תר"ש תנופה
תוכנית רב-שנתית (תר"ש) תנופה היא תוכנית עבודה של צה"ל לחמש השנים 2020-2024, שגיבש הרמטכ"ל רב-אלוף אביב כוכבי[1].
התר"ש היא המצפן להפעלת הכוח ולבניין הכוח הצבאי, היא מתבססת על מסגרת אסטרטגית לשנות התר"ש (מגמות מאקרו בזירות הלחימה השונות, מאפייני האויב עימו נדרש להתמודד, מגמות גלובליות ולאומיות בתחומי הכלכלה, צבא-חברה, שינויים טכנולוגיים ועוד) ועל התפיסה לאורה יופעל הכוח הצבאי בשגרה, במערכה שבין המערכות (מב"ם) ובמלחמה. התוכנית כוללת את היעדים המרכזיים לבניין הכוח ואת חלוקת המשאבים למימוש יעדים אלו (תוכניות ופרויקטים, רכש אמל"ח וסד"כ, שינויים ארגוניים גדולים, יעדי המוכנות והאימונים של כוחות צה"ל, בניית תשתיות, צמצום וסגירת סד"כ מתיישן ועוד)[2].
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]לרוב, תר"ש מתהווה כל 4–5 שנים, עם כניסת רמטכ"ל לתפקיד. ב-20 ביולי 2015 פרסם צה"ל את התר"ש גדעון, שגיבש והוביל רא"ל במיל' גדי איזנקוט. בליבת התוכנית עמדה העצמת המוכנות ללחימה – תוך הגברת האימונים לכוחות הסדיר והמילואים ותגבור המלאים בתחמושת וחלפים, לצד השתנות עמוקה בגודל הצבא[3]. התוכנית הגדירה את פעילות צה"ל למשך חמש שנים והסתיימה בדצמבר 2019[2][3]. תר"ש "תנופה" גובשה כהמשך לתר"ש גדעון שנתפס כמוצלח[4].
עם כניסת רא"ל אביב כוכבי לתפקידו כראש המטה הכללי, צה"ל קיים תהליך אבחון מעמיק, שמסקנותיו הן כי צה"ל ערוך למימוש משימותיו למול מתארי הייחוס, אך בראייה ארוכת טווח, מובהקות ההישג ומשך הזמן שיידרש לעמידה ביעדי המלחמה נמצאים במגמת שחיקה. יתרה מכך, האויב מתעצם ומשתכלל הן באיכות והיקף האמל"ח והן בתפיסות הלחימה ונדרש להתאים את בניין הכוח הצה"לי לשדה הקרב המתפתח. לצד זאת, התפתחויות עולמיות, ובראשן המשך ההתעצמות של איראן והאפשרות של חידוש תוכנית הגרעין שלה, חייבו חשיבה מחודשת בבניין הכוח. בינואר 2019, החל צה"ל בתהליך תכנון רב שנתי, שהסתיים בסוף 2019, עם פרסום התוכנית הרב-שנתית "תנופה". שנת 2020 היא השנה הראשונה למימוש תר"ש "תנופה"[5].
התוכנית הרב-שנתית "תנופה" נבנתה לאורה של תפיסת ההפעלה לניצחון – גיבוש מאפייני הפעולה וההישג הנדרש מצה"ל בלחימה. תוכנית "תנופה" שמה דגש על הגדלת קטלניות צה"ל, חשיפת האויב הנעלם במרחב האורבני ותקיפה מהירה בעוצמה גדולה ובדיוק רב, כל זאת על בסיס יכולות רב חיליות, זרועיות וארגוניות ורב ממדיות הממצות את עוצמת צה"ל במרחבים השונים. בפועל הכוונה ברתימת היכולות המערכתיות העוצמתיות לטובת הקצה המבצעי–טקטי, צבא יבשה דיגיטלי, על ידי העלאת צה"ל לענן – חיבור של כולם לכולם (המג"ד עם הטייס, הטנק עם מפעיל הכטמ"ם או כלי ימי וכו')[1] כאשר כל כלי לחימה ויחידת קצה הם גם סנסור המתריע בפני איומים, רוכש מטרות ומפיץ את המידע ל'דסק' עורפי המתכלל את כלל המידע מהיחידות המתמרנות ומוציא ל'מכרז' את המטרה וגם 'הדק' המסוגל להסיר איומים ולחסל מטרות שיוקצו לו על ידי ה'דסק'.
