Moscow Pride '06
| בימוי | ולדימיר איבנוב |
|---|---|
| הופק בידי |
ניקולאי אלכסייב  |
| שחקנים ראשיים | ניקולאי אלכסייב, ניקולאי בייב, יבגניה דבריאנסקאיה, פיטר טאצ'ל, לואי-ז'ורז' טין, בריאנד בדפורד, פולקר בק, סופי אין ולד, קלמנטין אוטאן |
| מוזיקה | דיזיירלס |
| מדינה |
רוסיה  |
| הקרנת בכורה |
2006 |
| משך הקרנה | 84 דקות |
| שפת הסרט | רוסית, אנגלית |
| סוגה | סרט תיעודי, סרט להט"בי |
| תקציב | Gayrussia.ru - נותן החסות של הסרט |
| פרסים | מועמדות לפרס טדי |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
"Moscow Pride '06" הוא סרט תיעודי המתאר את אירועי ההכנות וקיום מצעד הגאווה הראשון במוסקבה במאי 2006, בפעם הראשונה ברחבי רוסיה.
תקציר
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – ניקולאי אלכסייב, מצעד הגאווה במוסקבה, זכויות להט"ב ברוסיה
הסרט התיעודי מציג את האירועים שהתרחשו סביב קיום מצעד הגאווה הראשון של מוסקבה, בירת רוסיה, בין ה-25 ל-27 במאי 2006.
מספר מוקדים של הסרט כוללים את הפסטיבל הנורדי, תחרות תרבות הלהט"ב הרוסית, הרצאתו של מרלין הולנד על סבו הסופר אוסקר ויילד, והכנס העולמי הראשון של ציון היום הבינלאומי נגד הומופוביה (IDAHO).
"Moscow Pride '06" מתמקד גם בצרות סביב הקרמלין ובית עיריית מוסקבה כאשר המשתתפים התאספו למחות על איסור קיום המצעד בעיר וכן על החלטת בית המשפט המחוזי בטברסקי לאשר את איסורו של ראש העיר יורי לוז'קוב על התרת ציונו.
הסרט לא נמצא באינטרנט ואינו זמין בדי וי די בעוד ניתן להשיג עותקים ממקורו מארגון זכויות הלהט"ב הרוסי, "Gayrussia.ru".
הקרנה פרטית ראשונה במוסקבה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסרט התיעודי הוקרן לראשונה במהלך הקרנה פרטית במרכז הסרטים הלאומי במוסקבה בה התכנסו כ-60 אורחים בהזמנת במאי ומפיק הסרט ניקולאי אלכסייב. עיתונאים גרמנים מהערוצים: "RTL Television" ו-"ZDF" נכללו בין האורחים.
בהקרנת הבכורה, ניקולאי אלכסייב, המארגן הראשי של מצעד הגאווה במוסקבה ומייסד ארגון הלהט"ב "Gayrussia.ru" הצהיר באומרו:
"אנחנו גאים כי הסרט הזה הוא יצירה חשובה שתישאר בהיסטוריה. זהו הסרט התיעודי הארוך הראשון שעוסק בנושאי להט"ב שהתרחש ברוסיה. מדובר בעדות חיה שתופץ ברוסיה ומחוצה לה. אני שמח לראות שצמח דור חדש של פעילים. קונפורמיזם ופסימיות נמצאים כעת מאחורינו. הצלחנו לייצר תשוקה ולקוות שהיא תמצא את דרכה לליבם של חברים רבים בקהילת הלהט"ב ברוסיה ותחייה את רוח האקטיביזם".
— ניקולאי אלכסייב במהלך נאומו בהקרנת הבכורה, 2007
תגובות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ולדימיר איבנוב, במאי הסרט, הצהיר באומרו כי "אני מאוד גאה שלקחתי חלק באירוע הזה". ההקרנה הראשונה ציינה גם את יום הולדתו ה-60 של איבנוב ו-35 שנות הקריירה שלו בתעשיית הקולנוע הרוסית. הפעילה יבגניה דבריאנסקאיה (אשתו לשעבר של אלכסנדר דוגין) תיארה את מהדורת 2006 של המצעד כ-"אירוע שיישאר בהיסטוריה לנצח" בעוד דבריאנסקאיה, מנהיגת התנועה הלסבית הרוסית, נעצרה מול בניין עיריית מוסקבה ביום ציונו. ניקולאי בייב, אחד ממארגניו, הצהיר כי "הצלחנו להכניס את נושא ההומוסקסואליות לבתים באמצעות התקשורת".
