1953 בישראל

«««  1952 1951 1950	דגל ישראל	1953 בישראל	»»» 1954 1955 1956
כל ערכי השנים בישראל • אירועים בולטים בעולם ב-1953 כרונולוגיה של אזור ארץ ישראל פורטל ישראל • לוח שנה של שנת 1953

שנת 1953 הייתה השנה החמישית לעצמאות ישראל. בדצמבר אותה שנה הודיע דוד בן-גוריון, בפעם הראשונה, כי החליט לפרוש מראשות המדינה לשדה בוקר. החליף אותו בראשות ממשלת ישראל ראש הממשלה השני, משה שרת. תחת שרת הוקמה ממשלת ישראל החמישית. למרות פרישתו המוצהרת, המשיך בן-גוריון למשוך בחוטים הפוליטיים, ומשה דיין ושמעון פרס התייעצו בו בנושאים ביטחוניים ויזמו פעולות מאחורי גבו של שרת, אשר התנגד למדיניות פעולות התגמול.

הנהגה

• נשיא המדינה – יצחק בן-צבי
• ראש ממשלת ישראל הרביעית – דוד בן-גוריון
• יושב ראש הכנסת השנייה – יוסף שפרינצק
• נשיא בית המשפט העליון – משה זמורה
• ראש המטה הכללי – מרדכי מקלף עד 6 בדצמבר, מאז משה דיין
• מפכ"ל המשטרה – יחזקאל סהר

פוליטיקה וממשל

העברת חוק חינוך ממלכתי וביטול הזרמים בחינוך הוביל למחאות, אף על פי שכביכול בא משבר החינוך של תחילת שנות ה-50 על סופו: ב-26 במאי נעצרו שניים מחברי מתחרת ברית הקנאים בדרכם להטמין מטען חבלה במשרד החינוך הישראלי, במחאה נגד חוק חינוך ממלכתי. משבר עם הציבור החרדי מתחולל גם על רקע חוק שירות לאומי, המצווה על כל אישה לא נשואה בגיל גיוס אשר קיבלה פטור משירות צבאי עקב דתה, לשרת שירות לאומי. התנגדותם החריפה של החרדים מביאה לכך שהחוק לא מיושם. מועבר גם חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) המעורר התנגדות מצידה של הליגה למניעת כפייה דתית.

המשבר ביחסים עם ברית המועצות

המשבר ביחסי ישראל עם ברית המועצות והגוש המזרחי החל עוד ב-1952, עם משפטי פראג ואף הכה גלים במפ"ם (על רקע בחינה מחודשת של היחס לסטאליניזם) ובתנועה הקיבוצית. מדיניותה האנטישמית של ברית המועצות הסעירה לא רק את גופי השמאל. לאחר הפיגוע בצירות הסובייטית בתל אביב ב-9 בפברואר, ניתקה ברית המועצות את יחסיה עם ישראל ב-11 בפברואר; אלה יתחדשו רק לאחר הגלאסנוסט.

צבא וביטחון

ההריסות בקיביה לאחר פעולת התגמול בקיביה ב-14 באוקטובר 1953

ערב פרישתו ממנה בן-גוריון את פנחס לבון לשר הביטחון; את שמעון פרס למנכ"ל משרד הביטחון ואת משה דיין לרמטכ"ל. השלושה פועלים לאחר פרישתו של בן-גוריון, בהתאם לתפיסתו המדינית-ביטחונית של הלה (המנוגדת לעמדותיו של ראש הממשלה משה שרת) ואף מבצעים פעולות ללא ידיעתו של שרת וללא אישורו.

על רקע ההסתננויות ומצב הביטחון ב-26 באפריל הוקם חיל משמר הגבול במסגרת משטרת ישראל ונפרס במסגרת של שמונה פלוגות לאורך הגבולות מירושלים בדרום ועד גבול הצפון. למפקדו הראשון של מג"ב מונה פנחס קופל. ב-5 באוגוסט מוקמת בצה"ל יחידה 101, בפיקודו של רס"ן אריאל שרון. ב-14 באוקטובר מבצעת היחידה, יחד עם גדוד 890 של חטיבת הצנחנים, את פעולת התגמול בקיביה, השנויה במחלוקת בשל תוצאותיה.

ב-28 בדצמבר הוקם אגף המודיעין בצה"ל. ראש אמ"ן: בנימין גיבלי.

