Relayer

Relayer

אלבום אולפן מאת YES
יצא לאור	28 בנובמבר 1974
הוקלט	אוגוסט-אוקטובר, 1974 ב-סארי, אנגליה
סוגה	רוק מתקדם, רוק אקספרימנטלי, ג'אז פיוז'ן
שפה	אנגלית
אורך	40:31
חברת תקליטים	Atlantic Records
הפקה	יס, אדי אופורד
כרונולוגיית אלבומים של YES Tales from Topographic Oceans (1973) Relayer (1974) Going for the One (1977)

Relayer הוא אלבום האולפן השביעי של להקת הרוק המתקדם, יס, שיצא לאור בשנת 1974 בחברת אטלנטיק רקורדס. זהו האלבום היחיד של הלהקה בו משתתף הקלידן פטריק מוראז, שהצטרף באוגוסט, לאחר שריק וייקמן עזב את ההרכב בשנת 1973 לאחר יציאת אלבומה השישי של הלהקה, Tales from Topographic Oceans, לקריירת סולו. האלבום מורכב משלוש יצירות. Relayer הראה בצלילו התנסות בג'אז פיוז'ן שנשמע היטב ביצירות The Gates of Delirium ו-Sound Chaser. האלבום נסגר ביצירה To Be Over, שהיא יותר מלודית בניגוד לשתי היצירות הקודמות לה .

האלבום המשיך את ההצלחה המסחרית של קודמיו בכך שהגיע למקום ה-4 במצעד האלבומים הבריטי, ולמקום ה-5 במצעד האלבומים של בילבורד. החלק הסוגר של הרצועה הפותחת (The Gates of Delirium), שנקרא Soon, יצא כסינגל בינואר 1975. האלבום הגיע למעמד של אלבום זהב על ידי איגוד תעשיית ההקלטות האמריקאי.

רקע

לאחר אלבומה השאפתני של הלהקה Tales from Topographic Oceans בשנת 1973, קלידן הלהקה ריק וייקמן החליט לעזוב את הלהקה לאחר סיבוב ההופעות האירופאי והצפון אמריקאי שלה שהתרחש בשנים 1973-74. לאחר עזיבתו במאי 1974 ערכה הלהקה מבחני בד וקיוותה לצרף אליה את הקלידן היווני ואנגליס שהחליט לבסוף שלא להצטרף. בהצעתו של מבקר המוזיקה כריס וולך, הלהקה צירפה את הקלידן השווייצרי פטריק מוראז שניגן בלהקות Refugee ו-Mainhorse בתחילת העבודה על האלבום ב-1974.

הפקה

הקלטה

Relayer הוקלט בביתו של בסיסט הלהקה כריס סקווייר בסארי בין אוגוסט לאוקטובר 1974. תהליך המיקסינג נעשה באולפני אדוויז'ן על ידי טכנאי הקול של הלהקה, אדי אופורד שגם הפיק יחד עם חברי הלהקה.

ההקלטה כללה שימוש בסינתסייזרים וצלילים הקשתיים שלא נשמעו עוד באלבום של יס. פטריק מוראז השתמש בציוד שהיה עדיין בשלב של אבטיפוס (למשל קלידי Vako Orchestron שסימפלו צלילים של כלי קשת לכל אורך האלבום) כדי לגוון בצלילים של המעבר האינסטרומנטלי של The Gates of Delirium. לדוגמה צלילי הצפצופים שנשמעים באמצע היצירה נוצרו על ידי סינתסייזר אחד מסוג זה. ג'ון אנדרסון סיפר בראיון שנמצא בהוצאה המחודשת לאלבום משנת 2003 שהוא ואלן ווייט קנו מחצר גרוטאות ליד ביתו של סקווייר חלקי מתכת והשתמשו בהם ככלי הקשה בקטע הקונקרטי ב־The Gates of Delirium.

כתיבה

ל-Relayer יש את אותו מבנה של האלבום Close to the Edge משנת 1972 - יצירה אפית ארוכה בצד הראשון, ושתי יצירות בנות 9 דקות בצד השני. "The Gates of Delirium" היא יצירה בת 22 דקות שנכתבה בהשפעת ספרו של לב טולסטוי, מלחמה ושלום. הליריקה של היצירה עוסקת בחוסר התועלת במלחמה, ובאמצעה מתנגן קטע הממחיש קרב עם מקצבים דוהרים, מנגינות צבאיות, הרמוניות צורמות, ואפקטים של התנגשות. החלק האחרון שמתחיל בדקה ה-16, מחליף את הצליל של החלקים הקודמים במלודיה עדינה ותפילה לירית לשלום, יצא לאור כסינגל תחת השם Soon בשנת 1975. "Sound Chaser" היא יצירה שרובה אינסטרומנטלית וצלילה מושפע בעיקר מהרכבי ג'אז פיוז'ן כגון מהוושינו אורקסטרה וReturn to Forever יחד עם השפעות של רוק אקספרימנטלי, דיסקו ופאנק (Funk). "To Be Over" היא יצירה שכוללת עיבודים מלודיים מורכבים של גיטרה וסיטאר חשמלי (בשלב מסוים גם ציטוטים מ־Tales from Topographic Oceans), ומילים פשוטות יחסית.

