Creep

"Creep"

סינגל בביצוע רדיוהד
מתוך האלבום Pablo Honey
יצא לאור	21 בספטמבר
פורמט	תקליט (7, 12), תקליטור, קלטת שמע
תאריך הקלטה	1992
סוגה	רוק אלטרנטיבי, גראנג', פוסט-גראנג'
שפה	אנגלית
אורך	3:59
חברת תקליטים	Parlophone,‏ EMI
כתיבה	תום יורק
לחן	פיל סלוואי, אד או'בריאן, קולין גרינווד, ג'וני גרינווד, תום יורק, בפסקה זו 2 רשומות נוספות שטרם תורגמו
הפקה	שון סלייד ופול קולדרי
כרונולוגיית סינגלים של רדיוהד "Creep" (1992) "Anyone Can Play Guitar" (1993)

Creep הוא שיר של להקת הרוק האלטרנטיבי הבריטית רדיוהד. הלהקה הוציאה אותו לאור כסינגל הבכורה שלה, בשנת 1992, ולאחר מכן כרצועה באלבומה הראשון Pablo Honey ‏(1993). במהלך הופעתו הראשונה השיר לא זכה להצלחה רבה במצעדי הפזמונים (למעט בישראל, שבה שידר יואב קוטנר את השיר פעמים רבות עד שהפך ללהיט), אך עם שחרורו מחדש ב-1993, הוא הפך ללהיט בינלאומי. הקהל בהופעות הראשונות של רדיוהד גילה לרב עניין פחות בשירי הלהקה האחרים, מה שהביא לשינוי ביחס של חברי הלהקה ל"Creep" ולהשמטתו לעיתים מרשימת הנגינה (ב-1998, בזמן סבב ההופעות של OK Computer השיר לא נוגן כלל). עד 2001 השיר לא נוגן בהופעות חיות, אך מאז חזר להופיע.

בשנת 2023 השיר שימש כשיר הנושא של הסרט שומרי הגלקסיה: חלק 3 בהיותו מייצג את דמותו של רוקט ראקון, הדמות המרכזית בסרט.

רקע והקלטה

לדברי בסיסט רדיוהד, קולין גרינווד, תום יורק כתב את "Creep" במהלך לימודיו באוניברסיטת אקסטר בסוף שנות ה-80. גיטריסט הלהקה, ג'וני גרינווד, סיפר שההשראה לשיר שאובה מנערה שיורק חיזר אחריה, שהגיעה ללא הודעה מראש להופעה של הלהקה.

בשנת 1992, במהלך חזרה עם המפיקים שון סלייד ופול קולדרי, נינגה הלהקה בספונטניות את "Creep". יורק תיאר את השיר בפני המפיקים כ"שיר הסקוט ווקר שלנו"; סלייד וקולדרי הבינו לא נכון את ההערה וחשבו שהשיר הוא גרסת כיסוי. בעקבות ניסיונות לא מספקים להקלטת שירים אחרים, ועליית מפלס המתח בלהקה, רצו המפיקים להעלות את המורל, וביקשו מהלהקה לנגן שוב את "Creep". השיר הוקלט בטייק יחיד; לאחר ההופעה החלו כל יושבי החדר למחוא כפיים. חברי הלהקה הבטיחו לקולדרי כי "Creep" הוא שיר מקורי, והוא פנה מיד ל-EMI בבקשה לשקול את שילובו כסינגל הבא של רדיוהד. אף על פי שההקלטה הכילה אוברדאבים מינמליים והלהקה לא התעתדה להפיץ אותו, המפיקים התרשמו מהשיר. הדמיון לשיר The Air That I Breathe שהוקלט על ידי ההוליס ב-1973, הוליד תביעה על גנבה ספרותית, בעקבותיה קיבלו אלברט המונד ומייק הייזלווד קרדיט ככותבים-שותפים. "Creep" כולל מהלך אקורדים זהה לבית של "The Air That I Breathe" ומלודיה דומה בקטע אחרי הפזמון השני.

לחן ומילים

המהלך ההרמוני G–B–C–Cm חוזר לכל אורך השיר, תוך החלפה בין נגינת ארפג'ו בבתים ובפזמון האחרון ובין נגינת פאוור קורדס עוצמתיים בשני הפזמונים הראשונים. בסול מז'ור ניתן להציג מהלך זה כ-"I–III♯–IV–iv". לפי גאי קפוזו, פרופסור לתאוריה מוזיקלית, האוסטינטו בשיר מייצג באופן מוזיקלי "את מילות השיר האובססיביות, המבטאות הלקאה-עצמית כועסת בעקבות התאהבות נכזבת". כך למשל "הצלילים הגבוהים באוסטינטו יוצרים שורה מוזיקלית כרומטית בולטת ש'מתגנבת' מעלה ומטה, בשילוב דרגות הסולם: ${\hat {5}}$– ${\hat {5}}$– ${\hat {6}}$– ${\hat {6}}$ … בזמן העלייה, המילים לוקחות כיוון אופטימי ... בירידה, הכותב שוקע מחדש ברחמים עצמיים ... הגיטריסט מתאים למסגרת זו באמצעות הפריטה."

