לדלג לתוכן

Ob-La-Di, Ob-La-Da

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
"Ob-La-Di, Ob-La-Da"
עטיפת הסינגל הצרפתי מ-1968
עטיפת הסינגל הצרפתי מ-1968
סינגל בביצוע הביטלס
מתוך האלבום The Beatles
יצא לאור 22 בנובמבר 1968
תאריך הקלטה 8, 9, 11 ו15 ביולי 1968
סוגה פופסקא
שפה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
אורך 3:07
חברת תקליטים אפל רקורדס
כתיבה לנון-מקרטני
לחן ג'ון לנון, פול מקרטני עריכת הנתון בוויקינתונים
הפקה ג'ורג' מרטין
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

"Ob-La-Di, Ob-La-Da" הוא שיר של הביטלס מאלבומם The Beatles ("האלבום הלבן") שיצא לאור בשנת 1968. השיר נכתב על ידי פול מקרטני והקרדיט ניתן ללנון-מקרטני. השיר יצא כסינגל באותה שנה במדינות שונות, אך לא בבריטניה, והגיע לראש מצעדי הסינגלים באוסטרליה, יפן, ניו זילנד, שווייץ ומערב גרמניה. כאשר יצא הסינגל באיחור בארצות הברית ב-1976, הגיע השיר למקום ה-49 בבילבורד הוט 100.

מקרטני כתב את השיר בסגנון רגאיי שהיה פופולרי בבריטניה באותה תקופה, וניכס לעצמו ביטוי פופולרי על ידי ג'ימי סקוט, מוזיקאי ניגרי מלונדון, לשם השיר ולפזמון. לאחר שחרורו ניסה סקוט, ללא הצלחה, לקבל קרדיט על ההלחנה. הקלטה אלטרנטיבית נמצאת באלבום "Anthology 3". בניגוד לשמועה רווחת, מקרטני אומר כי ג'ון לנון לא אהב את השיר הזה.[1] ג'ורג' האריסון כתב בשיר אחר באותו אלבום, "Savoy Truffle" את שם השיר.

רקע והשראה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פול מקרטני החל לכתוב את "Ob-La-Di, Ob-La-Da" במהלך שהותם של הביטלס ברישיקש, הודו, בתחילת 1968. פרודנס פארו, אחת מחבריהם הסטודנטים למדיטציה טרנסנדנטלית שם, סיפרה שמקרטני, ג'ון לנון וג'ורג' האריסון ניגנו לה אותו בניסיון לפתות אותה לצאת מחדרה, שם שקעה במדיטציה אינטנסיבית. מקרטני כתב את השיר כאשר רגאיי הפך לפופולרי בבריטניה. דמותו של דזמונד בשיר, משורת הפתיחה "לדזמונד יש חץ בשוק", התייחסה לזמר הרגאיי דזמונד דקר. שורת הפזמון "Ob-la-di, ob-la-da, life goes on, brah" הייתה ביטוי בו השתמש המוזיקאי הניגרי ג'ימי סקוט-אמואקפור. לדברי אלמנתו של סקוט, כחלק מהופעתו הבימתית עם להקתו Ob-La-Di Ob-La-Da, סקוט היה קורא "Ob la di", אליו הקהל היה מגיב "Ob la da", ואז הוא היה מסיים: "Life goes on".

לאחר שחרורו של "Ob-La-Di, Ob-La-Da" בנובמבר 1968, סקוט ניסה לתבוע על השימוש בביטוי שלו. מקרטני אמר כי הביטוי הוא "רק ביטוי", בעוד שסקוט טען כי זה לא היה ביטוי נפוץ והיה בשימוש בלעדי על ידי משפחת סקוט-אמואקפור. מקרטני כעס על כך שהעיתונות הבריטית הייתה בצד של סקוט. לדברי החוקרים דאג סולפי וריי שווייגהרדט, במחקרם על ההקלטות מהחזרות המצולמות של הביטלס באולפני טוויקנהאם בינואר 1969, התלונן מקרטני במרירות בפני חבריו ללהקה על טענתו של סקוט שהוא "גנב" את הביטוי. מאוחר יותר ב-1969, בעודו בכלא בריקסטון וממתין למשפט על כך שלא שילם מזונות לאשתו לשעבר, סקוט שלח בקשה לביטלס וביקש מהם לשלם את חשבונותיו המשפטיים. מקרטני הסכים לשלם את הסכום בתנאי שסקוט ינטוש את ניסיונו לקבל קרדיט של שותף לכתיבה.

גרסאות בעברית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
"אובלדי אובלדה"
סינגל בביצוע אריק איינשטיין וחבורת לול
מתוך האלבום The Beatles
יצא לאור 21 באפריל 1969
תאריך הקלטה 1968
סוגה רוק ישראלי
שפה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
בי-סייד בית הערבה
אורך 2:59
כתיבה לנון-מקרטני, אריק איינשטיין
לחן ג'ון לנון, פול מקרטני עריכת הנתון בוויקינתונים
כרונולוגיית סינגלים של אריק איינשטיין
"אובלדי אובלדה"
(1969)
"היה לנו טוב, נהיה לנו רע"
(1969)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לשיר יצאו שתי גרסאות בעברית:

  • ב-1968 הקליטו אריק איינשטיין וחבורת לול גרסה עברית, בשם "אובלדי אובלדה", למילים של איינשטיין שבו מילות השיר עוסקות בחבורת לול והפזמון הוא: "אובלדי אובלדה, מי שבא בא, לה לה לה ברוך הבא."[2]
  • ב-1977 הקליטו האחים והאחיות במסגרת אלבום הילדים ״החיפושיות, סיפור ופזמונים לשירי הביטלס״ גרסה לשיר עם מילים מאת גידי קורן, גם כן בשם "אובלדי אובלדה" כשמילות הפזמון הן: "אובלדי אובלדה, זו בלדה, בשפת החיפושיות."[3]
מצעדי כל הזמנים
ארגון שם מיקום
כאן 88 מצעד שירי הביטלס של כאן 88 42[4]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]