AGM-183 ARRW
_(cropped).jpg) | |
| מידע בסיסי | |
|---|---|
| ייעוד |
מודל נשק  |
| ארץ ייצור |
ארצות הברית |
| יצרן | לוקהיד מרטין |
| עלות יחידה | $15-$18 מיליון |
| פלטפורמת שיגור | B-1B/B-52/נורת'רופ-גראמן B-21 ריידר/F-15E |
| ביצועים | |
| מהירות | מאך 7 לפחות (בתכנון) |
  | |
ה- AGM-183 ARRW הוא טיל אוויר-קרקע היפרסוני המתוכנן לשימוש על ידי חיל האוויר של ארצות הברית . פותח על ידי לוקהיד מרטין, הטיל יגיע למהירות מרבית של יותר מ-5 מאך[1] בהאצה של מנוע רקטי לפני שידאה לעבר מטרתו. התוכנית בוטלה במרס 2023 לאחר שנכשלה במספר בדיקות[2]. למרות זאת, חלקים מהתוכנית נמשכו והוכרז שהיא עדיין בפיתוח לאחר בדיקות נוספות שלא נחשפו.[3] בשנת 2024 הוכרז כי בתקציב שנת הכספים 2025 לא יינתן מימון לרכש או למחקר ופיתוח נוסף.[4]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פיתוח והרכשה
[עריכת קוד מקור | עריכה]באוגוסט 2018, לוקהיד מרטין זכתה במכרז של חיל האוויר האמריקאי בסכום של 480 מליון דולר לפיתוח נשק היפרסוני משוגר מהאוויר. הטיל שתוכנן, AGM-183A ARRW ("חץ"), עבר ניסוי טיסה ראשוני של נשיאתו על ידי מטוס B-52 של חיל האוויר האמריקאי ביוני 2019.
בפברואר 2020, ממשל טראמפ הגדיל ב-23% את המימון לנשק היפרסוני, ובאותו חודש הודיע חיל האוויר האמריקני שהחליט להתקדם לרכישת הטיל.
במרץ 2020, תת שר ההגנה למחקר והנדסה, מייקל גריפין, הצהיר כי ארצות הברית "קרובה עד כדי הישג יד" להחזקת נשק היפרסוני מוכן לפריסה.[5]
בתחילת 2023, משרד התקציבים של הקונגרס (CBO) העריך כי לייצור 300 טילים תהיה עלות של 14.9 מיליון דולר לכל יחידה. העלות הכוללת ל-20 שנים תגיע ל-5.3 מיליארד דולר. בייצור של 100 יחידות, עלות ליחידה תגיע ל-18 מיליון דולר אך התוכנית הכוללת תפחת ל-2.2 מיליארד דולר.
עיצוב וביצועים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הטיל אמור היה לעשות שימוש במערכת דחיפה-גלישה (אנ'), הכוללת האצה למהירות שגא-קולית על ידי רקטה לפני הגלישה למטרה[6]. לפי Popular Mechanics, חיל האוויר האמריקאי שקל להשתמש בצי מפציצי B-1B הנותרים לנשיאת ושיגור הטיל, כאשר כל מטוס יכול לשאת עד 31 כלי נשק היפרסוניים.
סדרת בדיקות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מבחן טיסת ההאצה של הטיל התקיים באפריל 2021 במטווח הימי פוינט מוגו, מול חופי דרום קליפורניה, אך כשל[7] זה היה המבחן השמיני עבור ARRW.[8]
במאי 2021 בוצעה בחינת מערכות האווויוניקה, החיישנים והתקשורת של הטיל וזו עברה בהצלחה. הבדיקה לא עשתה שימוש במערכות הטיל אלא השתמשה במערכת של ה-B-52. בטיסה לאלסקה מבסיס חיל האוויר בארקסדייל לואיזיאנה, ה-B-52 הצליח לקבל נתוני מטרה מטווח של כ-1,900 קילומטרים משם.[9]
ביולי 2021, נכשל מבחן הטלה שני שבוצע במטווח פוינט מוגו ממפציץ B-52, מכיוון שהדלק המוצק של מנוע הרקטה לא הוצת. ב-15 בדצמבר 2021, נכשל גם מבחן הטיסה השלישי. ב-9 במרץ 2022, הקונגרס הפחית בחצי את המימון עבור הטיל והעביר את היתרה לחשבון המחקר ופיתוח של הפרויקט כדי לאפשר בדיקות נוספות, דבר שהעמיד את חוזה הרכש בסיכון.
