The Freewheelin' Bob Dylan

*The Freewheelin' Bob Dylan*
	אלבום אולפן מאת בוב דילן
יצא לאור	27 במאי 1963
הוקלט	24 באפריל 1962 – 24 באפריל 1963
מקום הקלטה	Columbia A, ניו יורק
סוגה	פולק, בלוז
שפה	אנגלית
אורך	50:04
חברת תקליטים	קולומביה רקורדס
הפקה	ג'ון האמונד, טום וילסון
	"Mixed-Up Confusion / Corrine, Corrina" תאריך יציאה: דצמבר 1962; "Blowin' in the Wind / Don't Think Twice, It's All Right" תאריך יציאה: אוגוסט 1963;

The Freewheelin' Bob Dylan הוא אלבום האולפן השני של הזמר האמריקאי-יהודי בוב דילן, שיצא לאור ב-27 במאי 1963 על ידי קולומביה רקורדס. בעוד שאלבום הבכורה שלו, Bob Dylan, הכיל רק שני שירים מקוריים, אלבום זה ייצג את תחילת כתיבתו של דילן מילים עכשוויות למנגינות מסורתיות. אחד עשר מתוך שלושה-עשר השירים באלבום הם יצירות מקוריות של דילן. הוא נפתח עם "Blowin' in the Wind", שהפך להמנון של שנות השישים, וללהיט בינלאומי של שלישיית הפולק פיטר, פול ומרי זמן קצר לאחר יציאת האלבום. האלבום כולל מספר שירים נוספים שנחשבו בין היצירות הטובות ביותר של דילן בסצנת הפולק של שנות ה-60: "Girl from the North Country", "Masters of War", "A Hard Rain's a-Gonna Fall" ו-"Don't Think Twice, It's All Right".

מילותיו של דילן אימצו סיפורים שנלקחו מהכותרות על התנועה לזכויות האזרח המתמשכת והוא ביטא חרדות מהפחד מפני מלחמה גרעינית. את החומר הפוליטי הזה איזנו שירי אהבה, לעיתים מרים ומאשימים, וחומרים שיש בהם הומור סוריאליסטי. האלבום הציג לראשונה את כישרון כתיבת השירים של דילן, והזניק אותו לתהילה לאומית ובינלאומית. הצלחת האלבום וההכרה של דילן לאחר מכן הובילו לכך שהוא נקרא "דובר הדור", כינוי שדילן התנער ממנו.

The Freewheelin' Bob Dylan הגיע למקום ה-22 בארצות הברית (בסופו של דבר הגיע לפלטינה), והפך לאלבום מספר אחת בבריטניה בשנת 1965. בשנת 2003 דורג האלבום במקום ה-97 ברשימת "500 האלבומים הגדולים בכל הזמנים" של מגזין הרולינג סטון. בשנת 2002, The Freewheelin' Bob Dylan הייתה אחת מ-50 ההקלטות הראשונות שנבחרו על ידי ספריית הקונגרס להתווסף למרשם ההקלטות הלאומי בשל היותן "משמעותיות מבחינה תרבותית, היסטורית או אסתטית".

הקלטות

לא המבקרים ולא הציבור שמו לב במיוחד לאלבום הבכורה של דילן, Bob Dylan, שמכר רק 5,000 עותקים בשנתו הראשונה, מספיק כדי לשבור איזון. בנזיפה נוקבת לג'ון האמונד, שהחתים את דילן בחברת התקליטים קולומביה רקורדס, היו בחברה שכינו את הזמר "השטות של האמונד"^[1] והציעו לבטל את החוזה שלו. האמונד הגן על דילן והיה נחוש בדעתו שאלבומו השני של דילן צריך להיות הצלחה.^[2] ההקלטות של The Freewheelin' Bob Dylan נערכו מאפריל 1962 עד אפריל 1963, והאלבום הורכב משמונה סשנים באולפני Columbia A, הממוקם בשדרה השביעית 799 בניו יורק.^[3]