גיבוש התוכנית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בינואר 2019 נכנס לתפקיד הרמטכ"ל רא"ל אביב כוכבי, והחל להתוות את התוכנית הרב-שנתית "תנופה" לשנים 2020–2024. לצורך גיבוש התר"ש, הוביל הרמטכ"ל תהליך עומק שראשיתו בניית המסגרת האסטרטגית לשנים הקרובות, הגדרת מאפייני האויב ואופי הלחימה שלאורם ייבנה הכוח הצבאי בשנות התר"ש, בירור וחקירה של המרכיבים הנדרשים לאופן פעולת צה"ל על מנת לעמוד בהישג הנדרש המבצעי, ובהתאם גיבוש תוכנית רב-שנתית ליישום ומימוש מרכיבים אלו.
תהליך תכנון התר"ש כלל ארבע אבני דרך מרכזיות:
- סדנת הניצחון – סדנה שבמרכזה עמדה השאלה "כיצד צה"ל ינצח את המלחמה הבאה?". התוצר של הסדנה ותהליך העבודה הנלווה הוא "תפיסת ההפעלה לניצחון"[6]. תכלית התפיסה היא שיפור אפקטיביות הלחימה של צה"ל והגדלת היתרון הצבאי, לשם הכרעת האויב באופן מובהק ובזמן קצר, לצד שיפור המוכנות והתאמה למאפייני שדה הקרב באמצעות השתנות ומודרניזציה.
- סדנת הערכת המצב וכיווני פעולה – סדנה שעסקה בהערכת יכולות צה"ל למימוש "תפיסת ההפעלה לניצחון", אבחון הפערים המרכזיים והצבעה על כיווני הפעולה הנדרשים. תוצר הסדנה היה יציאה לדרך של כ-40 צוותים מטכ"ליים לגיבוש תוכניות בניין כוח במגוון תחומים[7].
- סיכום שלב גיבוש התר"ש – תהליך אינטגרטיבי לבחינת כלל המלצות הצוותים, מיקוד ותיעדוף בין התוכניות השונות לכדי גיבוש תוכנית בניין כוח רב-שנתית לטווחי זמן שונים (טווח הזמן קרוב ועד 2030) במדרגות משאבים שונות[7].
- סיכום הרמטכ"ל לתר"ש – בסיום תהליך העבודה של הצוותים והסדנאות שהתקיימו, סומנו המרחבים המשותפים והתקיימה סדרת דיונים בראשות הרמטכ"ל למיקוד ההמלצות לתר"ש. התר"ש הוצג לדרג המדיני ובתוך צה"ל בכנסים רבי משתתפים[8].
חזון התוכנית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ניצחון – הגדלה ניכרת של היתרון הצבאי לשם הכרעת האויב באופן מובהק ובזמן קצר, לצד שיפור המוכנות והתאמה למאפייני שדה הקרב, באמצעות השתנות ומודרניזציה שיובילו לחיזוק המודיעין והגדלת כושר חשיפת האויב, הגדלת הכושר ההתקפי והגברת ייצור המטרות, העצמת יכולות הקצה המבצעי, מימוש עקרון הרב־ממדיות ויצירת קישוריות רחבה, הנבטת שיטות לחימה חדשניות והטמעת אמל"ח מתקדם.
- האדם יקר – הטמעת עקרון "האדם יקר" והגדלת אטרקטיביות השירות, על ידי העמקת המשמעות והמנהיגות, היחס האישי, התרבות והתנאים של המשרתים בצה"ל. התפיסה מעצימה ומגבירה את הדגש שמושם על כוח האדם ועל מיצויו, והיא משמשת כעיקרון מנחה בתר"ש.[1][9]
- רוח לחימה וערכים – טיפוח צה"ל כצבא העם, ערכי וממלכתי, מעודד ביקורת והתייעלות, יוזמה וחדשנות, מהווה דוגמה ומופת, ונכון לכל משימה.
- מימוש – מימוש התר"ש במנהיגות נחושה בכל הרמות.
מאמצים ומאפשרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]התפיסה שגיבש צה"ל, מתארת את האופן שבו צה"ל מתכוון לפעול, מה המאמצים המרכזיים ומה הם המאפשרים את הפעולה של מאמצים אלו. המאמצים והמאפשרים קיבעו למעשה את שפת התר"ש.
התפיסה הגדירה שלושה מאמצים מרכזיים המביעים הגיון מבצעי מרכזי, רב-ממדי ורב-זרועי, כלומר, המשלב פעולה מסונכרנת בכלל הממדים בהם פועל הכוח הצבאי. ממדים אלו כוללים את הפעולה באוויר, ביבשה, בים, בחלל, במרחב הקיברנטי (סייבר), במרחב האלקטרו מגנטי (דיגיטל, ספקטרום) ועוד.
