קרל אליגר
 | |
| לידה |
7 במרץ 1901 הפנס, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה  |
|---|---|
| פטירה |
31 באוקטובר 1977 (בגיל 76) טיבינגן, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת מינסטר |
| מוסדות |
אוניברסיטת טיבינגן |
  | |
קרל ריצ'רד גוסטאב אליגר (7 במרץ 1901 - 31 באוקטובר 1977) היה תאולוג גרמני פרוטסטנטי.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אליגר נולד בהפנס (היום חלק מוילהלמסהאפן). קיבל דוקטורט מאוניברסיטת מינסטר בשנת 1927 והוסמך להוראה אוניברסיטאית (Habilitation) בשנת 1929. בשנת 1934 הוא מונה לעוזרו של אלברכט אלט באוניברסיטת לייפציג והחל משנת 1937 היה מרצה בפקולטה לתאולוגיה של אוניברסיטת טיבינגן. בשנת 1950 מונה שם לפרופסור בקתדרה לתנ"ך. בתפקיד זה כיהן עד צאתו לגמלאות בשנת 1968. הוא כתב מאמרים ופירושים שונים על ספרי התנ"ך. בין השאר הוא העלה השערות לגבי זיהוי אתרי התנ"ך. עוד בטרם החפירות בתל עירני הוא שיער עם גאלינג, בניגוד לעמדתו של ויליאם פוקסוול אולברייט שהייתה העמדה הרווחת, שתל עירני איננו גת פלשתים, בגלל שטחו הקטן של החלק המוגבה של התל, ושיש לזהות את גת בתל צָפִית. לימים החפירות בתל חזקו את עמדתו שנהייתה העמדה המקובלת.
בשנת 1966 הוציא לאור פירוש על ספר ויקרא בה טען שפרקי הקדושה בסוף הספר (ויקרא י"ז - כ"ו) מאוחרים לשאר הטקסטים של המקור הכהני, בניגוד לעמדה שרווחה עד אז שפרקי הקדושה קדומים לשאר הטקסטים של המקור הכהני. עמדתו אומצה על ידי רוב החוקרים בתחום[1].
בין השנים 1977-1967 ערך את סדרת הביבלייה הבראיקה שטוטגרטנזיה, יחד עם וילהלם רודולף ואחרים.
בהתעסקותו בספר ישעיהו טען אליגר, בניגוד לרבים מעמיתיו, לאחדות פרקי ישעיהו השלישי, ואף טען שהנבואה על עבד ה' בפרק נ"ג היא של ישעיהו השלישי[2].
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Esias E. Meyer, Leviticus 17, where P, H, and D meet: Priorities and Presuppositions of Jacob Mulgrom and Eckart Otto, Current Issues in Priestly and Related Literature, SBL Press, 2015, page 349
- ^ Harry M. Orlinsky, Studies on the Second Part of the Book of Isaiah, Brill, 1977, page 15