רקע פוליטי ואישי

מבקרים רבים ציינו את ההתפתחות יוצאת הדופן של כתיבת השירים של דילן מיד לאחר השלמת אלבומו הראשון. אחד הביוגרפים של דילן, קלינטון היילין, קושר את העלייה הפתאומית במילים לעובדה שדילן עבר לדירה במערב רחוב 4 עם חברתו סוז רוטולו (1943–2011) בינואר 1962.^[4] למשפחתה של רוטולו היו מחויבויות פוליטיות שמאליות חזקות; שני הוריה היו חברים במפלגה הקומוניסטית האמריקאית.^[5] דילן הכיר בהשפעתה כשאמר למראיין: "סוז הייתה בעניין הזה של שוויון וחופש הרבה לפני שאני הייתי. בדקתי איתה את השירים".^[6]

מערכת היחסים של דילן עם רוטולו סיפקה גם דינמיקה רגשית חשובה בהלחנת האלבום. לאחר שישה חודשים של מגורים עם דילן, רוטולו הסכימה להצעתה של אמה לנסוע לאיטליה ללמוד אמנות.^[7] דילן התגעגע אליה וכתב לה מכתבים ארוכים בהם הביע את תקוותו שהיא תחזור בקרוב לניו יורק.^[8] היא דחתה את חזרתה מספר פעמים, ולבסוף חזרה בינואר 1963. המבקרים קישרו בין שירי האהבה האינטנסיביים שהביעו געגוע ואובדן באלבום לבין מערכת היחסים של דילן עם רוטולו.^[9] באוטוביוגרפיה שלה, רוטולו מסבירה שחברות של מוזיקאים תוארו באופן שגרתי כ-"chicks", והיא התמרמרה על כך שהתייחסו אליה כאל "רכוש של בוב, שהיה במרכז תשומת הלב".^[10]

המהירות והקלות שבה כתב דילן שירים אקטואליים משכו את תשומת ליבם של מוזיקאים אחרים בסצנת הפולק הניו יורקית. בריאיון רדיו ב-WBAI ביוני 1962, פיט סיגר תיאר את דילן כ"כותב השירים הפורה ביותר בסצנה" ואז שאל את דילן כמה שירים הוא כתב לאחרונה. דילן השיב: "יכול להיות שאלך שבועיים בלי לכתוב את השירים האלה. אני כותב הרבה דברים. למעשה, כתבתי חמישה שירים אתמול בלילה, אבל נתתי את כל הניירות למקום שנקרא 'The Bitter End'".^[11] דילן גם הביע את הרעיון הלא אישי שהשירים אינם יצירה שלו. בריאיון למגזין Sing Out אמר דילן: "השירים שם. הם קיימים בפני עצמם רק מחכים שמישהו יכתוב אותם. פשוט הנחתי אותם על הנייר. אם לא הייתי עושה את זה, מישהו אחר היה עושה את זה".^[12]

שירים

צד א'

"Blowin' in the Wind"

"Blowin' in the Wind" הוא בין היצירות המפורסמות ביותר של דילן. בהערות ל-The Bootleg Series Volumes 1–3 (Rare & Unreleased) 1961–1991, כותב ג'ון באודי שהיה זה פיט סיגר שזיהה לראשונה את המנגינה של "Blowin' in the Wind" כעיבוד של דילן לשיר הספיריטואלז הישן "No More Auction Block". על פי ספרו של אלן לומקס, The Folk Songs of North America, מקורו של השיר בקנדה והוא הושר על ידי עבדים לשעבר שנמלטו לשם לאחר שבריטניה ביטלה את העבדות בשנת 1833. ב-1978 דילן הכיר במקור כשאמר לעיתונאי מארק רולנד: "'Blowin' in the Wind' תמיד היה רוחני. לקחתי את זה משיר שנקרא 'No More Auction Block' - זה שיר רוחני ו-'Blowin' in the Wind' עוקב אחרי אותה תחושה". הביצוע של דילן לשיר "No More Auction Block" הוקלט ב-Gaslight Cafe באוקטובר 1962, והופיע באלבום The Bootleg Series Volumes 1–3 (Rare & Unreleased) 1961–1991.

