1992 ברוסיה
מראה
««« |
1992
ברוסיה |
||||||
|
1992 ברוסיה הייתה השנה הראשונה להקמת המדינה לאחר פירוק ברית המועצות.
כתוצאה מרפורמה כלכלית נרחבת, ביטול בקרת על מחירי הסחורות רמת האינפלציה בשנה הייתה כ-2600%.
הנהגה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- נשיא רוסיה - בוריס ילצין
- ראש הממשלה - בוריס ילצין (עד ל-15 ביוני), יגור גאידר (מינוי זמני עד ל-15 בדצמבר), ויקטור צ'רנומירדין (מ-15 בדצמבר)
- יושב ראש הפרלמנט - רוסלאן חסבולטוב
אירועים בולטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1 בינואר - ביטול בקרה מרכזית על המחירים לרוב המוצרים. תחילת רפורמה כלכלית.
- 12 בינואר – רוסיה ואוקראינה הגיעו להסכמה על חלוקת הצי של ברית המועצות בים השחור.
- 19 בינואר – הכרזה על מעבר לשעון קיץ.
- 22 בינואר – כינון פרמיית המדינה עבור הישגים במדע ותרבות.
- 26 בינואר – בוריס ילצין מכריז שרוסיה תפסיק לכוון טילים בליסטיים לעבר ערי ארצות הברית ובנות בריתה. בתמורה נשיא ארצות הברית ג'ורג' בוש מכריז כי ארצות הברית ובנות בריתה יפסיקו לכוון טילים בליסטיים לעבר רוסיה והמדינות הקומוניסטיות הנותרות.
- 29 בינואר – בוריס ילצין חתם על צו בהקשר לחופש המסחר.
- 1 בפברואר – חתימת הצהרה עם ארצות הברית על סיום המלחמה הקרה.
- 7 בפברואר – במשחקי החורף האולימפיים ספורטאי רוסיה השתתפו במסגרת נבחרת חבר המדינות וקבוצה זו הגיעה למקום השני במניין זכיות המדליות.
- 23 בפברואר – במהלך הפגנה של מתנגדי הרפורמות של הממשלה במוסקבה הופעל כוח צבאי רב.
- 25 בפברואר – הוקמה סוכנות החלל הפדרלית של רוסיה.
- 29 בפברואר – ביטול מונופול המדינה על מכירת משקאות חריפים.
- 3 במרץ – יחידות של צבא רוסיה החלו לעזוב את שטח ליטא.
- 3 במרץ – תאונת רכבת נוסעים מוסקבה-ריגה. בעקבות התאונה נהרגו מעל 40 אנשים ו-22 נפצעו.
- 3 במרץ – מנהיג צ'צ'ניה ג'וחר דודייב הכריז שיתחיל משא ומתן עם רוסיה רק אם רוסיה תכיר בעצמאות הרפובליקה המורדת.
- 8 במרץ – בהתאם להחלטת הממשלה, כוח צבאי רוסי בהיקף של 800 חיילים נכנס ליוגוסלביה כחלק של כוח בינלאומי לשמירת השלום באזור.
- 12 במרץ – פרלמנט צ'צ'ניה הכריז על עצמאות הרפובליקה.
- 17 במרץ – שיגור חללית מאוישת מדגם סויוז TM-14. החללית התחברה לתחנת החלל מיר וחזרה לכדור הארץ ב-19 במרץ.
- 20 במרץ – כינון תואר גיבור רוסיה.
- 21 במרץ – בטטרסטן התקיים רפרנדום בהקשר לריבונות. 62% מהמצביעים הצביעו בער הריבונות.
- 23 במרץ – בליסבון נחתם הסכם בין ארצות הברית, רוסיה, אוקראינה וקזחסטן על המשך יישום הסכם להגבלת נשק אסטרטגי שנחתם עם ברית המועצות.
