תשב"ץ קטן
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | רבי שמשון בן צדוק |
| מהדורות נוספות | |
| תאריך מהדורה ראשונה | קרמונה ה'שט"ז |
| תאריך מהדורות נוספות | לבוב ה'תרי"ח, ורשה ה'תרל"ו, ועוד (ראו להלן: הוצאה לאור ופירושים) |
| מספר כרכים | 1 |
| תאריך מהדורה מוערת | ורשה ה'תרס"א, ירושלים ה'תשל"ד, מהדורת שניאורסון - ירושלים ה'תשס"ה, מהדורת מכון ירושלים - ירושלים ה'תשע"א |
| כתבי יד | כתב יד ורשה 7/258, כתב יד קיימברידג' 1/800, כתב יד פריס 2/643, ועוד[1] |
| פרשנים | רבי משה בצלאל לוריא, רבי ירוחם פישל פערלא, ועוד (ראו להלן: הוצאה לאור ופירושים) |
תשב"ץ קטן (או בשמו המקורי: תשב"ץ) הוא חיבור הלכתי מרבי שמשון בן צדוק (בן המאה ה-13, חי לקראת סוף תקופת בעלי התוספות), תלמידו ומשמשו של מהר"ם מרוטנבורג, שכתב וערך את תוכן הספר מתוך פסיקותיו והנהגותיו של רבו המהר"ם. החיבור הוא מבין ספרי פוסקי אשכנז המפורסמים, ומובא רבות אצל הפוסקים שאחריו; הוא מהווה גם בסיס להלכות רבות בשולחן ערוך.
שם החיבור
[עריכת קוד מקור | עריכה]החיבור במקורו כונה "תשב"ץ". השם הוא ראשי תיבות של "תשובת שמשון בן צדוק"[2]. השם "תשב"ץ" מופיע כבר בתוך סימני הספר[3], ולפי כמה מכתבי היד של החיבור - השם "תשב"ץ" ניתן על ידי המהר"ם עצמו[4].
השם "תשב"ץ קטן" נועד להבדילו משו"ת רשב"ץ שנכתב על ידי רבי שמעון בן צמח דוראן.
מבנה החיבור ותוכנו
[עריכת קוד מקור | עריכה]החיבור מכיל פסקים של המהר"ם מרוטנבורג בנושאים שונים, ברוב מהדורות הספר שהודפסו מספר סימניו עומד על 590. בחיבור המקורי היו פחות סימנים; אלו הנוספים מקורם ממקומות שונים. תפוצתו הרבה הביאה לכך שרבים הוסיפו לשולי כתבי היד הגהות והוספות שונות, ואלו נוספו לתוך החיבור על ידי המעתיקים השונים. כך גם סדר הסימנים משתנה בין כתבי היד הרבים[5].
רוב הפסקים נכתבו על ידי רבי שמשון על סמך הנהגות שראה או הלכות ששמע מהמהר"ם, ומעט מהם הם פסקים שנוסחו בידי המהר"ם בעצמו. החיבור נכתב בתקופת שהייתו של המהר"ם במאסר בטירה המלכותית שבעיר איינזיסהיים (אנ')[6].
בספר קיימות הוספות שנכתבו על ידי רבי פרץ מקורביל, בן דורו של המהר"ם, שהוסיף לחיבור הבדלים בין מנהג יהדות צרפת למנהג יהדות אשכנז, וכן הלכות שבהן אין המנהג כמו המהר"ם. הוספות אלו קיימות בתוך הטקסט של החיבור, והן מאופיינות בתוספת המילה "הג"ה" לפניהן.
לספר קיימות גם הוספות שונות מאוחרות, שזהות מחברן אינה ידועה.
בספר מופיעה מן האמרות המפורסמות של מהר"ם מרוטנבורג, לפיה: ”כשהאדם גומר בדעתו לקדש השם, וימסור נפשו על קידוש השם, כל מה שעושין לו, הן סקילה, הן שריפה, הן קבורת חיים, הן תליה, אינו כואב לו כלום... ותדע שכן הוא, שאין לך אדם בעולם שאם היה נוגע באצבע קטנה באש שלא היה צועק; אפילו אם היה בדעתו לעכב עצמו, לא היה יכול. ורבים מוסרים עצמם לשרפה ולהריגה על קידוש השם יתברך, ואינם צועקים לא אוי ולא אבוי”[7].