שלושת המאמצים הוגדרו כ"מהלומות רב-ממדיות", "תמרון קטלני רב-ממדי" ו"הגנה רב-ממדית". בכלל המאמצים הוגדרו "צורות תפקוד", המייצגות שיטות לחימה, תפיסות מבצעיות ואופני פעולה כיכולות צה"ליות מרכזיות.
- מהלומות רב-ממדיות – עוסקות ביכולות התקפיות, מדויקות ובהיקפים גדולים. תכליתן של המהלומות הוא לפגוע באויב באופן נרחב ובפרק זמן קצר על מנת ליטול ממנו יכולות מרכזיות באופן הפעולה שלו. המהלומות מתבצעות בכלל הממדים בהן צה"ל פועל, באופן מסונכרן ומאוגבר[10].
- תמרון רב-ממדי – עוסק באופן הפעולה של הכוחות המתמרנים בשטח האויב, לשם הסרת האיומים ושלילת יכולות האויב. התמרון הרב-ממדי מתבסס על כוחות היבשה בשילוב ומיצוי היכולות ביתר הממדים (בדגש לממד האווירי)[11].
- הגנה רב-ממדית – הגנת הגבולות עוסקת ביכולות למנוע פעילות אויב במרחב הגבול בכלל, ובפרט חדירה למדינת ישראל. בבסיס התפיסה, עומד השילוב בין טכנולוגיה מתקדמת לאיתור ותקיפה של כוחות חודרים (אמל"ח או אנשים) לצד ביסוס של מכשול משמעותי למניעה ועיכוב של ניסיונות חדירה לשטח ישראל. תפיסת ההפעלה לניצחון קבעה את ההגנה מתמ"ס (רקטות) אויב כאחד היעדים המרכזיים של התר"ש. ההגנה מתמ"ס מתבססת על יכולות גילוי והתרעה, יירוט ומיגון[12].
המאמצים נשענים על שמונה מאפשרים המהווים יכולות רוחביות תשתיתיות.
החלטות מרכזיות ושינויים עיקריים
[עריכת קוד מקור | עריכה]תחום ה"ארגון" הוא רכיב מוביל ומרכזי בתר"ש שעיקרה הִשתנות צה"ל והעצמת יכולותיו על ידי שיפור התיאום, התכנון והפעלת הכוח הרב-זרועית; ליבת עוצמתו של צה"ל טמונה בכוח האדם המשרת בו, במיצויו (למשל, באמצעות צמצום כוחות סדירים) ובארגונו באופן מדויק ויעיל.[1]
עיקרי ההחלטות הארגוניות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פיצול אגף לתכנון בניין הכוח הרב זרועי (אג"ת) לשני אגפים: אגף התכנון ובנין הכוח הרב זרועי (אג"ת) ואגף אסטרטגיה ומעגל שלישי, ומיקוד אג"ת, במתכונתו החדשה, בבניין הכוח המטכ"לי והרב-זרועי[13].
- הקמת אגף אסטרטגיה ואיראן למיקוד מערכתי במעגל השלישי – פיתוח תפיסות, תוכניות אופרטיביות ובניין כוח[14][15][16].
- הקמת יחידה רב-ממדית, שעתידה לפעול בכל זירות המלחמה ובכל תוואי שטח בהתאם למאפייניו ולאתגריו המשתנים, תוך שהיא משמשת ככוח מתמרן רב-זרועי, בעל כושר לחימה גבוה לאיתור, ולהשמדת אויב. בשגרה, ייעודה של היחידה תחת זרוע היבשה לפתח ידע ולהתנסות ביכולות מתקדמות על מנת לשכלל את השימוש המבצעי תוך כדי תחקור ולמידה בשטח כבסיס להטמעת היכולות בכוחות המתמרנים[10][17].
- הקמת מנהלת הטרנספורמציה הדיגיטלית למימוש החזון הדיגיטלי המהווה רגולטור ומעצב מוביל בתחום הדיגיטל בצה"ל, ומימוש תוכנית האינטרנט המבצעי[18][19].
- הקמת מנהלת מטכ"לית לתחום הלוחמ"ם (לוחמה מועשרת מודיעין) למשימת הנגשת מודיעין לכוחות הלוחמים בשטח באופן שיאפשר להתמודד עם אתגר חשיפת האויב בצורה מיטבית, שילוב המודיעין במערכות הלחימה ולספקו ללוחמים באופן ישיר ואפקטיבי[20].
