שַדַّה (בערבית: الشَّدَّة, בתעתיק מדויק: אלשַּדַّה) היא אחת מסימני התשכיל. היא מסמלת הכפלת עיצור, בדומה לדגש החזק בעברית. צורתה היא מעיין "ש" והיא נכתבת מעל האות. הפירוש המילולי של המילה "שדה" הוא "מוגבר", ואילו המילה "תשדיד" מתייחסת ל"הגברה", כלומר לפעולה של הוספת השדה. שדה היא החרכּה היחידה שמסומנת לעיתים קרובות גם בטקסט בלתי-מנוקד כדי למנוע בלבול, לדוגמה בין مدرسة (מַדְרַסַה = בית ספר) ו-مدرّسة (מֻדַרִּסַה = מורה). כאשר השדה באה מעל אות המנוקדת בכסרה, ניתן לכתוב את הכסרה לא רק מתחת לאות אלא, כמקובל בספרות, בין השדה לאות. לעיתים קרובות משתמשים בשדה גם בתעתיק לעברית, בעיקר כאשר רוצים לסמן שדה באותיות שלא ניתן לסמן בהן דגש חזק עברי (כגון ע ו-ח).