תפוצתו וציטוטים ממנו
[עריכת קוד מקור | עריכה]גודלו של החיבור, שנחשב ביחס לחיבורים אחרים כקטן, הקל על העתקתו, וגרם לתפוצתו הרבה ביהדות אשכנז וביהדות אירופה בכלל. מספר ההעתקים בכתב יד ששרדו וקיימים כיום עומד על כ-120.
החיבור מוזכר אצל רבי מרדכי בן הלל ("המרדכי"), מתלמידי המהר"ם מרוטנבורג[8], ועל פי הקבלות ציטוטים נראה כי היה מצוי גם אצל עוד מתלמידי המהר"ם מרוטנבורג[4]. תפוצתו החלה מיד לאחר חיבורו, והוא מוזכר רבות בדברי גדולי הדור שלאחר חיבורו, כמו בספר כל בו ורבי אורחות חיים (מר"א מלוניל) שמצטטים ממנו רבות. גם אצל רבי יעקב בן אשר, בספרו ארבעה טורים, הוא מוזכר מספר פעמים[9].
הוצאה לאור ופירושים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מלבד העתקי כתבי היד הרבים שהיו לספר תשב"ץ קטן, הוא גם הודפס פעמים רבות ובמהדורות שונות:
- מהדורת קרימונה ה'שט"ז (1556) - מהדורת הדפוס הראשונה של החיבור, שהודפסה כ-250 שנה לאחר כתיבתו, בדפוס ויצינצו קונטי. במהדורה זו (וממנה ואילך) הכיל הספר 590 סימנים.
- מהדורת תקע"ו (1816) - מהדורה שהתבססה על מהדורת קרימונה, עם הגהות קלות. מקום הדפוס הוא ככל הנראה בקאפוסט[10].
- מהדורת לבוב תרי"ח (1858) - הודפסה בבית הדפוס של דוד צבי שרֶנצְל.
- מהדורת ורשה תרל"ו (1875) - הודפסה בבית הדפוס של יצחק גולדמן. במהדורה זו צונזרו מן הספר הסימנים תט"ז (תי"ו) ותי"ז. כמו כן הסימנים תקי"ב ותקי"ג אוחדו לסימן אחד (תק"י). כדי להשלים את מספר סימני הספר ל-590, כמו במהדורות שלפניו, הסימנים תקפ"ג ותקפ"ד חולקו לחמישה סימנים (תק"פ–תקפ"ד). השמטות אלו ואחרים גרמו לשיבוש מספּוּר סימני הספר, בסימנים שבתווך. שיבושי סימנים אלו המשיכו גם במהדורות הבאות. במהדורת ורשה גם לא השוו מול המהדורות הראשונות, והמהדירים הכניסו שינויים בספר לפי ראות עיניהם, לשם "תיקון הטעיות". בשנים שלאחר מכן הודפסה מהדורה נוספת זהה באותה הוצאה, ובהמשך - בשנת תרמ"ב (1881) - הודפסה בוורשה עוד מהדורה המתבססת על מהדורת תרל"ו (לא ידוע בית הדפוס).
- מהדורת לוין-אפשטיין - ורשה תרס"ב (1902). מהדורה זו התבססה על מהדורת ורשה תרל"ו. מהדורה נוספת יצאה על ידי לוין-אפשטיין בוורשה בשנת תר"ף, שהתבססה על קודמתה משנת תרס"ב. על בסיס מהדורה זו האחרונה יצאה מהדורה שלישית בהוצאת לוין-אפשטיין, בירושלים תשי"א.
בהמשך הודפסו מהדורות נוספות, הכוללות לרוב פירושים או הערות:
- מהדורת ורשה תרס"א - כוללת פירוש "שבעת הנרות" מרבי משה בצלאל לוריא. הודפסה בבית הדפוס של יעקב זאב אונטרהנדלר.
- מהדורת ירושלים תשל"ד - מהדורת צילום של מהדורת ורשה תרס"א, בתוספת כמה השמטות והוספות, הערות רבי ירוחם פישל פערלא, וכן הערות וביאורים (בסוף הכרך הודפס נספח של קונטרס בעניין אחר)
- מהדורת שניאורסון - בהוצאת מכון תורה שבכתב, ירושלים תשס"ה, בתוספת מבוא והערות. מהדורה זו הודפסה על פי נוסח כתב היד שהיה בידי רבי יהודה בן אליעזר הלוי מינץ (מהר"י מינץ) ורבי יוסף קארו ("הבית יוסף")[11], וייתכן שאותו נוסח כתב היד היה גם בידי רבי שלמה לוריא ("הרש"ל")[12]. הערות רבי ירוחם פישל פערלא מופיעות גם במהדורה זו. סימנים חדשים על הלכות פסח המופיעים במהדורה זו, אינם מהמהר"ם עצמו, אלא ליקוט מדברי הראבי"ה[12].