"Blowin' in the Wind" הפך למפורסם בעולם כאשר פיטר, פול ומרי הוציאו את השיר כסינגל שלושה שבועות לאחר יציאתו של The Freewheelin' Bob Dylan. שניהם ודילן חלקו את אותו מנהל: אלברט גרוסמן. הסינגל מכר כמות פנומנלית של שלוש מאות אלף עותקים בשבוע הראשון לצאתו. ב-13 ביולי 1963 הגיע האלבום למקום השני במצעד הבילבורד עם מכירות של יותר ממיליון עותקים. דילן נזכר מאוחר יותר שהוא נדהם כשפיטר יארו אמר לו שהוא הולך להרוויח 5,000 דולר מזכויות ההוצאה לאור.

"Girl from the North Country"

היו ספקולציות רבות בדפוס על זהותה של הנערה ב-"Girl from the North Country". קלינטון היילין קובע כי המועמדים המוזכרים ביותר היא אקו הלסטרום, חברתו המוקדמת של דילן מעיר הולדתו היבינג, מינסוטה, וסוז רוטולו, שדילן נעץ בה כשסיים את השיר באיטליה. הווארד סונס טוען שהבחורה שדילן כנראה חשב עליה הייתה בוני ביצ'ר, חברתו של דילן כשהיה באוניברסיטת מינסוטה. המוזיקולוג טוד הארווי מציין כי דילן לא רק לקח את המנגינה של "יריד סקרבורו", אותה למד ממרטין קארתי בלונדון, אלא גם עיבד את נושא השיר. "יריד סקרבורו" נגזר מהשיר "The Elfin Knight", שתומללה לראשונה בשנת 1670. בשיר, דמות על טבעית מציבה סדרה של שאלות לתמימה, המבקשת ממנה לבצע משימות בלתי אפשריות. הארווי מציין כי דילן "שומר על הרעיון שהמאזין נשלח למשימה, תפאורה של מקום צפוני ואיכות לירית עתיקה". דילן חזר לשיר זה באלבום Nashville Skyline, הקליט אותו כדואט עם ג'וני קאש, והוא חזר אליו שוב באולפן עם גרסת אורגן וסקסופון שלא פורסמה ב-1978.

"Masters of War"

"Masters of War", שיר חריף המכוון נגד תעשיית המלחמה, מבוסס על עיבודה של ג'ין ריצ'י לשיר "Nottamun Town", שיר חידות אנגלי. הוא נכתב בסוף 1962 בזמן שדילן שהה בלונדון; עדי ראייה (כולל מרטין קארתי ואנתיאה ג'וזף) זוכרים שדילן ביצע את השיר במועדוני פולק באותה תקופה. ריצ'י תטען מאוחר יותר את טענתה לגבי עיבוד השיר; על פי ביוגרפיה אחת של דילן, התביעה הוכרעה כאשר ריצ'י קיבלה 5,000 דולר מעורכי דינו של דילן.

"Down the Highway"

דילן הלחין את "Down the Highway" בצורת בלוז 12 תיבות. בהערות האלבום של The Freewheelin' Bob Dylan הסביר דילן לנאט הנטוף: "מה שהפך את זמרי הבלוז האמיתיים לכל כך גדולים הוא שהם היו מסוגלים לציין את כל הבעיות שהיו להם; אבל באותו הזמן, הם עמדו מחוץ לבעיות ויכלו להסתכל עליהן. וכך הם ניצחו אותן". לתוך השיר הזה דילן הוסיף אזכור מפורש אחד להיעדרות שהטרידה אותו: שהותה של סוז רוטולו בפרוג'ה: "My baby took my heart from me/ She packed it all up in a suitcase/ Lord, she took it away to Italy, Italy".

