תרבות של סולידריות
תחום | תנועה חברתית |
---|---|
מדינה | ישראל |
מטה הארגון | תל אביב-יפו |
מקום פעילות | ישראל |
מייסדים | עלמה בק, דניאל קנטור ולאה טוניק |
תקופת הפעילות | 2020–הווה (כ־4 שנים) |
תרבות של סולידריות היא תנועה חברתית לעזרה הדדית הפועלת למתן סיוע חיוני לקהילות בסיכון באמצעות אקטיביזם חברתי.
פעילות התנועה
[עריכת קוד מקור | עריכה]התנועה הוקמה בשנת 2020 בעקבות מגפת הקורונה בישראל. פעילות התנועה מושתתת על התנדבות של כלל פעיליה וקבלת טובין ללא תמורה, לרבות כספי תרומות שנרשמים בעמותת "המרכז לפיתוח יוזמות שלום" ומועברים לפעילות התנועה.
נכון לשנת 2024 מונה התנועה מעל שלושת אלפים מתנדבים בכלל מערכי ההתנדבות.[1]
התנועה איננה רשומה כעמותה, במטרה לשמר את התנועה כ"התארגנות אזרחית המבוססת על עזרה הדדית" לאפשר לה לפעול "באופן דינמי ויצירתי שמגיב למציאות המשתנה".[2]
הצלת מזון וחלוקת סלי מזון
[עריכת קוד מקור | עריכה]התנועה החלה כיוזמה לחלוקת סלי מזון על ידי עלמה בק, יזמת בתחום הקולנוע לשעבר, דניאל קנטור, יזמת בתחומי התרבות והקולינריה, ואלה טוניק, מפיקה בתחום הקולנוע. היוזמה שאבה השראה מתנועת אוכל במקום פצצות, אשר במסגרתה מזון שאמור היה להיזרק בידי חקלאים ומסעדות חולק לנזקקים.[2][3][4]
בק, קנטור וטוניק החלו לפנות למסעדות, מלונות ומשרדים שנסגרו בעקבות הסגר הראשון, וביקשו מהם את המזון וחומרי הגלם שעמדו להיזרק. היוזמה תפסה תאוצה, בין היתר על ידי רשתות חברתיות, ובהדרגה הצטרפו אליה מאות מתנדבים.[5][6]
התנועה מפעילה חטיבת נהגים מתנדבים שמעבירים את סלי המזון לבתים, מארגנת בישול אוכל חם ומותאם אישית לאוכלוסיות חלשות, ומקיימת מערך איסוף מדי שבועיים של עודפי מזון מהשוק הסיטונאי בצריפין אשר ביחד עם מזון יבש שנרכש על ידי התרומות, מחולק למשפחות בסיכון, קשישים ומבקשי מקלט.
נכון לשנת 2024, חילקה התנועה למעלה מ־89 אלף אריזות מזון ביותר מ־50 יישובים ברחבי ישראל.[2]
סיוע לנזקקים
[עריכת קוד מקור | עריכה]לצד חלוקת סלי המזון, התרחבה התנועה בהדרגה למערכי התנדבות נוספים:[7][8][9][10][11]
- יוזמה של "אימוץ" טלפוני, שבמסגרתה מתנדבים משוחחים עם אוכלוסיות חלשות
- סיוע דינמי לנתמכים הכולל ליווי רפואי, הנגשת שפה, סגירת חובות וכיוצא בזה
- שיפוץ בתים לנזקקים
- מקרר קהילתי בשכונת שפירא[12]
בנוסף למערכי הסיוע לוקחים חברי התנועה חלק במאבקים, מחאות חברתיות ופעילויות תודעתיות למען עזרה הדדית.[13][14][15][16][17]
בית של סולידריות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בית של סולידריות הוא משכנה של התנועה הממוקם בקומה העליונה של בית רומנו בתל אביב. החלל הוא תרומה של "קבוצת התדר" הפעילה בבניין. החלל כולל ספריה שמנגישה ספרות פוליטית ומחאתית ומשמש כמוקד לאריזת סלי מזון, לאחסנה וכחלל לקיום אירועים שונים שתואמים לערכים, למסרים ולסדר היום של התנועה. במסגרת החלל התקיימו אירועים בשיתוף ארגוני התנדבות שונים מהמגזר השלישי כגון רופאים לזכויות אדם, זוכרות ושוברות קירות. האירועים בבית של סולידריות הם בתשלום כפי יכולתך, כאשר כל הרווחים מועברים למימון תוכניות הסיוע של התנועה.[7][18]
הכרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]דניאל קנטור, בין המייסדות של קבוצת תרבות של סולידריות, נמנתה בדצמבר 2024 ברשימת "מאה הנשים המשפיעות בעולם" שערך ה-BBC. בכתבה צוין שקנטור פעילה גם למען קידום הפסקת אש ושלום ארוך טווח במזרח התיכון.[19]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תרבות של סולידריות, ברשת החברתית פייסבוק
- תרבות של סולידריות, ברשת החברתית אינסטגרם
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ תרבות של סולידריות - מספרים, באתר תרבות של סולידריות, 25/09/24
- ^ 1 2 3 לי ירון, הן רק רצו להכין כמה אריזות מזון לנזקקים. כעבור 9 חודשים גילו שהן החליפו את המדינה , באתר הארץ, 22 בנובמבר 2020
- ^ אורן זין, "אכפתיות רדיקלית": הצעירות שבונות קהילה ע"י סיוע למוחלשים, באתר שיחה מקומית, 17/09/20
- ^ שני מויאל, "פנינו למסעדות סגורות, תוך שלושה ימים ארזנו מאות סלים לנזקקים", באתר Time Out תל אביב, 25/08/20
- ^ נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס - גרסת הקורונה, באתר גלובס, 28 בדצמבר 2020
- ^ לי ירון, האבטלה בשחקים, העמותות קורסות - אך 165 אלף ישראלים החלו להתנדב לראשונה מאז משבר הקורונה, באתר הארץ, 18 בספטמבר 2020
- ^ 1 2 חגית גינזבורג, ב"בית של סולידריות" שבתל אביב דואגים לכל מי שצריך שידאגו לו , באתר הארץ, 17 ביולי 2022
- ^ מסעדות בסולידריות: המיזם שמסייע גם לעסקים וגם לנזקקים, באתר Time Out תל אביב, 04/01/21
- ^ "מסעדות בסולידריות" - לעזור לרעבים וגם למסעדות, באתר ynet, 19 בינואר 2021
- ^ טל כרמון, "הוא אמר שהוא לא צריך כלום. אולי רק לצבוע את הסלון. בסוף תיקנו לו את הצנרת והחלפנו לו את כל המטבח", באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 08/01/21
- ^ בלי חמגשיות, בלי פוליטיקה, בלי עצבים: שביעייה מופלאה ודוקטור יצאו למשימה, באתר וואלה, 16 בינואר 2021
- ^ תומי שטוקמן, מקררים הוצבו לפתע בפינות שונות בעיר ובארץ. מי עומד מאחורי זה?, באתר Time Out תל אביב, 28/03/22
- ^ "קיבלנו את הכאפה של החיים והתעוררנו", באתר "ידיעות אחרונות", 17 ביולי 2020
- ^ מערכת טיים אאוט, עולים על התדר: שבוע שידורים נגד הדיכוי ובעד תרבות של סולידריות, באתר Time Out תל אביב, 07/10/20
- ^ מאשה אברבוך, "זה אולי נראה רומנטי, אבל מתחת להכל יש המון כעס", באתר "המקום הכי חם בגיהנום", 27 ביולי 2020
- ^ סוכן תרבות, המהדורה היומית | 07.04.20, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 13 במרץ 2020
- ^ החיים הטובים | מדריך הקורונה למהפכה: פרק אחרון, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 23 באפריל 2023
- ^ Alice Austin, Tel Aviv’s radical left finds a new home, +972, 26/08/22
- ^ סוכנויות הידיעות, שלוש ישראליות ברשימת 100 הנשים המשפיעות בעולם – והאמריקאית שיורה חיצים מהפה, באתר הארץ, 3 בדצמבר 2024