כלכלה ותשתיות

עיריית חיפה מחליטה על תכנון רכבת תחתית בעיר, הכרמלית. ברחובות מוקם בית החולים קפלן. מוקמת הבורסה לניירות ערך בתל אביב.

מוקם היישוב הקהילתי הראשון – נוה מונוסון; אמן הדאדא מרסל ינקו מקים את כפר האמנים עין הוד.

חוק רכישת מקרקעין שקבע כי מי שאדמתו אינה בחזקתו באפריל 1952 מאבד את זכותו עליה, גרם להפקעת אדמות מערבים שלא היו נפקדים במלחמת העצמאות, ובין השאר גם לאובדן זכויותיהם של הבדואים בקרקעותיהם שמחוץ לאזור הסייג, אליהן לא יכלו לחזור.

תרבות וחברה

ביום העצמאות החמישי למדינת ישראל (20 באפריל) מוענק לראשונה פרס ישראל. האוניברסיטה העברית מתחילה בבניית קמפוס גבעת רם. מוקם מוסד יד ושם להנצחת זכר השואה. חוק יד ושם משתמש גם לראשונה בביטוי "חסיד אומות העולם".

מבחינת חופש הביטוי במדינת ישראל נוסף נדבך חשוב עם פסיקת בג"ץ "קול העם" (בג"ץ 73/53 - חברת "קול העם" בע"מ נ' שר-הפנים), שבו התערב בית המשפט העליון לטובת העיתון "קול העם" ונגד החלטת שר הפנים לסגור את העיתון לעשרה ימים.

הצפת שכונות העולים בדרום תל אביב וההתנדבות לבוא לעזרתם של הנפגעים מובילה להקמת תנועת נוער חדשה ובלתי-מפלגתית: נוער לנוער.

מוקמת מתוקף חוק האקדמיה ללשון העברית.

ספרות: משה שמיר הוא חתן פרס ברנר על "במו ידיו"

ההסתדרות מתחילה להפיק סרטים בשיתוף פעולה עם "סרטי גבע" ובבימוי הבמאי נתן גרוס. תפקידה של סדרת הסרטים הקצרים להפיץ את ראיית העולם ההסתדרותית. סרט ישראלי נוסף מ-1953 הוא "קרייה נאמנה" של הבמאי הירושלמי יונה פרידמן.

ספורט: נבחרת ישראל בכדורגל משחקת לראשונה באצטדיון רמת גן.

נולדו

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

(קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1953)

• 9 בפברואר – שימי תבורי, זמר ישראלי
• 31 במרץ – אהוד בנאי, זמר, פזמונאי ומלחין
• 14 ביוני – חנה לסלאו, שחקנית ובדרנית
• 8 ביולי – צחי נוי, שחקן קולנוע ישראלי
• 29 בנובמבר – משה איבגי, שחקן קולנוע, טלוויזיה ותיאטרון, במאי ומנחה טלוויזיה ישראלי
• 18 בדצמבר – מרגלית צנעני, זמרת, מלחינה ומנחת טלוויזיה
• 29 בדצמבר – גלי עטרי, זמרת ושחקנית

נפטרו

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

(קטגוריה:ישראלים שנפטרו ב-1953)

בן-ציון מאיר חי עוזיאל

• 28 בפברואר – אלעזר ליפא סוקניק, ארכאולוג, פרופסור וראש המחלקה לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים.
• 18 באפריל – חיים אתר, צייר ישראלי, ממייסדי עין חרוד ויוזם המשכן לאמנות עין חרוד, הנקרא על שמו (נולד ב-1902)
• 4 בספטמבר – בן-ציון מאיר חי עוזיאל, הראשון לציון והרב הראשי הספרדי הראשון של מדינת ישראל. אחד הרבנים הבולטים במחצית הראשונה של המאה העשרים.
• 6 באוקטובר – משה סמילנסקי, משורר ופובליציסט עברי (נולד ב-1874)
• 24 באוקטובר – אברהם ישעיהו קרליץ, מגדולי הדור הליטאים ומפוסקי ההלכה הבולטים במאה ה-20. ממעצבי דרכה של היהדות החרדית בארץ ישראל (נולד ב-1878)
• 3 בנובמבר – דוד סמילנסקי, סופר עברי ופובליציסט, פעיל ציוני, ממייסדי תל אביב, חבר הוועד הראשון של העיר ועובד עיריית תל אביב (נולד ב-1875)

קישורים חיצוניים

• אריאנה מלמד, הציבור משלם, באתר ynet, 25 בינואר 2008, על תחילת הזרמת כספי הסכם השילומים