"Bob Dylan's Blues"

"Bob Dylan's Blues" מתחיל בפתיח שבו דילן מתאר את מקורותיהם של שירי העם בנימה סאטירית: "רוב השירים שנכתבים בסמטת טין פאן, משם מגיעים רוב שירי העם בימינו". מה שבא אחריו אופיין כבלוז אבסורדי ומאולתר שדילן, בהערות האלבום, מתאר כ"שיר ממש מחוץ לשרוול. אני מתחיל עם רעיון ואז מרגיש מה בא אחריו. הדרך הטובה ביותר שאני יכול לתאר את זה היא שזה קצת כמו ללכת ברחוב צדדי. אתה מסתכל פנימה וממשיך הלאה". הארווי מציין כי דילן הרחיב את הסגנון הזה של הומור עצמי אבסורדי לשירים מורכבים יותר, כמו "I Shall Be Free No.10".

"A Hard Rain's a-Gonna Fall"

דילן היה רק בן 21 כשכתב את אחד משיריו המורכבים ביותר, "A Hard Rain's a-Gonna Fall", המכונה לעיתים קרובות "Hard Rain". אומרים שדילן ביצע לראשונה את "Hard Rain" ב-Gaslight Cafe, שם סיפר שחקן הכפר פיטר בלנקפילד: "הוא הוציא את פיסות הנייר הרופפות האלה שנתלשו ממחברת ספירלה. והוא מתחיל לשיר [את 'Hard Rain']... הוא סיים לשיר אותו, ואף אחד לא יכול היה להגיד כלום. אורכו, התחושה האפיזודית שלו. כל שורה המשיכה להיבנות ולהתפוצץ". דילן ביצע את השיר "Hard Rain" כמה ימים לאחר מכן בקרנגי הול ב-22 בספטמבר 1962, כחלק מקונצרט שאורגן על ידי פיט סיגר. השיר זכה לתהודה נוספת במהלך משבר הטילים בקובה, חודש אחד בלבד לאחר הביצוע הראשוני של דילן לשיר "Hard Rain", כאשר נשיא ארצות הברית ג'ון קנדי נתן את אזהרתו לברית המועצות על הצבת טילים גרעיניים בקובה. המבקרים פירשו את המילים "גשם קשה" כהתייחסות לנשורת גרעינית, אך דילן התנגד לספציפיות של פרשנות זו. בריאיון רדיו עם סטודס טרקל בשנת 1963, אמר דילן:

לא, זה לא גשם אטומי, זה פשוט גשם קשה. זה לא הגשם הנושר. אני מתכוון לאיזשהו סוף שפשוט חייב לקרות... בבית האחרון, כשאני אומר "כדורי הרעל מציפים את המים", הכוונה היא לכל השקרים שמספרים לאנשים ברדיו ובעיתונים שלהם.

אנשים רבים נדהמו מהעוצמה והמורכבות של עבודה זו. עבור רוברט שלטון, שנתן לדילן דחיפה חשובה בסקירתו בניו יורק טיימס ב-1961, שיר זה היה "ציון דרך בכתיבת שירים אקטואליים מבוססי פולק. כאן פורח הפרי המובטח של פיוז'ן השירה-ג'אז משנות ה-50 של גינסברג, פרלינגטי ורקסרוט". זמר הפולק דייב ואן רונק אמר מאוחר יותר: "הייתי מודע לכך שזה מייצג את תחילתה של מהפכה אמנותית". סיגר הביע את דעתו כי שיר זה יחזיק מעמד זמן רב יותר מכל שיר אחר שנכתב על ידי דילן.

