניפי הנוער העובד ואף זכה לכינוי "הסבא" של הנוער העובד, כפי שמעיד זלמן שזר בנאום במסיבה בבית הנשיא:

קודם כל היה סבא לנוער העובד. עוד זכורים הימים כאשר היינו מתאספים בכל יום הולדת של "סבא". זכורים הימים כשהוא היה בא נשען על מקלו לתוך מסיבות הנוער העובד. ילדים וילדות כתרוהו מסביב ורקדו לפניו, והוא, ר' אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ', כבר אז ישיש, היה קרוי בפי כולם: "סבא של הנוער העובד".

היה מקורב לסופרים ש"י עגנון ויוסף חיים ברנר וכן לרב הראשי של יפו באותה עת, הרב אברהם יצחק הכהן קוק. תמונתם המשותפת מונצחת בפסיפס המרכזי במרכז סוזן דלל בשכונת נווה צדק. כיהן כחבר נשיאות אגודת הסופרים העבריים בארץ ישראל החל משנת 1921.

כך כתב עליו ש"י עגנון בספר תמול שלשום (ספר ראשון, פרק שישי), הוצאת שוקן:

...מלבד הספרים שקרא בחדרו קורא היה בבית הספרים שערי ציון. ואז"ר היטיב עמו ולא מנע ממנו כל ספר, חוץ מספרים שמצא בהם דברי מינות. לפי שראה שהרבה מן הצרות שבאות על בחורי ישראל באות משום הדעות הנפסדות שלומדים מספרי מינים...

היה מראשוני תל אביב, וממקימי שכונת בורוכוב בגבעתיים. בחייו הוציא לאור כ-100 ספרים, ולרגל יום הולדתו ה-80, הוחלט לקרוא יישוב על שמו, הוא כפר אז"ר.

נפטר בשנת 1945, ונטמן בבית הקברות הישן של תל אביב ברחוב טרומפלדור.

השקפתו

אז"ר למד תורת ישראל, וקלט את מוסר חז"ל ואת נשמת החסידות. הוא הושפע גם מסופרי רוסיה הגדולים טולסטוי וקוֹרוֹלנקוֹ, ומפיינרמן, תלמידו של טולסטוי, עד שהעבוֹדה הפּשוּטה הכּשרה הייתה בּעיניו לדבר שבּקדוּשה. אז"ר קיים אורח חיים אדוק, שומר מצוות כהלכתן, ומתפלל מדי יום ביומו. באחת ההזדמנויות אמר שאין להעלות על הדעת קיום העם העברי בלי הדת, ושאף לראות אנשים דתיים בתוך תנועת העבודה.

כאיש רב-פעלים דגל בעבודה למען הכלל. סיפוריו עסקו במצוקות יהודים עשוקים (כמסורת הספרות העברית הריאליסטית מאז תקופת ההשכלה), והוא כונה "חלוץ הספרות הסוציאליסטית העברית". מקובל לטעון כי בהגיעו לארץ ישראל התקרב יותר לאורח-חיים דתי, בהשפעתו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק. אז"ר היה בן בית אצל הראי"ה קוק, מהראשונים שהכירו בו, ומשך עמו את חבריו הסופרים ל"סעודה שלישית" בבית הרב. הוא אף ערך יחד עם בנו של הרב קוק, הרב צבי יהודה, קובץ בשם "התרבות הישראלית", בהשראת רוחו של הראי"ה קוק, שהוציא בו לאור את "זרעונים". לדברי הרצי"ה, הקובץ נועד מלכתחילה לשמש כקונטרה לכתב העת מייסודו של אחד העם, "השילוח", אלמלא נאלצו להפסיק את הוצאתו לאחר הגיליון הראשון בשל פרוץ מלחמת העולם הראשונה. בנוסף, כתב מאמר על הראי"ה קוק עוד בחייו בשם 'כתר תורה - לצורתו הרוחנית של רבינו' (יצא לאור ב-"לוח ארץ ישראל" תרע"ב) בו ביטא את הערצתו לרב.

בפעילותו בנוער העובד נאבק בהשפעות הפרקציה (הסיעה) הקומוניסטית ושאר השפעות לא-ציוניות, ששאפו לקשור את הנוער העובד לקומוניזם ולמהפכה הבולשביקית ולבטל את מטרותיה הלאומיות היהודיות של התנועה.

