לדלג לתוכן

More (אלבום)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף The Nile Song)
Music from the Film More
אלבום אולפן / פסקול מאת פינק פלויד
יצא לאור 27 ביולי 1969
הוקלט מרץ 1969, אולפני אבי רוד
סוגה רוק פסיכדלי
רוק מתקדם
רוק כבד
שפה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
אורך 44:56
חברת תקליטים Columbia (בריטניה)
Tower/Capitol (ארצות הברית)
Harvest
הפקה פינק פלויד
כרונולוגיית אלבומים של פינק פלויד
A Saucerful of Secrets
(1968)
More
(1969)
Ummagumma
(1969)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

More (יותר), או בשמו הרשמי - Music From the Film More - הוא אלבום האולפן השלישי של פינק פלויד והפסקול השלם הראשון של הלהקה. האלבום, אשר יצא לאור ב-27 ביולי 1969, ומכיל עיבודים שונים של מוזיקה אשר הופיעה בסרט הצרפתי More בבימויו של בארבה שרדר. בעקבות ההצלחה היחסית של הסרט באירופה, הצליחה הלהקה לחדור בצורה יחסית טובה לתודעה הציבורית האירופית, אך האלבום לא זכה לביקורות אוהדות רבות. בסרט, יש שני שירים אשר לא נכללו בפסקול: Hollywood ו-Seabirds.

רשימת רצועות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל השירים נכתבו והולחנו על ידי רוג'ר ווטרס (למעט היכן שמצוין אחרת). 

צד א'
מס' שםכותב(ים) משך
1. Cirrus Minor   5:18
2. The Nile Song   3:26
3. Crying Song   3:33
4. Up The Khyber ריצ'רד רייט וניק מייסון 2:12
5. Green Is The Colour   2:58
6. Cymbaline   4:50
7. Party Sequence ריצ'רד רייט, דייוויד גילמור, ניק מייסון ורוג'ר ווטרס 1:07

כל השירים נכתבו והולחנו על ידי ריצ'רד רייט, דייוויד גילמור, ניק מייסון ורוג'ר ווטרס (למעט היכן שמצוין אחרת). 

צד ב'
מס' שםכותב(ים) משך
8. Main Theme   5:28
9. Ibiza Bar   3:19
10. More Blues   2:12
11. Quicksilver   7:13
12. A Spanish Piece דייוויד גילמור 1:05
13. Dramatic Theme   2:15
משך כולל:
44:56

השיר הפותח את האלבום. אורך השיר הוא 5 דקות ו-15 שניות. זה נכתב על ידי רוג'ר ווטרס, אך את השיר מבצעים רק דייוויד גילמור וריצ'רד רייט. השיר די הזוי, איכות פסטורלית, עם צלילי טבע וציפורים (שיהיו גם באלבום הבא של הלהקה Ummagumma בשיר Grantchester Meadows). השיר נכלל גם באלבום האוסף של הלהקה, Relics. השיר אינו מכליל תופים מה שיוצר תחושה לא רגילה. הקודה שלאורגן ההמונד ואורגן הפריסה דומה לחלק ב-A Saucerful of Secrets שנקרא celestical voices (קולות שמימיים). כשאורגן ההמונד מנגן את האקורדים: Em-Bm-D-A-G-D-B. ציוצי הציפורים הם בעצם הקלטה משנת 1961 שנקראת Dawn Chorus.

השיר השני באלבום, שוחרר כסינגל. אנדי קלמן מ-Allmusic תיאר את השיר כ: "אחת מההקלטות הכבדות של הלהקה שהוקלטו". האקורד המתקדם נותן סוג של מודולציות, בתחילת ובהמשך השיר יש חזרה עם כל אחד, במחזוריות של שישה מפתחות שונים וכך דועך השיר החוצה.

השיר הוא בלדה עצלנית פסטורלית, שמכליל שירה "חולמנית" על ידי דייוויד גילמור. השיר מעולם לא בוצע בהופעות של הלהקה. השיר מולחן כמו בלדות פולק רבות, רוב השיר באקורד D. ריצ'רד רייט על הויברפון, דייוויד גילמור על שירה מובילה, גיטרה אקוסטית וגיטרה חשמלית שבסוף השיר. רוג'ר ווטרס על הבס וניק מייסון על תוף הסנר.