צד ב'

"Don't Think Twice, It's All Right"

דילן כתב את "Don't Think Twice, It's All Right" כששמע מסוז רוטולו שהיא שוקלת להישאר באיטליה, והוא השתמש במנגינה שעיבד משירו של פול קלייטון "Who's Gonna Buy You Ribbons (When I'm Gone)". בהערות האלבום של The Freewheelin' Bob Dylan, דילן מעיר: "זה לא שיר אהבה. אמירה שאולי אתה יכול להגיד כדי לגרום לעצמך להרגיש טוב יותר... כאילו אתה מדבר אל עצמך".

"Bob Dylan's Dream"

"Bob Dylan's Dream" התבסס על המנגינה של "Lady Franklin's Lament" המסורתית, שבה הדמות הראשית חולמת למצוא את בעלה, חוקר הקוטב הצפוני סר ג'ון פרנקלין, חי וקיים. (סר ג'ון פרנקלין נעלם במשלחת שחיפשה את המעבר הצפון-מערבי ב-1845; גל-עד אבן באי המלך ויליאם המציין את מותו נמצא על ידי משלחה מאוחרת יותר ב-1859.) טוד הארווי מציין כי דילן הופך את השיר למסע אישי, אך הוא שומר על הנושא ועל מצב הרוח של הבלדה המקורית. העולם שבחוץ מתואר כסוער וקשה, ומשאלתו הנלהבת ביותר של דילן, כמו זו של ליידי פרנקלין, היא להתאחד עם בני לוויה שנפטרו ולחיות מחדש את הזיכרונות הנעימים שהם מייצגים.

"Oxford Town"

"Oxford Town" הוא תיאורו העוקצני של דילן על האירועים באוניברסיטת מיסיסיפי בספטמבר 1962. ג'יימס מרדית', ותיק חיל האוויר האמריקני, היה הסטודנט השחור הראשון שנרשם לאוניברסיטת מיסיסיפי באוקספורד, מיסיסיפי. כאשר מרדית' ניסה לראשונה להשתתף בשיעורים בבית הספר, כמה תושבי מיסיסיפי התחייבו לשמור על הפרדה גזעית באוניברסיטה, כולל מושל המדינה רוס בארנט. בסופו של דבר, אוניברסיטת מיסיסיפי הייתה צריכה להשתלב בעזרת הכוחות הפדרליים של ארצות הברית. דילן הגיב במהירות: השיר שלו פורסם בגיליון נובמבר 1962 של ברודסייד.

"Talkin' World War III Blues"

ה"טוקין בלוז" היה סגנון של כתיבת שירים מאולתרת שוודי גאת'רי פיתח לרמה גבוהה. (הקלטה מקומית ממיניאפוליס שדילן ערך בספטמבר 1960 כוללת את ביצועיו לשירים "Talking Columbia" ו-"Talking Merchant Marine" של גאת'רי). "Talkin' World War III Blues" הייתה יצירה ספונטנית שדילן יצר באולפן במהלך הסשן האחרון של Bob Dylan. הוא הקליט חמישה טייקים של השיר והחמישי נבחר לאלבום. הפורמט של "טוקין בלוז" איפשר לדילן להתייחס לנושא הרציני של השמדה גרעינית בהומור, ו"מבלי להזדקק לאצבע מאשימה או לפרסונה אפוקליפטית-נבואית".

"Corrina, Corrina"

"Corrina, Corrina" הוקלט על ידי המיסיסיפי שייקס, ועל ידי מנהיגם בו קרטר בשנת 1928. השיר זכה לגרסאות כיסוי על ידי אמנים מגוונים כמו בוב וילס, ביג ג'ו טרנר ודוק ווטסון. הגרסה של דילן שואלת שורות מכמה שירים של רוברט ג'ונסון: "Stones In My Passway", "32-20 Blues" ו-"Hellhound On My Trail". גרסה חלופית של השיר שימשה כבי-סייד לסינגל שלו "Mixed-Up Confusion".