- מהדורת מכון ירושלים - ירושלים תשע"א, בתוספת מבוא, הערות, מקבילות (מדברי הראשונים בני אותה התקופה, ובעיקר מבית מדרשו של המהר"ם) והשלמות, עם מפתח עניינים. מהדורה זו מבוססת על הדפוס הראשון (קרמונה שט"ז), עם מדור "שינויי נוסחאות" להשוואה מול מספר כתבי יד[13].
- מהדורת ירושלים תשע"ה - מהדורת צילום של מהדורת ורשה תרס"א, בתוספת הערות בסוף הספר מאת הרב שמריהו שולמן
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שלמה אנגל, "בשער הספר", בתוך תשב"ץ קטן, מהדורת מכון ירושלים, ירושלים תשע"א, עמ' 9–15, באתר אוצר החכמה
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מהדורות הספר
- תשב"ץ, קרימונה שטז, באתר היברובוקס
- תשב״ץ, (קאפוסט?) תקעו, באתר היברובוקס
- תשב״ץ, ווארשא תרלו, באתר היברובוקס
- תשב"ץ, ווארשא תרסב, באתר היברובוקס
- תשב"ץ עם פירוש שבעת הנרות, ירושלים תשעה, באתר היברובוקס
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ לרשימת כתבי יד נוספים ראו: שלמה אנגל, "בשער הספר", בתוך תשב"ץ קטן, מהדורת מכון ירושלים, ירושלים תשע"א, עמ' 13–14, באתר אוצר החכמה. בסך הכול מצויים כ-120 כתבי יד.
- ^ רבי משה מטראני, שו"ת המבי"ט, חלק א', סימן ר"צ, על פי "כתיבה גסה אשכנזית" שבסוף העתק ספר התשב"ץ קטן.
- ^ ראו סי' צ' וסי' של"ח.
- ^ 1 2 שלמה אנגל, "בשער הספר", בתוך תשב"ץ קטן, מהדורת מכון ירושלים, ירושלים תשע"א, עמ' 10, באתר אוצר החכמה.
- ^ שלמה אנגל, "בשער הספר", בתוך תשב"ץ קטן, מהדורת מכון ירושלים, ירושלים תשע"א, עמ' 12, באתר אוצר החכמה.
- ^ רבי משה מטראני, שו"ת המבי"ט, חלק א', סימן ר"צ, על פי "כתיבה גסה אשכנזית" שבסוף העתק ספר התשב"ץ קטן; החיד"א, שם הגדולים, אות ש', סעיף קפ"ז; ועוד. פרט זה מופיע גם בשער מהדורת לבוב תרי"ח. אמנם בכל העתקי כתבי היד של החיבור, וכן במהדורה הראשונה (קרמונה שט"ז), לא מופיע פרט זה.
- ^ רבי שמשון בן צדוק, תשב"ץ קטן, סי' תט"ו, בשם מהר"ם מרוטנבורג.
- ^ ראו: רבי מרדכי בן הלל, מרדכי, ברכות, סי' קצ"ב וקצ"ה; שם, שבת, סי' תע"ג; שם, חולין, סי' תשמ"ו ותשמ"ז. וראו שם, חולין, סי' תשמ"ה, שאף הגהות רבי פרץ מקורביל על התשב"ץ קטן מוזכרים במרדכי.
- ^ ראו לדוגמה:ארבעה טורים, אורח חיים, סימן ק"פ, ר"ג ור"פ.
- ^ ראו בתצוגת רשומה של הספר, באתר מפעל הביבליוגרפיה העברית של הספרייה הלאומית.
- ^ על פי שער הספר של המהדורה.
- ^ 1 2 שלמה אנגל, "בשער הספר", בתוך תשב"ץ קטן, מהדורת מכון ירושלים, ירושלים תשע"א, עמ' 11, באתר אוצר החכמה.
- ^ על כך, ועוד, ראו: שלמה אנגל, "בשער הספר", בתוך תשב"ץ קטן, מהדורת מכון ירושלים, ירושלים תשע"א, עמ' 13–15, באתר אוצר החכמה.