כשהשיר עובר מבית לפזמון, ג'וני גרינווד משמיע רעש פריטה שלוש פעמים ("תווים מתים" שמנוגנים באמצעות שחרור יד שמאל ונגינה). גרינווד סיפר שעשה זאת במקור כי הוא לא אהב את השקט בשיר; הוא הסביר, "אז הרבצתי לגיטרה חזק— ממש חזק". אד או'בריאן אמר, "זה הצליל של ג'וני מנסה לדפוק את השיר. הוא לא ממש אהב אותו בפעם הראשונה שניגנו אותו, אז הוא ניסה להרוס אותו. וזה מה שעשה את השיר." בסיום השיר נשמע תפקיד פסנתר של ג'וני גרינווד; קולדרי שכח להוסיף את קטעי הפסנתר האחרים במהלך המיקס הסופי, עד סיום השיר, אך הלהקה אישרה את התוצר שהתקבל.

לפי יורק, "קריפ" מספר את סיפורו של אדם שתוי שמנסה להשיג את תשומת לבה של האישה אליה הוא נמשך, באמצעות מעקב אחריה. בסיום, הוא חסר את כח השכנוע העצמי הדרוש כדי לעמוד בפניה, ומרגיש כמוה בתת-המודע שלו. כשנשאל ב-1993 על השיר, הוא אמר "יש לי בעיה מהותית, עם להיות גבר בשנות התשעים... לכל אדם עם רגישות כלשהי כלפי המין השני יש בעיה. להציג את עצמך בדרך גברית, מבלי להיראות כאילו אתה בלהקת רוק כבד זה דבר שקשה מאוד לעשות... זה מתבטא במוזיקה שאנחנו כותבים, שהיא לא נשית, אבל היא לא ברוטאלית בגאוותניות שלה. זה אחד הדברים שאני תמיד מנסה: להציג פרסונה מינית, ולנסות נואשות לסתור אותה מצד שני." ג'וני גרינווד אמר על השיר שלמעשה הוא שיר שמח, שעוסק ב"להכיר במה שאתה".

בגרסה שנשלחה להשמעה ברדיו בארצות הברית הוחלפה השורה "So fucking special" ב-"So very special". הקבוצה הייתה מודאגת שהשקת גרסה מצונזרת תהיה "מכירה עצמית כלשהי", לדברי ג'וני גרינווד, אבל הם החליטו שהיא מתקבלת על הדעת הודות לכך שסוניק יות', להקה אותה הם העריצו, נהגה לעשות כן בעצמה. אף על פי כן, גרינווד ציין שהתקשורת הבריטית "לא התרשמה" מהמעשה. במהלך ההקלטות למילים המצונזרות, קולדרי שכנע את יורק לכתוב מחדש את מילות הבית הראשון, ואמר לסולן שלדעתו הוא מסוגל ליותר.

הפצה

למרות שהיו הססנים בהתחלה, הצוות ב-EMI הפך בסופו של דבר לנלהב מאוד מהשיר, וחברת התקליטים החליטה להוציאו לאור כסינגל. בפעם הראשונה שהוא הושק, בספטמבר 1992, "Creep" זכה להצלחה מועטה בלבד בבריטניה. Radio 1, תחנה המוזיקה הפופולרית של ה-BBC, מצאה את השיר "מדכא מדי" ונמנעה מלנגנו. הוא הגיע למקום ה-78 במצעד הסינגלים הבריטי, ומכר רק כ-6,000 עותקים. הלהקה המשיכה לאחר מכן לסינגל השני, Anyone Can Play Guitar, וכן הוציאה שיר לא מתוך האלבום בשם "Pop Is Dead".

לקראת סוף 1992, יואב קוטנר החל לנגן את "Creep" ברדיו הישראלי בקביעות. את השיר הכיר לו נציג מקומי של EMI. במהרה הפך השיר ללהיט בישראל, ורדיוהד קבעו תאריכים להופעות בארץ בזריזות כדי לנצל את ההצלחה. "Creep" זכה להצלחה דומה לאחר מכן גם בניו זילנד, ספרד, ובארצות סקנדינביה. בערך באותו זמן, תחנת הרדיו KITS מסן פרנסיסקו הוסיפה את השיר לרשימת ההשמעה שלה; במהרה הצטרפו אליה תחנות רדיו נוספות לאורך החוף המערבי של אמריקה. הגרסה המצונזרת של השיר הפכה זמינה עבור תחנות הרדיו, ובמחציתה השנייה של 1993 השיר הפך לסיפור הצלחה גם בארצות הברית. כשהגיעו להופיע שם, רדיוהד הופתעו מרמת ההצלחה של השיר. בריאיון למלודי מייקר מ-1993, אמר יורק שעיתונאים רבים הבינו את השיר שלא כשורה, ושאלו אותו האם הוא "בדיחה".