"Honey, Just Allow Me One More Chance"

"Honey, Just Allow Me One More Chance" מבוסס על "Honey, Won't You Allow Me One More Chance?", שיר משנות ה-90 של המאה ה-19 שזכה לפופולריות על ידי הנרי תומאס בהקלטתו משנת 1928. "עם זאת, המקור של תומאס סיפק לא יותר מאשר שם שיר ותפיסה", כותב היילין, "שדילן הפך לתחינה אישית למאהב נעדר שיאפשר לו 'עוד הזדמנות אחת להסתדר איתך'. זהו טור דה פורס ווקאלי ו... הראה דילן שמוכן לעשות אור מהבלוז שלו על ידי שימוש בצורה עצמה".

"I Shall Be Free"

"I Shall Be Free" הוא שכתוב של השיר "We Shall Be Free" של להקת לדבלי, שבוצע על ידי לדבלי, סוני טרי, סיסקו יוסטון ווודי גאת'רי. על פי טוד הארווי, הגרסה של דילן שואבת את המלודיה שלה מההקלטה של גאת'רי, אך משמיטה את הפזמון המזוהה איתה ("בקרוב נהיה חופשיים / כשהאדון יקרא לנו הביתה"). המבקרים היו חלוקים לגבי ערכו של השיר האחרון. רוברט שלטון ביטל את השיר כ"אנטי-קליימקס נחוש. למרות שבאלבום יש לפחות חצי תריסר שוברי קופות, שניים מהשירים החלשים ביותר תחובים בסוף". טוד הארווי טען כי על ידי הצבת השיר בסיום האלבום, דילן מסיים בנימה של לויאליות שהיא הקלה לאחר הרגשות כבדי המשקל שהובעו במספר שירים באלבום.

רשימת רצועות

צד א'
מס'	שם	כותב(ים)	הוקלט	משך
1.	Blowin' in the Wind		9 ביולי 1962	2:48
2.	Girl from the North Country		24 באפריל 1963	3:22
3.	Masters of War		24 באפריל 1963	4:34
4.	Down the Highway		9 יולי 1962	3:27
5.	Bob Dylan's Blues		9 יולי 1962	2:23
6.	A Hard Rain's a-Gonna Fall		6 בדצמבר 1962	6:55
משך כולל:				21:29

צד ב'
מס'	שם	כותב(ים)	הוקלט	משך
1.	Don't Think Twice, It's All Right		14 בנובמבר 1962	3:40
2.	Bob Dylan's Dream		24 באפריל 1963	5:03
3.	Oxford Town		6 בדצמבר 1962	1:50
4.	Talkin' World War III Blues		24 באפריל 1963	6:28
5.	Corrina, Corrina		26 באוקטובר 1962	2:44
6.	Honey, Just Allow Me One More Chance		9 ביולי 1962	2:01
7.	I Shall Be Free		6 בדצמבר 1962	4:49
משך כולל:				22:45

משתתפים

בוב דילן - גיטרה אקוסטית, מפוחית, שירה

מוזיקאים נוספים

האווי קולינס - גיטרה בשיר "Corrina, Corrina"
לאונרד גסקין - קונטרבס בשיר "Corrina, Corrina"
ברוס לנגהורן - גיטרה בשיר "Corrina, Corrina"
הרבי לובל - תופים בשיר "Corrina, Corrina"
דיק וולסטנד - פסנתר בשיר "Corrina, Corrina"

טכני

ג'ון האמונד - הפקה
נאט הנטוף - הערות אלבום
דון הונשטיין - צלם עטיפת אלבום
טום וילסון - הפקה

קישורים חיצוניים

מידע על האלבום The Freewheelin' Bob Dylan באתר MusicBrainz
מידע על האלבום The Freewheelin' Bob Dylan באתר AllMusic
האלבום The Freewheelin' Bob Dylan באתר Discogs
האלבום The Freewheelin' Bob Dylan באתר ספוטיפיי
האלבום The Freewheelin' Bob Dylan באתר דיזר
האלבום The Freewheelin' Bob Dylan באתר אפל מיוזיק
האלבום The Freewheelin' Bob Dylan באתר טיידל
האלבום The Freewheelin' Bob Dylan באתר יוטיוב