כתביו

כתב, ערך ותרגם יותר ממאה ספרים. מסיפוריו הבולטים: "בצל הכסף", "בת העשיר", "דרך הרוח". חיבר מאמרים עיוניים שיצאו לאור בגליונות "לוח ארץ ישראל" בעריכת אברהם משה לונץ.

השקיע בתרגומים תורניים, בעיקר של ספרי מחקר התלמוד של הרב ד"ר בנימין זאב (וילהלם) בכר, וניכר בהם שהוסיף נופך משלו על פי למדנותו התורנית. מתרומתו לספרות התורנית: אגדות התנאים, אגדות אמוראי ארץ ישראל, ערכי מדרש, הרמב"ם פרשן המקרא, מסילות לתורת התנאים, תרגום התרגום לשיר השירים, פירוש לאיוב ולקט פירושים למקרא מספרי המדקדק יונה אבן ג'נאח.^{[דרושה הבהרה]}

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

חיים אישיים

אז"ר היה נשוי פעמיים. עם אשתו הראשונה, הניה לאה לבית לפיצקין, הביא לעולם 4 ילדים:

• ימימה טאובקין (1891–1980) - ממקימות מושב אביחיל
• מרים פפר (1892–1966)
• מיכאל רבינוביץ' (1896–1967) - אביו של הסופר והעיתונאי יזהר ארנון
• יהודה בן אז"ר (1900–1986) - אביו של הפסנתרן שאול בן אז"ר וסבם של השחקן נעם בן אז"ר והעיתונאי תומר בן אז"ר

מאשתו השנייה חיה נולד לו בן אחד - בנימין אז"ר (1910–1981), לימים איש משרד העבודה.

מספריו

• על הפרק, ורשה: דפוס א' גינז, תרמ"ח.
• חטאת הצבור, ורשה: תושיה תרנ"ו.
• אגריפוס הראשון, ורשה: תושיה תרנ"ז.
• תולדות הספרות העברית: לבני הנעורים, אודסה: מוריה תרס"ו.
• לתולדות החנוך וההשכלה של היהודים ברוסיה, ירושלים תרס"ז.
• הגליל העליון, ירושלים: פרומקין, תרס"ט.
• נר מצווה: והוא ספר הלכות למען תינוקות של בית רבן, וילנה: עפעל וגארבער, ת"ע.
• השכר והעונש בחינוך, ירושלים: דפוס אחדות, תרע"א.
• תולדות עם ישראל מראשית ימיו עד היום הזה, ורשה: תושיה תרע"ג.
• תולדות היהודים בארץ ישראל, יפו תרפ"א.
• יוסף חיים ברנר: חייו ותכונתו האישית והספרותית, יפו: אחדות העבודה, תרפ"ב.
• חיי ליב ניקולייביץ טולסטוי, תל אביב: דפוס אחדות, תרפ"ד.
• תולדות ישראל: היסטוריה מצירת לילדי ישראל, ורשה: תושיה תרפ"ה.
• הפטרה: ספורים, מאמרים ורשימות, תל אביב: דפוס אחדות, תרפ"ה.
• הרהורים: על חיי עולם וחיי שעה, תל אביב: דפוס אחדות, תרפ"ז.
• האסלאם: מהותו, מקורו והתפתחותו, תל אביב: אגודת הסופרים, תרפ"ז.
• הפטרה: ציורים, אמרות, שרטוטים היסטוריים והרהורים, תל אביב תרפ"ח.
• דרך הרוח, תל אביב: דביר, תרפ"ט.
• תולדות היהודים בארץ ישראל משנת ג' אלפים תת"ל ליצירה עד ה' אלפים תרע"ד, 1936.
• סיפורים, ועד היובל 1933.
• כתבים מקובצים בשני כרכים, ועד היובל. 1934.
• כתבי אז"ר אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ'- מאמרים (שלושה כרכים), ועד הפועל, 1935.

ספרים שערך

• ספר השנה של ארץ ישראל (ביחד עם ד"ר אברהם צפרוני ודוד שמעוני), תל אביב, הסתדרות הסופרים העבריים בארץ-ישראל, תרפ"ג-תרפ"ו (1923–1936).