כל הגיטרות ב-"The Gates of Delirium" הן פנדר טלקסטר, לפי סטיב האו, אף על פי שלפני ההקלטות, האו בדרך כלל היה משתמש בגיטרת גיבסון. ב-"To Be Over" ובחלקים האחרונים של "The Gates of Delirium" נשעה שימוש בגיטרת פלדה. סקווייר משתמש בבס פנדר ב-"To Be Over" ולא בריקנבייקר בו הוא משתמש בדרך כלל. ביל מרטין (בספרו המוזיקה של יס) סיפר איך כמתבגר, ראה הופעה של הלהקה באטלנטה בשנת 1974. כשהם פתחו ב-"Sound Chaser" שעדיין לא יצא לאור ולא נשמע כמו חומרים שיס הקליטה בעבר, מרטין בהתחלה חשב שהלהקה השתגעה.

עיצוב

כמו כל אלבומיה של יס, גם עטיפת האלבום הזה עוצבה על ידי רוג'ר דין. הוצאת האלבום על תקליטור כוללת שני איורים של דין.

הוצאה לאור

Relayer יצא לאור בבריטניה ב-28 בנובמבר 1974 במהלך סיבוב ההופעות בו הלהקה הופיעה בבריטניה ובצפון אמריקה בשנים 1974-75. האלבום יצא לאור בארצות הברית ב-5 בדצמבר 1974. האלבום המשיך את ההצלחה המסחרית של קודמיו, בכך שהגיע למקום ה-4 במצעד האלבומים הבריטי, ולמקום ה-5 במצעד האלבומים של בילבורד. החלק הסוגר של The Gates of Delirium, נקרא Soon ויצא כסינגל בינואר 1975. האלבום הגיע למעמד של אלבום זהב על ידי איגוד תעשיית ההקלטות האמריקאי.

תקליטון מיוחד בו הודבקה מדבקה לבנה בה היה רשום "לשידור ברדיו", נשלח לחברות רדיו אמריקאיות ב-1974. התקליטון כלל את "The Gates of Delirium" מחולק לשלושה חלקים: החלק הראשון הווקאלי, חלק ה'קרב' האינסטרומנטלי, והחלק האחרון "Soon". בין כל חלק נשמע פייד אאוט. זה נעשה כדי לקדם את האלבום, כיוון שברדיו לא השמיעו שירים של 22 דקות.

ביקורת

הביקורות לאלבום היו מעורבות ומבקרים רבים הגיבו עליו באופן דומה לקודמו וטענו שהוא ארוך ויומרני מדי. אך בכל זאת, נחשב האלבום כהצלחה מסחרית כמו קודמיו ועד היום נחשב מאחד מהאלבומים החשובים ברוק המתקדם.

הוצאות מחודשות

Relayer עבר תהליך רימסטר (איכות סאונד משופרת יותר) ועוצב מחדש על ידי חברת Rhino Records בשנת 2003, עם שלוש רצועות בונוס, ביניהן גם הקלטה מוקדמת לGates of Delirium עם מבנה וליריקה שונה. 10 שנים לאחר מכן, האלבום נארז מחדש כחלק ממארז הלהקה הכולל את כל אלבומיה מ-1969 עד 1987.

רשימת השירים

מס'	שם	כותב(ים)	משך
1.	The Gates of Delirium	ג'ון אנדרסון, סטיב האו, כריס סקווייר, אלן ווייט, פטריק מוראז	21:50
2.	Sound Chaser	אנדרסון, האו, סקווייר, ווייט, מוראז	9:26
3.	To Be Over	אנדרסון, האו, סקווייר, ווייט, מוראז	9:06

רצועות בונוס בהוצאה מחודשת משנת 2003
מס'	שם	כותב(ים)	משך
4.	Soon‏ (עריכת סינגל)	אנדרסון	4:18
5.	Sound Chaser‏ (גרסת סינגל)	אנדרסון, האו, סקווייר, ווייט, מוראז	3:13
6.	The Gates of Delirium (Studio Run-Through)‏	אנדרסון, האו, סקווייר, ווייט, מוראז	21:16

ביצוע

• ג'ון אנדרסון - זמר
• סטיב האו - גיטרות אקוסטיות וחשמליות, קולות ליווי
• פטריק מוראז - קלידים
• כריס סקווייר - גיטרת בס, קולות ליווי
• אלן ווייט - תופים, כלי הקשה

קישורים חיצוניים

• מידע על האלבום Relayer באתר MusicBrainz
• מידע על האלבום Relayer באתר AllMusic
• האלבום Relayer באתר Discogs
• אורי ברייטמן, ביקורת על האלבום, המדריך העברי לרוק מתקדם