השיר כולל סולו תופים, אלתורי פסנתר, קטעי אורגן ואפקטים מוזרים. זהו השיר היחיד של פינק פלויד שבו מייסון ורייט מקבלים קרדיט על שיר יחד. שם השיר היה מין בדיחה וגם הוא נלקח מסרט מ-1968 שנקרא, Carry On... Up The Khyber. השיר נכלל בסיבוב ההופעות של הלהקה, The Man and the Journey כשהוא נקרא "Doing It!" שמחובר ל-The Grand Vizier's Garden Party מ-Ummagumma ומהפסקול Zabriskie Point עם שיר שנקרא, Heart Beat Pig Meat. השיר היה מנוגן לפעמים בהופעות כחלק מהשיר, Interstellar Overdrive מהאלבום The Piper at the Gates of Dawn.

Green Is The Colour

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שריקה של חליל מנוגנת בשיר על ידי אשתו של מתופף הלהקה ניק מייסון, לינדי. בסיבוב ההופעות של הלהקה, The Man and the Journey השיר הופיע תחת הכותרת, The Beginning. השיר בוצע בהופעות מ-1969 עד 1971. נגינת השיר בפעם האחרונה בהופעות הייתה ב-1971 ביפן ואוסטרליה. ווטרס אמר על השיר שהוא על להיות באיביזה, המקום בו צולם הסרט More.

השיר במקור היה תחת הכותרת, Nightmare שהיה בסיבוב ההופעות של הלהקה, The Man and the Journey משך השיר בהופעה הוא 8 דקות. השיר גם מתייחס לדמות דוקטור סטריינג' ממארוול קומיקס. דוקטור סטריינג' גם הופיע על העטיפה של האלבום השני של פינק פלויד, A Saucerful of Secrets. לשיר היו שתי הקלטות שבהן, דייוויד גילמור מבצע שירה מובילה. השיר כולל כמה כלים שלא כל כך נפוצים בשיריהם של הלהקה כמו תופי בונגו.

קטע אינסטרומנטלי קצר הנמשך כדקה. בקטע מופיעים כלי הקשה וחלילית אירית כמו בשיר, Green Is The Colour.

קטע אינסטרומנטלי שבוצע רק פעמים בודדות בהופעות הלהקה ב-1970. קיימים הבדלים בין גרסת האולפן וגרסאות ההופעה, בהופעה הקטע מוארך יותר ו-ווטרס צורח באמצע השיר (מה שדומה לקטע האינסטרומנטלי, Careful With That Axe, Eugene)., וגילמור מנגן בגיטרת סלייד במפתח המקורי שמוביל לסוף השיר. השיר מנוגן בסרט More כשאחד מגיבורי הסרט סטפן, מחכה שמישהו יאסוף אותו בדרך לפריז. השיר מתחיל בגונג על ידי ווטרס ב-0:30, אורגן הפריסה והאקורדים מתקדמים מודאלית. ב-1:12 האורגן נמוג לתוך צליליהם של תופי הבס ונשנה זה דומה לשיר Let There Be More Light. האורגן הפריסה מנגן צלילים גבוהים ומלנכוליים. וכך זה מוביל למוזיקה פסיכדלית עד סוף השיר ב-5:20.

שיר הארד רוק. השיר נפתח עם ריף שדומה לשיר השני באלבום The Nile Song, אך שלא כמו שיר זה, השיר לא עובר בכמה מפתחות ובסולואי הגיטרה של דייוויד גילמור יש הדים.

קטע אינסטרומנטלי הנמשך 2 דקות ו-12 שניות. הקרדיט על כתיבתו ניתן לכל חברי הלהקה.

הקטע הקצר יותר מופיע בסיבוב ההופעות של הלהקה, The Man and the Journey בשם "Sleep". גרסת הסטודיו נמשכת 7 דקות ו-13 שניות, זה 3 דקות יותר מהגרסה המוקדמת. השיר כולל אפקטים, טכניקות של מוזיק קונקרט, הדים, סימן ההיכר של פינק פלויד. שם הקטע הוא בעצם שם אלטרנטיבי לכספית. בסרט More הקטע מתנגן כששתי הדמויות הראשיות משחקות אחת עם השנייה.

קטע אינסטרומנטלי קצר הנמשך דקה ו-4 שניות. הקטע מאופיין בסגנון פסדובלה וסולו גיטרה בסגנון פלמנקו שבו דייוויד גילמור מדבר. הדיבור של גילמור הוא בסגנון הומוריסטי ונשמע גם דיבורה של אישה שיכורה. גם נשמע לחש שאומר (תרגום: "תעביר את הטקילה, מנואל"). השיר מבוצע בידי דייוויד גילמור בלבד.

עוד יצירה אינסטרומנטלית שהקרדיט על כתיבתה ניתן לכל חברי הלהקה. השיר הוא מין רפרזה לקטע באלבום Main Theme, אך הסולו של דייוויד גילמור יותר בולט בשיר. השיר נמשך 2 דקות ו-15 שניות.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]