ض

דאד מייצגת את העיצור /dˤ/ (‏האזנה^ⓘ‏^Ⓘ‏), כלומר גרסה מלועלעת של העיצור /d/ (מעין דל"ת משולבת עם עי"ן). דאד היא אחת מחמשת העיצורים הנחציים (האחרים הם צאד, טא, ט'א וקאף), והיא הגרסה הנחצית של דאל.

ישנן שתי דרכים לתעתק את דאד לעברית: כדל"ת (או ד֗) או כווריאנט של צד"י (צ' או צ֗). התעתיק כדל"ת מהווה קירוב טוב יותר של הצליל, בעוד שהתעתיק כווריאנט של צד"י קרוב יותר לדרך הכתיבה הערבית, ומרמז על הקשר בין שורשים ערביים למקביליהם בעברית.^[1]

נראה שבערבית הקוראנית, זו שדוברה בזמנו של מוחמד, דאד נהגתה כעיצור [ɮˤ], כלומר כעיצור [‏ɮ] מלועלע. זהו עיצור מיוחד מאוד ולא נפוץ, שהוביל את המדקדקים הערביים הראשונים לכנות את הערבית "שפת הד֗אד" (لغة الضاد), היות שהם הכירו את העיצור הזה כייחודי לערבית.^[2] כינוי זה מצוי עד היום בקרב דוברי הערבית, המִתכנים "המבטאים את האות ד֗אד" (الناطقون بالضاد, "אלנאטקון באלד֗אד").

דאד היא אחת משש האותיות הערביות שאין להן מקבילה באלפבית הפיניקי (האחרות הן ת'א, ח'א, ד'אל, ט'א וע'ין) . על אף שבאלפביתים פרוטו-שמיים כמו האלפבית הדרום-ערבי מופיעה אות לייצוג פונמה זו, שהשתמרה עד היום בשפות שמיות דרומיות, דוגמת ፀ בכתב האתיופי, הרי שבאלפבית הפיניקי, שהוא המקור לאלפבית הערבי, הצליל הזה לא היה קיים. לכן עוצבה האות כגרסה של צאד.

בשחזורים של פרוטו-שמית מופיע העיצור /ɬʼ/ כַּאָב הישיר של העיצור שמייצגת דאד, אם כי הוא אינו האב של צורת האות. ברוב השפות השמיות עיצור זה התמזג עם המקבילות של צאד.

בכתיבה, האות מתחברת מצד ימין וגם מצד שמאל, כמו בשאר האותיות למעט אותיות "דוד'ארז".

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ض בוויקישיתוף

הערות שוליים

^ גלגוליה של צד"י, באתר האקדמיה ללשון העברית, ‏19 בדצמבר 2022
^ The Side of the Tongue (באנגלית)

[1] גלגוליה של צד"י, באתר האקדמיה ללשון העברית, ‏19 בדצמבר 2022

[2] The Side of the Tongue (באנגלית)

[1]

[2]