- 31 במרץ – נציגי 89 ישויות חתמו על הסכם הקמת הפדרציה הרוסית.
- 6 באפריל – פתיחת הכינוס ה-6 של נציגי העם. בכינוס נמתחה ביקורת קשה על רפורמות כלכליות של הממשלה.
- 13 באפריל – בעקבות ביקורת על המדינות הכלכלית, ראש הממשלה יגור גאידר הודיע על התפטרות.
- 15 באפריל – הכינוס של נציגי העם קיבל החלטה על תמיכה ברפורמות כלכליות, אך גם הממשלה נאלצה להודיע על קבלת חלק מהתביעות.
- 5 במאי – שלטונות קרים הודיעו על ניתוק מאוקראינה וצירוף לרוסיה. ההודעה בוטלה לאחר 5 ימים.
- 15 במאי – בטשקנט נחתם הסכם על ביטחון הדדי של מדינות חבר המדינות.
- 4 ביוני – הקמת אינגושטיה כרפובליקה בתוך רוסיה אך בצו הקמה לא הוגדרו גבולות.
- 10 ביוני – למעשה ללא התנגדות לאומנים צ'צ'נים משתלטים על בסיסי צבא בשטח הרפובליקה תוך קבלת ציוד צבאי רב.
- 13 ביוני – שינויים בהרכב הממשלה. ויקטור צ'רנומירדין נכנס כשר לענייני הדלק.
- 22 ביוני – מדענים קובעים כי שלדים שהתגלו במהלך 1991 ביקטרינבורג הם של הצאר ניקולאי השני ואשתו אלכסנדרה.[1]
- 24 ביוני – בעיר סוצ'י נחתם הסכם בין בוריס ילצין לבין זוויאד גמסחורדיה שבעקבותיו הופסקו קרבות בדרום אוסטיה.
- 16 ביולי – פרסום צו על חנינה למעמד הקוזקים.
- 17 ביולי – שינויים בהנהלת הבנק המרכזי של רוסיה. היו"ר החדש, ויקטור גרשצ'נקו אינו בין התומכים של מדיניות הכלכלית של יגור גאידר.
- 18 ביולי – תחילת פסטיבל הזמר "סלביאנסקי באזאר" בויטבסק. עם הזמן הפסטיבל התפתח לאירוע משמעותי בזמר רוסיה וחבר המדינות.
- 24 ביולי – בהתאם להסכם שנחתם ב-24 ביוני כח צבאי רוסי נכנס לדרום אוסטיה ומהווה חלק של כוח לשמירת השלום.
- 25 ביולי – במשחקי אולימפיאדת ברצלונה (1992) ספורטאי רוסיה השתתפו כחלק של נבחרת חבר המדינות והגיעו למקום הראשון במניין זכיות במדליות.
- 27 ביולי – שיגור חללית מאוישת מדגם סויוז TM-15. החללית התחברה לתחנת החלל מיר וחזרה לכדור הארץ ב-29 ביולי.
- 14 באוגוסט – פרסום צו על תחילת ההפרטה וחלוקת וואוצ'רים לאזרחים.
- 27 באוגוסט – תאונה אווירית בה היה מעורב מטוס מדגם טופולב Tu-134 שהיה בטיסה מסחרית רגילה. כל 84 נוסעים וצוות המטוס נהרגו.
- 29 באוגוסט – התערבות צבאית של רוסיה במשבר בטרנסניסטריה. יחידות צבאיות של רוסיה השתתפו בקרבות להפרדת הכוחות היריבים
- 22 בספטמבר – בעקבות התקפות על יחידות של הצבא הרוסי המוצבות בטג'יקיסטן במהלך מלחמת האזרחים במדינה, סוכם על תגבור הכוח הצבאי המוצב.
- 7 באוקטובר – בהתאם לצו נשיאותי החלה הקמת קרנות להשקעות על בסיס וואצ'רים.