ניסוי מוצלח ראשון היה ב-14 במאי 2022, כאשר טייסת ניסוי הטיסה ה-419 מבסיס חיל האוויר אדוארדס ביצעו היפרדות הטיל מהמפציץ. מאיץ הטיל הוצת ובער למשך הזמן הצפוי, והטיל הגיע למהירות מאך 5 (6,125 קמ"ש; 3,806 מייל לשעה) .[10]
ניסוי מוצלח נוסף של הטיל בוצע ב-12 ביולי 2022. ב-9 בדצמבר 2022 הושלמו בדיקות נוספות שכללו גם את המאיץ וגם את עניין הגלישה ההיפרסונית.[11]
אב טיפוס מבצעי של AGM-183A שוגר ב-13 במרץ 2023 ממטוס B-52H בניסוי נוסף. מזכיר חיל האוויר פרנק קנדל אמר כי המבחן נכשל.[2]
לאחר 3 ניסויים נוספים, ב-9 בדצמבר 2023, נערך השיגור הראשון של אב טיפוס מלא של AGM-183 במטווח ניסויים מול חופי דרום קליפורניה. בהצהרה רשמית של חיל האוויר האמריקאי נכתב "ניסוי זה היה השיגור הראשון של אב טיפוס מבצעי מלא. אירועי ניסוי קודמים התמקדו בהוכחת ביצועי המאיץ. לאחר הפרדת הטיל מהמטוס הוא הגיע למהירויות היפרסוניות הגדולות מפי חמש ממהירות הקול, השלים את נתיב הטיסה שלו ופוצץ. אינדיקציות מראות שכל היעדים הושגו".[12]
ב-17 וב-19 במרס 2024, נערכו שיגורי ניסוי אחרונים לטיל מבצעי ממפציץ B-52 שהמריא מבסיס חיל האוויר אנדרסן באי גואם.[13][14]
ביטול הפרויקט
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-29 במרץ 2023, הודיע עוזר מזכיר חיל האוויר לרכש, טכנולוגיה ולוגיסטיקה, אנדרו האנטר, שתוכנית AGM-183A לא תמשיך.[15] בתקציב לשנת הכספים 2025, שפורסם ב-11 במרץ 2024, לא הוקצה מימון לרכש או מחקר ופיתוח נוסף של AGM-183, מה שסיים למעשה את הפרויקט.
ראה גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Kh-47M2 קינז'אל – טיל רוסי בעל יכולת נשיאת נשק גרעיני משוגר אוויר
הפניות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "AGM-183 ARRW". חילות אויר וחלל / כתב עת.
- ^ 1 2 סטפן לוסיי, חיל האוויר האמריקאי נוטש את הטיל השגא-קולי של לוקהיד בשל כישלון בבדיקות, באתר https://www.defensenews.com/, 30 במרס 2023 (באנגלית)
- ^ "Hypersonics: Rocket Science Meets Critical Capability". Lockheed Martin (באנגלית). 15 בנובמבר 2023.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ לוסיי סטפן, תקציב חיל האוויר תומך בהיפרסוני של רייתאון, לא יתוקצב הפרויקט של לוקהיד, באתר https://www.defensenews.com/, 12 במרס 2024
- ^ ג'ון הרפר, הפנטגון יתקצב יצור המוני של נשק היפרסוני במילארדי דולרים, באתר 4 במרס 2020
- ^ John Tirpak, Roper: The ARRW Hypersonic Missile Better Option for USAF, Air & Space Forces Magazine, 2020-03-02 (באנגלית אמריקאית)
- ^ ביל גרץ, חיל האוויר לקראת בדיקת טיל היפרסוני, באתר וושינגטון פוסט, 3 במרס 2021
- ^ Theresa Hitchens, B-21 Speeds To IOC; ARRW Test Slated For Next Month: Ray, Breaking Defense, 2021-06-03 (באנגלית אמריקאית)
- ^ ג'ק דוטון, מפציץ חיל האוויר משלים בדיקות טיל היפרסוני במהלך המירוץ מול רוסיה וסין, באתר ניוזוויק, 13 במאי 2021
- ^ דובר מזכיר חיל האוויר האמריקאי, נשק היפרסוני עבר בהצלחה בדיקות בחיל האוויר, באתר Air Force, 16 במאי 2022
- ^ Insinna, Valerie (12 בדצמבר 2022). "Air Force successfully tests first fully-operational air-launched hypersonic missile". Breaking Defense. ארכיון מ-3 במאי 2023.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Tingley, Brett (2023-12-12). "US Air Force launches 1st operational hypersonic missile". Space.com (באנגלית אמריקאית). ארכיון מ-2023-12-12. נבדק ב-2023-12-12.
- ^ טרויצ'יק, ג'וזף (2024-03-19). "הצלחה בבחינת נשק היפרסוני באיזור גואם". The War Zone (באנגלית). נבדק ב-2024-03-20.
- ^ מייק סטון, חיל האוויר מודיע כי השלים בהצלחה בדיקת נשק היפרסוני, באתר רויטרס, 19 במרס 2024
- ^ Losey, Stephen (30 במרץ 2023). "US Air Force drops Lockheed hypersonic missile after failed tests". Defense News (באנגלית). ארכיון מ-21 במאי 2023.
{{cite web}}: (עזרה)