1953 בברית המועצות
מראה
««« 1952 1951 1950 |
1953
בברית המועצות |
»»» 1954 1955 1956 | |
כל ערכי השנים בברית המועצות אירועים בולטים בעולם ב-1953 לוח שנה של שנת 1953 |
1953 בברית המועצות הייתה שנה בה נחגגה השנה ה-36 למהפכת אוקטובר.
הנהגה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ראש הממשלה – יוסיף סטלין (עד 5 במרץ), גאורגי מלנקוב (מ-6 במרץ).
- יושב ראש הסובייט העליון של ברית המועצות – ניקולאי שברניק (עד-15 במרץ), קלימנט וורושילוב – מ-15 במרץ
- המזכיר הראשון של המפלגה הקומוניסטית – ניקיטה חרושצ'וב (מ-13 בספטמבר)
בתחילת השנה יוסיף סטלין היה השליט של המדינה. הוא נפטר במרץ ולאחר מאבקי ירושה, לקראת סוף השנה הסתמן ניקיטה חרושצ'וב, המזכיר הראשון של המפלגה הקומוניסטית כשליט החדש של ברית המועצות.
אירועים בולטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 13 בינואר – בעיתונות הסובייטית התפרסמו הודעות על גילוי קשר של רופאים-רוצחים שבין היתר תכננו להרוג את יוסיף סטלין. רוב הרופאים המוזכרים הם יהודים.
- 11 בפברואר – ברית המועצות ניתקה את היחסיה הדיפלומטיים עם ישראל בעקבות הפיגוע בצירות הסובייטית בתל אביב שהתרחש ב-9 בפברואר, זאת על אף שממשלת ישראל גינתה את הפיגוע.
- 1 במרץ – תחילת שידורי תחנת רדיו "חרות" מגרמניה המערבית בשפה הרוסית.
- 1 במרץ – יוסיף סטלין סובל משבץ. השבץ משתק את הצד הימני של גופו והופך אותו לחסר הכרה עד למותו ב-5 במרץ.
- 5 במרץ – יוסיף סטלין נפטר.
- 6 במרץ – גאורגי מלנקוב מונה לראש הממשלה. ויאצ'סלב מולוטוב חזר לתפקיד שר החוץ.
- 15 במרץ – לברנטי בריה מונה לשר הפנים.
- 27 במרץ – ביוזמת לברנטי בריה הוכרז על חנינה רחבה של האסירים. שוחררו רוב האסירים עם תקופת מאסר פחות מ-5 שנים וכ-100 אלף אסירים פוליטיים.
- 1 באפריל – הורדת מחירים של רוב מוצרי הצריכה בכ-10%.
- 4 באפריל – בהודעת משרד הפנים צוין שפרשת רופאים-רוצחים הסתיימה וכל הרופאים שוחררו ללא אשמה.
- 10 באפריל – בוועד המרכזי של המפלגה דנו בפעולות לא-חוקיות של כוחות ביטחון פנים. הדיון וההחלטות מכוונות נגד לברנטי בריה.
- 27 במאי – בישיבת הממשלה לברנטי בריה הציע לא לשאוף לבניית משטר סוציאליסטי בגרמניה המזרחית ולהסתפק בשליטה צבאית על השטח. הצעתו נדחית.
- 27 במאי – תחילת מרד אסירים במחנה גולאג באזור נורילסק
- 17 ביוני – המרד המזרח-גרמני: בעקבות תחילת התקוממות עממית בגרמניה המזרחית, כוחות של הצבא הסובייטי מדכאים את המרד באזור מזרח ברלין.
- 26 ביוני – לברנטי בריה נעצר במהלך ישיבה בקרמלין על ידי קציני צבא ובהוראת ניקיטה חרושצ'וב. הוא הועבר למעצר בבניין מטה פיקוד מוסקבה. התגבשות של השלישייה השולטת – גאורגי מלנקוב, ניקיטה חרושצ'וב וויאצ'סלב מולוטוב.
- 29 ביוני – תחילת מרד אסירים במחנה גולאג באזור וורקוטה. המרד דוכא רק ב-1 באוגוסט
- 2 ביולי – בישיבת הוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית דווח על המעצר של לברנטי בריה.
