לדלג לתוכן

The Scarecrow

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף Scarecrow)
"The Scarecrow"
סינגל בביצוע פינק פלויד
מתוך האלבום The Piper at the Gates of Dawn
יצא לאור 16 ביוני 1967
הוקלט 22 במרץ 1967
מקום הקלטה אולפני אבי רוד, לונדון
סוגה פופ פסיכדלי,[1] פולק פסיכדלי[1]
שפה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
איי-סייד See Emily Play
אורך 2:11
חברת תקליטים

EMI קולומביה (בריטניה)

טאוור רקורדס (ארה"ב)
כתיבה סיד בארט
לחן סיד בארט עריכת הנתון בוויקינתונים
הפקה נורמן סמית'
כרונולוגיית סינגלים של פינק פלויד
"Arnold Layne"
(1967)
"The Scarecrow"
(1967)
"Apples and Oranges"
(1967)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

"The Scarecrow" (בעברית: "הדחליל") הוא שיר של להקת הרוק הבריטית פינק פלויד מתוך אלבום הבכורה שלהם משנת 1967, The Piper at the Gates of Dawn,[2][3] אם כי הוא הופיע לראשונה כבי-סייד של הסינגל השני שלהם "See Emily Play" (בשם "Scarecrow") חודשיים לפני כן. השיר נכתב על ידי סיד בארט והוקלט במרץ 1967. שיר זה היה אחד מכמה שירים שהוצעו להופיע באלבום האוסף של הלהקה Echoes: The Best of Pink Floyd.[4]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר מכיל נושאים אקזיסטנציאליסטיים מתהווים, כאשר בארט משווה את קיומו שלו לזה של הדחליל, שאמנם "עצוב" יותר אך גם "השלים עם גורלו". תוכן תמטי כזה הפך מאוחר יותר לעמוד התווך של הדימויים הליריים של הלהקה. השיר מכיל קטע אינסטרומנטלי עממי פסיכדלי בסגנון הבארוק המורכב מגיטרה אקוסטית בת 12 מיתרים וצ'לו. כל כלי הנגינה, המשקפים את האופי הניסיוני של רבות מהיצירות הפסיכדליות המוקדמות של הלהקה, מופנים לערוץ השמאלי הקיצוני ולערוץ הימני של מערכת הסטריאו, עם שני קווי קול, אחד מדובר ואחד מושר. הסינגל האמריקאי יצא לאור על ידי טאוור רקורדס שלוש פעמים בין יולי 1967 לסוף 1968. בכל פעם היא לא הצליחה לשחזר את הצלחתה בבריטניה.

קליפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרט תדמית לשיר, שנעשה עבור מהדורת החדשות של פאתה וצולם בתחילת יולי 1967, מציג את הלהקה בשדה פתוח עם דחליל, בדרך כלל משתוללים. הוא מראה את רוג'ר ווטרס נופל כאילו ירו בו, ואת ניק מייסון מחליף את כובעו עם כובעו של הדחליל. חלק מסרט זה הוצג בהופעות החיות של ווטרס לשיר "Set the Controls for the Heart of the Sun".

פרומו שני צולם בשנת 1968 בבריסל, בלגיה, כאשר דייוויד גילמור החליף את בארט, ווטרס ביצע ליפ סינק תוך כדי נגינת גיטרת הבס שלו בקשת כינור.

משתתפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 Andrew Wild, Pink Floyd: Song by Song, Fonthill Media, 2017-08-19. (באנגלית)
  2. ^ Martin C. Strong, The great rock discography, 7. ed, Edinburgh: Canongate, 2004, עמ' 1177, ISBN 978-1-84195-551-3
  3. ^ Andy Mabbett, Chris Charlesworth, The complete guide to the music of Pink Floyd, London: Omnibus, 1995, ISBN 978-0-7119-4301-8
  4. ^ James Guthrie: the audio, web.archive.org, ‏2010-06-02