ולאד אורטנוב, עורך לשעבר של Argo, אחד ממגזיני הלהט"ב הוותיקים ברוסיה, תיאר את הסרט כ-"מסמך היסטורי אנושי גדול שיאמר הרבה לדורות הבאים". ניקולאי חרמוב, מנהיג תנועת "הרדיקלים הרוסים" באותה תקופה, התנועה הפוליטית הראשונה שתמכה בקיום המצעד במוסקבה, אמר כי "הסרט הזה מראה שיש משהו חזק מאחורי גאוות ההומואים ולא רק רצון של אנשים ללכת ברחובות". תמרה ב', שתיארה את עצמה כגמלאית הטרוסקסואלית הצהירה כי "עכשיו, אני מבינה מה קרה במוסקבה ומדוע הם ארגנו את הפעולה הזו. אבל למרבה הצער, באקלים הפוליטי הנוכחי ברוסיה רוב האוכלוסייה לעולם לא תראה אותו מאחר שהטלוויזיה המקומית תתעלם ממנו".[1]
פסטיבל הסרטים הבינלאומי ה-57 בברלין
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסרט התיעודי נבחר במהדורת פסטיבל הסרטים הבינלאומי ה-57 בברלין בפברואר 2007 והוצג בתוכנית הרשמית של קטגוריית הסרטים התיעודיים בעת הפסטיבל. הסרט השתתף בנוסף בתחרות על פרס טדי, פרס בינלאומי המוענק לסרטי קולנוע בעלי תוכן של תרבות להט"ב.[2]
במהלך הפסטיבל התקיימו שלוש הקרנות שונות של הסרט:
- בית הקולנוע "קולוסיאום", ב-11 בפברואר בשעה 15:30 (בכורה עולמית)
- בית הקולנוע "סינסטאר 7", ב-14 בפברואר בשעה 20:00
- בית הקולנוע "סינסטאר 7", ב-15 בפברואר בשעה 14:30
ניקולאי אלכסייב, ולדימיר איבנוב ויבגניה דבריאנסקאיה השתתפו בהקרנות בברלין. במהלך הבכורה העולמית ב-11 בפברואר, הוביל וילנד ספק, ראש מדור "Panorama" ואחד ממייסדי טקס פרסי טדי החל בדיון על הסרט. פולקר בק, חבר הפרלמנט הגרמני אשר הותקף במהלך השתתפותו במצעד, הוצג בסרט והופיע כדי לענות על שאלות מהקהל יחד עם אלכסייב, איבנוב ודבריאנסקאיה.
כהקדמה לסרט הצהיר הבמאי הגרמני וילנד ספק מנאומו על הבמה כי "אפילו כאן בברלין היינו צריכים לפנות לעזרת המשטרה כדי להימנע מכל תקרית... זו הוכחה נוספת לקשיים שהמארגנים ומשתתפי מצעד הגאווה של מוסקבה צריכים להתמודד עימם". ספק התכוון לנוכחות המשטרה בתיאטרון לאחר שהתקבלו איומים לתקריות פיגועים מצד לאומנים גרמנים לפני הקרנת הבכורה. נוכחתו של ספק הוגדרה כנדירה ביותר בהקרנות מסוג זה.
במהלך טקס פרסי טדי ב-16 בפברואר הוזמן פולקר בק כנואם במהלך הטקס. בזמן ששיתף את הקהל בקשיים איתם מתמודדת קהילת הלהט"ב בפולין ורוסיה, הוצגו תמונות המתקפות נגד בק במהלך השתתפותו על מסכים גדולים.[3] ראש עיריית ברלין, קלאוס ווברייט, אשר נכח באירוע, הציג בפני הקהל את אלכסייב ודבריאנסקאיה באומרו,
"מארגני מצעד הגאווה האמיצים ממוסקבה, אשר מסכנים את חייהם, ערכו את האירוע בבירת רוסיה שנאסר על ידי רשויות העיר".
הקרנות משניות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- לונדון, הממלכה המאוחדת, מרץ 2007, פסטיבל הסרטים של האגודה ההומניסטית הגאה (GALHA) הציג את הסרט בשבת ה-17 בחדר ההקרנה הפרטי במלון "One Aldwych".[4]
- לוצרן, שווייץ, נובמבר 2007, הסרט הוצג ביום ראשון ה-18 בשעה 18:30 בחדר ההקרנה "Stattkino" במהלך פסטיבל הפנורמה הוורודה "LesBISchwules Luzern". לפני ההקרנה הוזמן ניקולאי אלכסייב להצגתו בעודו ענה על שאלות מהקהל. את הטקס הנחה כריסטוף שמיט.
גרסה מקוצרת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גרסה בת 12 דקות של הסרט התיעודי הופקה מיד אחרי ציון המצעד הראשון במוסקבה. היא הוצגה לראשונה יום לפני קיום מצעד הגאווה בטורינו, איטליה ב-16 ביוני 2006 בשעה 18:00 במרכז הכנסים של אזור פיימונטה".[5]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
"Moscow Pride '06", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"Moscow Pride '06", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Moscow Gay Pride Documentary Premiers at National Film Center, web.archive.org, 2011-01-05
- ^ Moskva. Pride '06 | Moscow Gay Pride Festival | Moskau. CSD '06, www.berlinale.de (באנגלית)
- ^ Teddy Award - The official queer award at the Berlin International Film Festival, diaries.teddyaward.tv
- ^ Movie festival features Moscow Pride documentary, PinkNews | Latest lesbian, gay, bi and trans news | LGBT+ news, 2007-03-07 (באנגלית בריטית)
- ^ Wayback Machine, web.archive.org, 2011-07-21