- הקמת מנהלת מטרות – גוף ייעודי העוסק בייצור מטרות בזירות השונות על בסיס טכנולוגיות מתקדמות[21].
- התארגנות זרוע היבשה[22]:
- מערך ההדרכה והאימונים מערך הנושא באחריות כוללת לרצף הכשרות ולאימון לכלל סדר כוחות היבשה בסדיר ובמילואים, בכפוף לתורות החייליות והרב-זרועיות על מנת להביא לשדרוג איכות ההכשרות והאימונים תוך ראיית השלם, מיקוד וסטנדרט בהכשרות ובאימונים[23]. תחתיו:
- מרכז הכשרות היסוד.
- מרכז למפקדים.
- מרכז למפקדות ומטה מבצעי.
- המרכז הלאומי לאימונים ביבשה (מל"י).
- בית הספר לקצינים של צה"ל (בה"ד 1).
- מערך התמרון הרב-ממדי – סמכות מקצועית רב-חֵילית לבניית כוח תמרון רב זרועי ולהכנתו ללחימה, שעליו יפקד במקביל מפקד הגיס הצפוני. וכמו כן יפקד על העוצבות הכפופות לו. מהלך זה יהדק את החיבור בין החילות והזרועות תוך קיצור תהליכים והנגשת יכולות לקצה המבצעי[24]. תחת מערך זה:
- הקמת אוגדת התקפה חדשה – אוגדה 99 "עוצבת הבזק", אוגדת חי"ר-אש, בעלת כושר תמרון ויכולת הפעלת מגוון אמצעי אש[25]. אל אוגדה זו יוכפפו חטיבת כפיר[26], חטיבת יפתח וחטיבות נוספות.
- העברה תחתיו את מפקדות חיל הרגלים, חיל השריון וחיל ההנדסה הקרבית.
- חיל הגנת הגבולות – מיקוד העיסוק בבניין הכוח הרב-זרועי בגבולות, במימוש תפיסת "גבול חכם וקטלני", בבניית היחידות הייעודיות להגנת הגבולות וכן בלמידה מבצעית וכתיבת התורה והתפיסות בהגנת גבול[27].
- חטיבת תקיפה רב-ממדית/רב-זרועית – חטיבה חדשה האחראית על התורה המשלבת בין כוחות אוויר, המודיעין והיבשה, פיתוח התפיסות, פיתוח הידע, התאמה באימונים ואמצעי לחימה – בפיקודו של קצין בדרגת תת-אלוף שהיה טייס בחיל האוויר[28][29].
- הגדוד כאתרוג – תוכנית לחיזוק יחידות הקצה המבצעיות (גדוד, שייטת, טייסת) על ידי הגדלת סד"כ הלוחמים ותומכי הלחימה, ועמידה במלאים הנדרשים ללחימה[11].
- מערך ההדרכה והאימונים מערך הנושא באחריות כוללת לרצף הכשרות ולאימון לכלל סדר כוחות היבשה בסדיר ובמילואים, בכפוף לתורות החייליות והרב-זרועיות על מנת להביא לשדרוג איכות ההכשרות והאימונים תוך ראיית השלם, מיקוד וסטנדרט בהכשרות ובאימונים[23]. תחתיו:
עיקרי ההחלטות בתחום היכולות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הגדלת כושר ההשמדה של הכוחות הלוחמים – קרי, הגדלת היקף החימוש והקטלניות של הכוחות הטקטיים.
- בתר"ש תנופה צפויה הצטיידות רחבה במגוון סוגי חימוש בהיקפים גדולים בראי עשור קדימה באוויר, בים ויבשה[30].
- שיפור איכות הרק"ם (רכב קרבי משוריין) והצטיידות בטנקים ונגמ"שים מתקדמים.[11][31].
- סגירת חטיבת מרכבות הפלדה – חטיבת טנקי מרכבה סימן 3 המוסבות לטנקי מרכבה סימן 4 (בוצע ב-19 באוגוסט 2020).[32]
- סגירת טייסת 117[33][34][35].
- הצטיידות ביכולות מתקדמות לחשיפת אויב, רחפנים וכלי טיס בלתי מאוישים[30].
- שדרוג חטיבות ההגנה המרחביות לחטמ"ר חכם, המבוסס על טכנולוגיות מתקדמות של קישוריות רחבה, סנסורים חדשניים ובינה מלאכותית שיאפשרו זיהוי והפללה של פעילות חבלנית עוינת[12].
