התנ"ך העברי משטוטגרט
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| שפת המקור | עברית מקראית, ארמית מקראית (עם הקדמה בגרמנית, אנגלית, צרפתית, ספרדית ולטינית) |
| נושא | תנ"ך |
| הוצאה | |
| הוצאה | החברה הגרמנית לכתבי הקודש, שטוטגרט |
| מקום הוצאה | שטוטגרט, גרמניה |
| תאריך הוצאה | 1976-1968, 1997, 1998 |
| מספר עמודים | 1574+LXIX |
| עורך | קרל אליגר, וילהלם רודולף ואחרים |
| סדרה | |
| סדרת ספרים | Biblia Hebraica |
| ספר קודם | BHK |
| הספר הבא | BHQ |
  | |
ה-Biblia Hebraica Stuttgartensia (לטינית: התנ"ך העברי משטוטגרט), בקיצור: BHS, ולעיתים נדירות BH4, היא מהדורה ביקורתית של התנ"ך המלווה במנגנון חילופי נוסח. זו המהדורה הרביעית בסדרת Biblia Hebraica.
סדרת Biblia Hebraica
[עריכת קוד מקור | עריכה]סדרת Biblia Hebraica היא סדרה שמבקשת להביא בפני הקורא את הנוסחים השונים של התנ"ך, וזאת, באמצעות מנגנון חילופי נוסח שמציג בפני הקורא נוסחים חלופיים, על פי כתבי יד שונים של התנ"ך, ועל פי המשתקף בתרגומי המקרא העתיקים (כגון תרגום השבעים ליוונית והתרגומים הארמיים). הסדרה יוצאת לאור בשטוטגרט שבגרמניה על ידי החברה הגרמנית לכתבי הקודש (אנ') (Deutsche Bibelgesellschaft). המהדורה הראשונה בסדרה יצאה לאור בשנת 1906 על ידי רודולף קיטל (Rudolf Kittel), והיא כללה מנגנון חילופי נוסח, על סמך כתבי יד עתיקים ותרגומים. מהדורה שנייה ומתוקנת יצאה לאור בשנת 1913. בין השנים 1929 ל-1937 יצאה לאור המהדורה השלישית, ובה שלושה חידושים עיקריים: א. לראשונה התבסס נוסח התנ"ך שבמהדורה על כתב יד מהמאה הי"א, שנחשב לכתב היד הקדום ביותר של המקרא כולו (כתב יד לנינגרד). ב. מנגנון חילופי הנוסח הורחב משמעותית, וכלל גם הצעות רבות לתיקון הנוסח. ג. נוספו הערות המסורה הקטנה. החוקרים אלברכט אלט (Albrecht Alt), אוטו אייספלט (Otto Eissfeldt) ופאול קלה (Paul Kahle) היו מעורבים גם הם בהפקת המהדורה, אלא שהמוניטין של קיטל האפיל עליהם והמהדורה נקראה על שמו "תנ"ך קיטל", ובקיצור: BHK (אנ'). מהדורה זו הייתה למהדורה הביקורתית הסטנדרטית ששימשה את החוקרים במשך שנות דור.[1]
המהדורה הרביעית – BHS
[עריכת קוד מקור | עריכה]מהדורה זו יצאה לאור בין השנים 1977-1967, בעריכת קרל אליגר (Karl Elliger) ווילהלם רודולף (Wilhelm Rudolph). המהדורה נקראה Biblia Hebraica Stuttgartensia על שם העיר שטוטגרט בה יושבת ההוצאה לאור. במהדורה זו שלושה שינויים עיקריים ביחס לקודמתה: א. מנגנון חילופי הנוסח עבר עריכה מקיפה, והוסרו הצעות תיקון רבות שלא היו מבוססות דיין. ב. למנגנון חילופי הנוסח נוספו השוואות למגילות מדבר יהודה. השוואות אלה חשובות ביותר, שכן מגילות מדבר יהודה קדומות בכאלף שנה לכתב היד לנינגרד. ג. נכללו גם הערות המסורה הגדולה (אלא שהן הודפסו בכרך נפרד). מהדורת המשך משנת 2004 ואילך הולכת ויוצאת לאור המהדורה החמישית, ושמה Biblia Hebraica Quinta (לטינית: התנ"ך העברי החמישי), ובקיצור: BHQ (אנ').
מנגנון חילופי הנוסח
[עריכת קוד מקור | עריכה]מנגנון זה הוא כלי חשוב ביותר לעבודתם של חוקרי המקרא, והוא מביא בפני הקורא נוסחים חלופיים שמבוססים, כאמור, על נוסחים אחרים שנמצאו במגילות מדבר יהודה, על כתבי יד נוספים של המקרא, על נוסח התורה של השומרונים, ועל נוסחים שמשתקפים בתרגומים העתיקים: ביוונית, ארמית ולטינית. מנגנון חילופי הנוסח כולל גם הצעות לתיקון הנוסח מאת העורכים.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Baker, D. L. (2010). Which Hebrew Bible?: review of Biblia Hebraica Quinta, Hebrew University Bible, Oxford Hebrew Bible, and other modern editions. Tyndale bulletin, 61(2), 209-236.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ David L. Baker, Which Hebrew Bible? Review of Biblia Hebraica Quinta, Hebrew University Bible, Oxford Hebrew Bible, and Other Modern Editions, Tyndale Bulletin, 2010-11-01 doi: 10.53751/001c.29286
בקרת זהויות  |
|
|---|