לדלג לתוכן

סקוט ווקר (זמר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סקוט ווקר
Scott Walker
לידה 9 בינואר 1943
המילטון, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 22 במרץ 2019 (בגיל 76)
לונדון, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Noel Scott Engel עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות הממלכה המאוחדת, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1958 עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מוזיקת פופ, מוזיקה אקספרימנטלית, רוק, קאנטרי עריכת הנתון בוויקינתונים
סוג קול בריטון עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה גיטרה עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים 4AD, דראג סיטי, צ'אלנג' רקורדס, פיליפס רקורדס עריכת הנתון בוויקינתונים
אתר רשמי
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סקוט ווקראנגלית: Scott Walker;‏ 9 בינואר 194322 במרץ 2019, לונדון) היה זמר-יוצר ורב-נגן אמריקאי-בריטי ממוצא יהודי.

מהלך הקריירה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד כנואל סקוט אנגל בהמילטון שבאוהיו. אביו היה מנהל בחברת נפט. בעקבות עבודת אביו, המשפחה נדדה ממקום למקום. החל משנת 1959 הם התיישבו בקליפורניה. כילד התעניין ווקר במוזיקה, שיחק בהצגות ילדים ואף הופיע מספר פעמים בתוכניות טלוויזיה של אדי פישר. בהיותו בלוס אנג'לס החל להתעניין בג'אז, בשירת דור הביט וכן בקולנוע אירופאי - בין הבמאים החביבים עליו היו אינגמר ברגמן, רובר ברסון ואנדריי טרקובסקי.

בשנת 1961 הוא פגש בגיטריסט והזמר ג'ון מאוס שהשתמש בשם במה - ג'ון ווקר. במשנת 1964 הקימו, לצד המתופף גארי לידס, להקה שנקראה "האחים ווקר" ("The Walker Brothers") ובשנת 1965 הם ערכו סיבוב בבריטניה. בבריטניה הם הוציאו מספר שירים שזכו במקום הראשון במצעד הבריטי וזכו להצלחה חסרת תקדים. לאחר מספר שנים הלהקה התפרקה וסקוט ווקר פיתח קריירת סולו. בשנת 1975 "האחים ווקר" התאחדו ופעלו עד לשנת 1978. אלבומם האחרון היה "Night Flights", שכלל ארבעה שירים מאת ווקר.

בסוף שנות ה-60 יצא ווקר לקריירת-סולו בנפרד מהלהקה. "האחים ווקר" לא היו באמת אחים, שם המשפחה של אף אחד מהם לא היה ווקר, והם גם לא היו אנגלים, אלא אמריקאים שהצליחו באנגליה. למרות כל זה המשיך סקוט להחזיק בשם סקוט ווקר ולא בשמו האמיתי סקוט אנג'ל, עד לאלבומו הרביעי שבו הוציא את האלבום על שמו האמיתי (מה שגרם למכירות נמוכות יחסית לקודמים), אך מייד באלבום הבא אחריו חזר לשם ווקר. רצף האלבומים Scott, Scott 2, Scott 3 ,Scott 4 נחשבים לאלבומי מופת עד היום, בזמן שהם יצאו לאור הם לא כל כך אפיינו את התקופה, אך הצליחו להתבלט ואף להצליח מסחרית ואומנתית. בתוך האלבומים האלו ווקר שילב 3 שירים בכל אלבום של ז'אק ברל (מלבד Scott4) שתורגמו לאנגלית מצרפתית, אומן שאותו הכיר לטענתו מדוגמנית שאיתה היה בקשר. בתקופה הזאת ווקר כבר קיבל תוכנית טלוויזיה ב BBC שלא נמשכה יותר מידי זמן (6 תוכניות) עקב סכסוך עם האמרגן שלו. מיטב שהשירים שבוצעו בתוכנית יצאו באותן שנים על גבי אלבום "songs from his tv series".