לקריאה נוספת

• אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ: תולדות חייו כתובות בידי עצמו, עם תמונתו, ורשה: תושיה, תרס"ז.
• ד"ר א. צפרוני (עורך), ספר זיכרון: ליובל השבעים של אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ: מקדש לחקירות בספרות ובשפה, תל אביב: הסתדרות הסופרים העברים בארץ-ישראל, תרפ"ד (באתר ארכיון האינטרנט)
• יעקב רבינוביץ, ליובלו של א. ז. רבינוביץ, ב-"התקופה" ספר עשרים ואחד, תל אביב: שטיבל תרצ"ד, ע' 476–478.
• יעקב פיכמן, א. ז. רבינוביץ: ליובל השבעים, בספרו בטרם אביב: מסות, תל אביב: מחברות לספרות, תשי"ט, ע' 64–66.
• ר' בנימין, א. ז. רבינוביץ (למלאות לו פ"ה שנים), ב-"מאזנים" א' ת"ש, ע' 116–118.
• אברהם ברוידס, אז"ר, ב-"מאזנים" כ"א תש"ו, ע' 58–59.
• נחום בנארי, "לשמותו של א. ז. רבינוביץ (אז"ר)", בספר ערכי רוח וספרות: על סופרים, ספרים ואישים (תל אביב: מדור לספריות שעל ידי מרכז לתרבות ולהסברה, ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ-ישראל, תשי"ד), עמ' 192–197
• שמואל שפירא, "חזיון וחזון: במלאת 85 שנים לאלכסנדר זיסקינד רבינוביץ", בספר אשר לאורם הלכתי (תל אביב: הוצאת ידידי העלייה השנייה, תשכ"ו), עמ' 190–193.
• בן-עמי פיינגולד, על הפרק" מאת א. ז. רבינוביץ וחשבון-הנפש של "ההשכלה", ב-"מאזנים" תמוז-אלול תשל"ט, ע' 119–126.

קישורים חיצוניים

• רשימת הפרסומים של אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ', בקטלוג הספרייה הלאומית
• אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ', ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
• כתבי אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ' בפרויקט בן-יהודה
• דוד תדהר (עורך), "אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ (אז"ר)", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 253
• מ. קושניר, ר' א.ז.ר, דבר, 8 בפברואר 1934
• נ. צ. מיימון, צמחוניותו של אז"ר, דבר, 8 בפברואר 1934
• ליובל השמונים, דבר, 8 בפברואר 1934
• אברהם ברוידס, סבא אז"ר, דבר, 22 באוקטובר 1965
• ברל כצנלסון, בוחר בחיים, דבר, 9 בפברואר 1934
• בר טוביה, הפשטן הרואה למרחקים, בפרויקט בן-יהודה
• מחבר עולמות (על יחסו של אז"ר למסורת), מאת משה נחמני
• שלום שטרייט, א. ז. רַבִּינוֹבִיץ, בפרויקט בן-יהודה
• ר' בנימין, אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ: בפשטות ובטבעיות, בפרויקט בן-יהודה
• יצחק יציב, אֲלֶכְּסַנְדֶּר זִיסְקִינְד רַבִּינוֹבִיץ, בפרויקט בן-יהודה
• רבינוביץ אלכסנדר זיסקינד (אז"ר) - סופר, עורך, מתרגם ומחנך, באתר תנועת העבודה הישראלית
• דליה חשן, מעשה תפלת האם: בין מדרש לספרות יפה, מבוע ל"ה (תשס"א)
• שמואל אבנרי, ביאליק ואז"ר: סיפורם של מו"ל ונימו"ל, באתר הארץ, 13 בדצמבר 2013
• נתן אקסלרוד, אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ' נואם, אוסף יומני כרמל באתר YouTube ‏ (1935)
• נתן אקסלרוד, ביאליק, אזכרה בשנה למותו, אוסף יומני כרמל באתר YouTube ‏, אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ' אומר קדיש (1935)
• ירוחם אביעד גולדמן, הלכה מכוננת לאום: 'שולחן ערוך לילדים' לאז"ר, עיונים 35, תשפ"א-2021, עמ' 251–272
• אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ (1854-1945), דף שער בספרייה הלאומית
• אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ', בלקסיקון הספרות העברית החדשה

מספריו המקוונים

• תרגום התרגום לשיר השירים מארמית לעברית, תל אביב, תרפ"ח / 1928, באתר היברובוקס
• תולדות היהודים בארץ ישראל, יפו, תרפ"א / 1921, באתר היברובוקס
• א"ז ראבינאוויטש, שמחת תורה: ציור - סיפור לילדים, אדעססא, דפוס דובנא, תרנ"ז / 1896.