- 10 ביולי – העיתון הסובייטי הרשמי "פראבדה" מכריז כי לברנטי בריה הודח מתפקידו כראש המשטרה החשאית הסובייטית וניהול חקירה נגדו.
- 20 ביולי – חידוש יחסים דיפלומטיים עם ישראל.
- 27 ביולי – סיום מלחמת קוריאה.
- 27 ביולי – מטוסי חיל האוויר האמריקאי מיירטים מטוס תובלה צבאי סובייטי.
- 29 ביולי – חיל האוויר הסובייטי מיירט מטוס ריגול אמריקאי באזור קמצ'טקה.
- 8 באוגוסט – ראש הממשלה הסובייטי גאורגי מלנקוב מכריז על כך שכעת יש ברשותה של ברית המועצות פצצת מימן.
- 12 באוגוסט – ברית המועצות מבצעת ניסוי של פצצת מימן
- 23 באוגוסט – ברית המועצות מוותרת על תשלומי פיצויים מגרמניה
- 23 באוגוסט – ניסוי מוצלח של פצצה גרעינית. בעקבות הניסוי היא נכנסה לשימוש מבצעי.
- 13 בספטמבר – בישיבת הוועד המרכזי, ניקיטה חרושצ'וב מונה לתפקיד מזכיר הראשון של המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות.
- 25 בספטמבר – לראשונה מתום מלחמת העולם השנייה ברית המועצות שולחת את שבויי המלחמה הגרמנים חזרה לגרמניה המערבית.
- ספטמבר – תחילת תהליך זיכוי של קורבנות הטרור הסטליניסטי.
- 20 בנובמבר – בישיבת הממשלה התקבלה החלטה על תחילת פרויקט בניית שובר קרח המונע באמצעות אנרגיה גרעינית.
- 23 בדצמבר – ברית המועצות מכריזה רשמית כי לברנטי בריה ו-6 מעוזריו הבכירים הוצאו להורג.
- 23 בדצמבר – ממשלת ברית המועצות פנתה לארצות הברית עם הצעה להסכים על אי-ניצול נשק להשמדה המונית.
ללא מועד
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תחילת ייצור של מחשב ראשון בברית המועצות – סטרלה. עד לשנת 1956 (הפסקת הייצור) נבנו 7 יחידות.
נולדו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 31 בינואר – סרגיי איבנוב – מדינאי רוסי, שר ההגנה לשעבר
- 14 בפברואר – סרגיי מירונוב, מדינאי רוסי
- 29 באפריל – ניקולאי בודרין, קוסמונאוט רוסי
- 29 במאי – אלכסנדר אבדולוב, שחקן סובייטי ורוסי (נפטר ב-2008)
- 30 ביולי – אלכסנדר בלנדין, קוסמונאוט סובייטי
- 31 באוגוסט – יורי וינוגרדוב, קוסמונאוט רוסי
- 30 באוקטובר – אלכסנדר פולשצ'וק, קוסמונאוט רוסי
- 27 בנובמבר – בוריס גרבנשצ'יקוב, זמר סובייטי ורוסי
- 11 בדצמבר – אנדריי מקרביץ', זמר ומוזיקאי סובייטי ורוסי
נפטרו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 5 במרץ – יוסיף סטלין, מדינאי סובייטי ושליטה השני של ברית המועצות (נולד ב-1878)
- 5 במרץ – סרגיי פרוקופייב, מלחין רוסי וסובייטי (נולד ב-1891)
- 30 ביוני – וסבולוד פודובקין, במאי קולנוע סובייטי (נולד ב-1893)
- 31 ביולי – ניקולאי זלינסקי, כימאי רוסי וסובייטי (נולד ב-1861)
- 12 באוגוסט – יבגני פאטון, חוקר ומתכנן מכונות סובייטי (נולד ב-1870)
- 6 באוקטובר – ורה מוחינה, פסלת סובייטית (נולדה ב-1889)
- 6 בנובמבר – איוואן בונין, סופר רוסי, חתן פרס נובל (נולד ב-1870)
- 23 בדצמבר – לברנטי בריה, מדינאי סובייטי, הוצא להורג (נולד ב-1899)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]