בשנות ה-70 הוציא אלבום תחת ניהול חדש של אמרגן ישראלי, עדי סמל (אח של נועם סמל - מנכ"ל תיאטרון הבימה), שהיה אז באנגליה בעקבות אסתר ואבי עופרים שאיתם נסע לאירופה, על מנת לקדם אותם. איתו סקוט ווקר הוציא את אלבומו 'Til the Band Comes In שבתוכו נכלל גם שיר אחד של אסתר עופרים Long About Now שכתבו סמל וווקר, שסקוט לא היה מוכן לבצע אותו מכיוון שזה שיר המתנה של אישה לגבר שלה ועדיף שיושר על ידי אשה. באותה תקופה לקח עדי סמל גם את נינה סימון תחת חסותו.

בשנות ה-80 הוציא סקוט רק אלבום אחד "Climate of Hunter", כאשר דייוויד בואי ובריאן אינו שכנעו את חברת התקליטים וירג'ין להפיק לו את האלבום (הם גם רצו להיות אתו שותפים להפקת האלבום, אך סקוט סירב). סקוט לקח איתו את מארק קנופלר (סולן הדייר סטרייטס), אוון פרקר סקסופוניסט בריטי וזמר הנשמה בילי אושן. שלושתם דרך אגב לא זכו לשמוע את היצירה השלמה בזמן השתתפותם באלבום, אלא רק בסיומו. כל אחד מהם נתן את חלקו מבלי להיחשף ליצירה השלמה באותה עת. במרץ 1984 האלבום הגיע למקום ה-60 ב מצעד האלבומים הבריטי, סינגל אחד שוחרר ממנו "Track Three", האלבום קיבל ביקורות טובות, הופק על ידי פטר וולש שהפיק גם את סימפל מיינדס ב 1982. כל הקטעים באלבום נכתבו והולחנו על ידי ווקר מלבד הקטע האחרון באלבום "Blanket Roll Blues" שנכתב בשנות ה-50 על ידי טנסי ויליאמס ופורסם לראשונה בסרט "The Fugitive Kind" על ידי מרלון ברנדו. האלבום הגיע למקום החמישי בסיכום אלבומי השנה של שנת 1984 במגזין המוזיקה NME, אך נכשל מסחרית.

כמה מאלבומיו, כמו האלבום "Tilt" מ-1995 שהוקלט בשיתוף פעולה עם התזמורת הסימפונית של לונדון וכן חלק מעבודתו עם האחים ווקר, נחשבים לפורצי דרך, והשפיעו בין היתר על דייוויד בואי, בריאן אינו, מארק אלמונד, דיימון אלברן, The Divine Comedy (band) ורדיוהד.

כמפיק מוזיקלי ונגן סקוט ווקר פעל בשיתוף פעולה עם פאלפ, אוטה למפר ואמנים נוספים.

בשנת 2006 יצא סרט דוקומנטרי על ווקר ששמו Scott Walker: 30 Century Man, על שם שיר מאלבומו Scott 3 שיצא ב-1969.

ב-22 במרץ 2019, ווקר נפטר בלונדון, בן 76 במותו.[1]

  • Scott (1967)
  • Scott 2 (1968)
  • Scott 3 (1969)
  • Scott: Scott Walker Sings Songs from his T.V. Series (1969)
  • Scott 4 (1969)
  • 'Til the Band Comes In (1970)
  • The Moviegoer (1972)
  • Any Day Now (1973)
  • Stretch (1973)
  • We Had It All (1974)
  • Climate of Hunter (1984)
  • Tilt (1995)
  • Pola X OST (1999)
  • The Drift (2006)
  • And Who Shall Go to the Ball? And What Shall Go to the Ball? (2007)
  • Bish Bosch (2012)
  • Soused (2014, with Sunn O))
  • The Childhood of a Leader OST (2016)
  • Vox Lux OST (2018)

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סקוט ווקר בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ צמית, דנית (2019-03-25). "המוזיקאי סקוט ווקר הלך לעולמו". Ynet. נבדק ב-2022-02-15.