הערות שוליים

^ Search Results - - 55 Results, UNT Digital Library, ‏2024-10-03 (באנגלית)
^ Scaduto, Anthony, Bob Dylan, 2001, עמ' 110, ISBN 1-900924-23-4
^ Michael Gray, The Bob Dylan Encyclopedia, Continuum International, 2006, עמ' 243–244, ISBN 978-0-8264-6933-5
^ Clinton Heylin, Bob Dylan: Behind the Shades Revisited, Harper Collins, 2003-04-29, עמ' 88–89, ISBN 978-0-06-052569-9. (באנגלית)
^ Rotolo, Suze, A Freewheelin' Time, 2009, עמ' 26–40, ISBN 978-0-7679-2688-1
^ Clinton Heylin, Bob Dylan: Behind the Shades Revisited, Harper Collins, 2003-04-29, עמ' 90, ISBN 978-0-06-052569-9. (באנגלית)
^ Rotolo, Suze, A Freewheelin' Time, 2009, עמ' 168–169, ISBN 978-0-7679-2688-1
^ Rotolo, Suze, A Freewheelin' Time, 2009, עמ' 171–181, ISBN 978-0-7679-2688-1
^ Clinton Heylin, Bob Dylan: Behind the Shades Revisited, Harper Collins, 2003-04-29, עמ' 99–101, ISBN 978-0-06-052569-9. (באנגלית)
^ Rotolo, Suze, A Freewheelin' Time, 2009, עמ' 254, ISBN 978-0-7679-2688-1
^ Clinton Heylin, Bob Dylan: Behind the Shades Revisited, Harper Collins, 2003-04-29, עמ' 92, ISBN 978-0-06-052569-9. (באנגלית)
^ Howard Sounes, Down the highway : the life of Bob Dylan, New York : Grove Press, 2001, עמ' 122, ISBN 978-0-8021-1686-4

[1] Search Results - - 55 Results, UNT Digital Library, ‏2024-10-03 (באנגלית)

[2] Scaduto, Anthony, Bob Dylan, 2001, עמ' 110, ISBN 1-900924-23-4

[3] Michael Gray, The Bob Dylan Encyclopedia, Continuum International, 2006, עמ' 243–244, ISBN 978-0-8264-6933-5

[4] Clinton Heylin, Bob Dylan: Behind the Shades Revisited, Harper Collins, 2003-04-29, עמ' 88–89, ISBN 978-0-06-052569-9. (באנגלית)

[5] Rotolo, Suze, A Freewheelin' Time, 2009, עמ' 26–40, ISBN 978-0-7679-2688-1

[6] Clinton Heylin, Bob Dylan: Behind the Shades Revisited, Harper Collins, 2003-04-29, עמ' 90, ISBN 978-0-06-052569-9. (באנגלית)

[7] Rotolo, Suze, A Freewheelin' Time, 2009, עמ' 168–169, ISBN 978-0-7679-2688-1

[8] Rotolo, Suze, A Freewheelin' Time, 2009, עמ' 171–181, ISBN 978-0-7679-2688-1

[9] Clinton Heylin, Bob Dylan: Behind the Shades Revisited, Harper Collins, 2003-04-29, עמ' 99–101, ISBN 978-0-06-052569-9. (באנגלית)

[10] Rotolo, Suze, A Freewheelin' Time, 2009, עמ' 254, ISBN 978-0-7679-2688-1

[11] Clinton Heylin, Bob Dylan: Behind the Shades Revisited, Harper Collins, 2003-04-29, עמ' 92, ISBN 978-0-06-052569-9. (באנגלית)

[12] Howard Sounes, Down the highway : the life of Bob Dylan, New York : Grove Press, 2001, עמ' 122, ISBN 978-0-8021-1686-4

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]