בנימין זאב בכר
 | |
| לידה |
12 בינואר 1850 ליפטובסקי מיקולאש, ממלכת הונגריה  |
|---|---|
| פטירה |
25 בדצמבר 1913 (בגיל 63) בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית |
| מדינה |
הונגריה |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי ברחוב שלגוטאריאני, בודפשט, הונגריה |
| מעסיק |
בית המדרש לרבנים בבודפשט |
| השקפה דתית |
יהדות |
  | |
הרב בנימין זאב בַּכָרָךְ ובלועזית בכר (ביידיש: בנימין זאב באכער, בגרמנית: Wilhelm Bacher, בהונגרית: Bacher Vilmos; 12 בינואר 1850 – בודפשט 25 בדצמבר 1913) היה מזרחן ובלשן איש חכמת ישראל בהונגריה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בלִיפְּטו-סנט-מיקלוש (אנ') בהונגריה (כיום בסלובקיה) למשורר שמעון בכרך, מאחרוני תנועת ההשכלה בהונגריה וסופר עברי חשוב. היה צאצא לרב יאיר חיים בכרך, בעל ספר "חוות יאיר". לצד חינוך מסורתי סיים גימנסיה לותרנית בפרשבורג. ב-1867 התחיל ללמוד פילוסופיה ושפות המזרח באוניברסיטת בודפשט, ושמע הרצאות על התלמוד משמואל ליב בריל. ב-1868 עבר לאוניברסיטת ברסלאו והמשיך ללמוד פילוסופיה ופילולוגיה, ובמקביל המשיך בלימודי יהדות בבית המדרש לרבנים בברסלאו. כיהן תקופה קצרה כרבה של סגד.
ביולי 1877 הוא מונה על ידי ממשלת הונגריה יחד עם משה בלוך ודוד קויפמן לפרופסור בבית המדרש לרבנים בבודפשט ולימד תנ"ך והיסטוריה יהודית. החל מ-1907 לימד תלמוד והלכה. ב-1885 מינתה קהילת פשט את בכר למנהל התלמוד-תורה, בו לימד, בין היתר, עם מיקשה וייס ודוד שיין. בנימין בכר היה סופר פורה ופרסם למעלה מ-750 חיבורים. כתב ערכים באנציקלופדיות שונות, והיה מהתורמים העיקריים לאנציקלופדיה היהודית. מרבית חיבוריו נכתבו בגרמנית או הונגרית, ולבקשת חיים נחמן ביאליק, תורגמו רבים מהם לעברית על ידי אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ'.
מכתביו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אגדת אמוראי בבל, שטרסבורג 1878
- אגדת התנאים. תורגם מגרמנית על ידי א"ז רבינוביץ. ברלין תרפ"ב[1].
- תולדות המשורר נזאמי וספריו, לייפציג 1872
- ר' אברהם בן עזרא המדקדק. תורגם מגרמנית על ידי א"ז רבינוביץ. תל אביב תרצ"א[2].
- תולדות חיי רבי יונה ג'נאח וספריו, לייפציג 1885
- נצני הדקדוק: חקירה היסטורית בקדמוניות הדקדוק העברי. תורגם מגרמנית על ידי א"ז רבינוביץ. הוצאת קדם ירושלים תש"ל.
- הרמב"ם פרשן המקרא. תורגם מגרמנית על ידי א"ז רבינוביץ. הוצאות דפוס אחדות תל אביב תרצ"ב.
- אגדת אמוראי ארץ ישראל (7 חלקים). תורגם מגרמנית על ידי א"ז רבינוביץ. הוצאת דביר הושלם בתל אביב תרצ"ח.
- ערכי מדרש חלק ראשון, תנאים. חלק שני, אמוראים. תורגם מגרמנית על ידי א"ז רבינוביץ. הוצאת דפוס אחדות תל אביב תרפ"ג.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- משה ריינעס, דור וחכמיו : לחקר תולדות ספרות ישראל וגדולי סופריה בדור הזה. חלק א. קראקא, תר"ן. עמ' 41–49.
- משה נחום צובל (מ. נ. צ.), "בכר, בנימין זאב", האנציקלופדיה העברית (כרך ח), חברה להוצאת אנציקלופדיות, תשכ"ט, עמ' 714 - 717
- ישראל יעקב דינסטאג, "בנימין זאב בכר בתור חוקר הרמב"ם", סיני נה (א-ו), תשכ"ד, עמ' סה–פב
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בן-ציון אייזנשטט, ר' בנימין זאב ווילהעלם באכער, דור רבניו וסופריו, תרנ"ה-תרס"ה, חלק א, עמודים 10–11, באתר היברובוקס
- בנימין זאב בכר, באנציקלופדיית ייִוואָ ליהודי מזרח אירופה (באנגלית)
- כתבי בנימין זאב בכר בפרויקט בן-יהודה
- רשימת הפרסומים של בנימין זאב בכר, בקטלוג הספרייה הלאומית
בנימין זאב באכער (1850-1913), דף שער בספרייה הלאומית