בתחילה הלהקה לא רצתה להוציא לאור מחדש את השיר בממלכה המאוחדת, אך לבסוף שינתה את דעתה. הבסיסט קולין גרינווד אמר ש"אחרי ההצלחה באמריקה, היה לחץ עצום מאנשי הרדיו, התקשורת, חברת התקליטים, ואפילו מהמעריצים שלנו, להוציא אותו החוצה שוב". ההוצאה-מחדש ב-1993 הגיעה למקום השביעי במצעד הסינגלים הבריטי. המהלך חוזק על ידי הופעה בתוכנית Top of the Pops, שגם משכה את אש הביקורת מאמנים אחרים ומתקשורת המוזיקה: גיטריסט להקת אואזיס נואל גלאגר טען שרדיוהד הסכימו להופיע בתוכנית ולשנות את המילים לשירם רק כי "זה עשה להם עוד כסף". בדצמבר 2007 דורג השיר במקום ה-31 ברשימת 100 השירים הטובים של שנות התשעים של VH1. ביוני 2008 נכנס "Creep" מחדש למצעד הסינגלים הבריטיים, במקום 37, בעקבות שילובו באלבום האוסף Radiohead: The Best Of.

הפרת זכויות יוצרים

בינואר 2018, הודיעה הזמרת האמריקאית לנה דל ריי בטוויטר כי רדיוהד נוקטים צעדים משפטיים נגדה בגין פלגיאריזם בשל שימוש לכאורה ב-"Creep" בשיר שלה משנת 2017 "Get Free" וכי היא התבקשה לשלם 100% מתמלוגי הפרסום. בחודש מרץ אותה שנה הודיעה דל ריי לקהל כי התביעה הסתיימה וכי היא מניחה שתוכל לשיר את "Get Free" ללא הגבלה.

מיקומי שיא

‏ ‏‏  מצעדים ודירוגים
מדינה	מצעד	מיקום שיא
עולמי	בילבורד גלובל 200	56
	בילבורד גלובל ללא ארצות הברית	56

מצעדי סוף שנה

‏ ‏‏  מצעדי סוף שנה (2023)
מדינה	מצעד	מיקום שיא
עולמי	בילבורד גלובל 200	176
	בילבורד גלובל ללא ארצות הברית	183

‏ ‏‏  מצעדי סוף שנה (2024)
מדינה	מצעד	מיקום שיא
עולמי	בילבורד גלובל 200	137
	בילבורד גלובל ללא ארצות הברית	137

גרסאות כיסוי

להקת הנו מטאל, קורן ביצעה את השיר בהופעה הטלוויזיונית, MTV Unplugged אשר שודרה ב-5 במרץ 2007.השיר נכלל באלבומם MTV Unplugged.

פרינס ביצע גרסת כיסוי לשיר בפסטיבל קואצ'לה ב־‏2008. הסרטון שלו מבצע את השיר עלה ליוטיוב למחרת, אך הורד ממנה לבקשת הלייבל של פרינס, "NPG" . כששמע על כך אמר טום יורק: "באמת? הוא חסם את זה? בוודאי אנחנו צריכים לחסום את זה. חכה רגע. ובכן, תגיד לו לבטל את החסימה. זה שיר... שלנו".

בפרסומת המעיל של קסטרו

עם עליית ערוץ 2 לאוויר, החל לראשונה בישראל שידור פרסומת בטלוויזיה. סרטון הפרסומת הישראלי הראשון הופק לקראת השקת הערוץ, בנובמבר 1993. היה זה סרטון פרסומת של חברת האפנה "קסטרו" בהשתתפות יעל אבקסיס וליאור מילר, אשר פרסם מעיל. הפסקול של הסרטון היה השיר Creep, אך לא בביצוע הלהקה, בשל זכויות יוצרים, אלא בגרסת כיסוי של ירמי קפלן.

קישורים חיצוניים

• מידע על היצירה "Creep" באתר מיוזיק בריינז
• מידע על הסינגל "Creep" באתר מיוזיק בריינז
• מידע על היצירה "Creep" באתר Discogs
• גרסאות נוספות ל"Creep" באתר SecondHandSongs
• סרטון השיר "Creep" באתר יוטיוב
• רשימות ההשמעה של הסינגל