- 14 באוקטובר – אנדריי צ'יקטילו, הרוצח סדרתי הקניבל והפדופיל המפורסם ביותר בתולדות ברית המועצות, נמצא אשם ברציחתם של 53 נשים וילדים בין השנים 1978–1990. כמו כן הורשע במעשים מגונים בקטינים שלא רצח. צ'יקטילו הוצא להורג בשנת 1994.
- 20 באוקטובר – הקמת חברת "AOOT-MMM" - תרמית פירמידה הגדולה ברוסיה.
- 30 באוקטובר – תחילת קרבות בין אינגושים לבין אוסטינים במספר כפרים באזור בגבול.
- 10 בנובמבר – ג'וחר דודייב הכיר על מצב חרום ברפובליקה לאור שמעות על כך שצבא רוסיה התכונן להיכנס לשטחה.
- 2 בנובמבר – הכרזת מצב חרום באינגושטיה וצפון אוסטיה. בעקבות הקרבות נהרגו כ-600 אנשים ו-64 אלף אינגושים עזבו את מקום מגוריהם ועברו לשטח אינגושטיה.
- 1 בדצמבר – תחילת ישיבות של כינוס נציגי העם ה-7.
- 9 בדצמבר – כינוס נציגי העם לא אישר מועמדות של יגור גאידר לתפקיד ראש הממשלה.
- 10 בדצמבר – בוריס ילצין הציע רפרנדום בנושא החוקה וניסה לגרום לשבר בכינוס תוך שכל תומכיו עזבו את הכינוס.
- 12 בדצמבר – לאחר משא ומתן בין הנשיא בוריס ילצין לבין יו"ר הכינוס רוסלאן חסבולטוב סוכם על ארגון רפרנדום בנושא החוקה באפריל 1993.
- 14 בדצמבר – ויקטור צ'רנומירדין מונה לראש הממשלה לאחר הצעות רב-שלביות בכינוס נציגי עם.
ללא מועד
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בית המשפט החוקתי דן בנושא חוקתיות צו של בוריס ילצין על פיזור המפלגה הקומוניסטית והחליט שצו היה בניגוד לחוקה.
- פתיחת בורסה לניירות ערך במוסקבה.
- הקמת אווראז, אחד מיצרני הפלדה הגדולים בעולם.
- הקמת חברת אלרוסה חברת כריית יהלומים הגדולה בעולם.
- לאור החלשות השלטון המרכזי והופעת שכבה של המתעשרים ("הרוסים החדשים") עולה גל פשיעה שהמשטרה לא מסוגלת להתמודד איתו ברמה שהייתה בעבר.
אירועי תרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]החל משנת 1988 האקדמיה לאמנות הקולנוע מחלקת פרסי "ניקה" עבור הסרטים. בשנה זו הזוכים היו[2]:
- עבור הסרט: "אנקור ועוד אנקור" (של פיוטר טודורובסקי)
- עבור תפקיד גברי בסרט: אודג'ולי בורדולי
- עבור תפקיד נשי בסרט: טטיאנה וסילייבה
נפטרו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 18 בינואר – אלכסנדר אלמטוב, שחקן הוקי קרח סובייטי (ב-1940)
- 4 במרץ – יבגני יבסטיגנייב שחקן סובייטי,(נולד ב-1926).
- 7 במרץ – אסף מסרר, במאי בלט סובייטי, (נולד ב-1903)
- 8 במרץ – סרגיי אוברזצוב, במאי תיאטרון סובייטי (נולד ב-1901)
- 25 במאי – ויקטור גרישין, מדינאי סובייטי (נולד ב-1914)
- 28 ביוני – מיכאל טל שחמטאי סובייטי ממוצא יהודי (נולד ב-1936)
- 16 ביולי – טטיאנה פלטצר, שחקנית סובייטית (נולדה ב-1903)
- 24 ביולי – גבריל איליזרוב, רופא סובייטי (נולד ב-1920)