- שיפור והרחבת הכיסוי הארצי של מערך כיפת ברזל לצד המשך רכש מיירטים מול כלל האיומים[11].
- חיזוק העליונות בסייבר של מדינת ישראל והעצמת הפעילות בממד הקיברנטי, כמכפיל כוח ויתרון איכותי מול כלל האויבים בכלל הזירות – באיסוף, בהתקפה ובהגנה.
- הרחבת יכולות האיסוף והעיבוד בתחום המטרות, והקמת מנהלת מטרות ייעודית באגף המודיעין של צה"ל, על מנת להגדיל באופן ניכר את בנק המטרות.
- אגבור יכולת הרובוטיקה והבינה המלאכותית בצה"ל[36].
- מיצוי הממד האווירי על בסיס כלי טיס שאינם מאוישים לאיסוף והגברת הקטלניות מהווה נדבך מרכזי בתר"ש על ידי הגדלה ניכרת של היקף כלי הטיס הבלתי מאוישים בשימוש כלל משימות צה"ל[37].
- הקמת מתקני אימונים ללחימה אורבנית והרחבה משמעותית של האימונים מבוססי הטכנולוגיה הכוללים סימולטורים ומאמנים מתקדמים[23].
- שימור העליונות האווירית על ידי הרחבת יכולות האיסוף, התקיפה וההשרדה מול כלל האיומים בכלל הזירות[38].
אנשים ותרבות צבאית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הטמעת תרבות צבאית – הצבא במקצוע, תרבות התחקיר, משמעת[1].
- בטיחות – הוקם מערך בטיחות חדש, שמטרתו ליישם בכל הצבא הפקות לקחים בנושא איכות אימונים והכשרות, לצד מסקנות מתקריות בטיחות. לראשות המערך מונה תת-אלוף גברעם הגלילי, שנחשב בצה"ל למומחה בנושאי בטיחות[39].
נתונים סטטיסטיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]עלות כספית
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי צה"ל, אין בהגדרות התר"ש התייחסות לכסף הנדרש לכל דרך פעולה, כמו גם התייחסות לעלויות כוח אדם, אך כן ניתן להבין מה המקומות שבהם יש שאיפה להשקיע. כלומר, בוצע תיעדוף חלקי ושטחי בלבד של ניתוב תקציבי לפעולות התר״ש.
ביציאה לתכנון התר"ש לא סוכם מתווה רב-שנתי למימוש ממגוון סיבות, ובפרט עקב משבר הקורונה וההתנהלות ללא תקציב מדינה. בהתאם, צה"ל יצא לדרך במימוש מדורג של תוכנית "תנופה", על בסיס תיעדוף של מרכיבי התוכנית ומימוש בהיקף ובקצב המותאמים למציאות המשאבית הקיימת, תוך מיצוי מהלכי התייעלות מתוך הקיים.
תגובה ציבורית
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביקורת
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעקבות התפרצות נגיף הקורונה בישראל במרץ 2020, נפגעה הכלכלה הישראלית ועלתה ביקורת ודרישה לדחות את התר"ש בעקבות העלות ומקורות המימון שהיא דורשת לצורך מימושה[40][41][42][43].
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]
גיליון 28-30 - עליונות צבאית ותר"ש תנופה, באתר צה"ל, 1 ביוני 2020- תא"ל ערן אורטל הוא מפקד מרכז דדו., להדליק את האור, לכבות את האש - תא"ל אורטל, באתר צה"ל, 1 במאי 2021
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 5 התוכנית שתוביל את צה"ל בשנים הקרובות יוצאת לדרך. הצצה למה שהולך לקרות, באתר צה"ל, 13 בפברואר 2020
- ^ 1 2
חגי עמית, לישראל אין ממשלה - אבל צה"ל כבר יודע מה יעשה עם התקציב בשנים הבאות, באתר TheMarker, 24 באוקטובר 2019
- ^ 1 2 עמרי מילמן, צה"ל מציג את 'תוכנית גדעון': צמצום של 2,500 אנשי קבע ו-100 אלף מילואימניקים, באתר כלכליסט, 20 ביולי 2015
- ^ גל פרל פינקל, נדרשת תנופה ליבשה, מבט על, גיליון 1344, 6 ביולי 2020, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי
- ^ מערכת ישראל היום, הרפורמה של רא"ל כוכבי במטה הכללי יוצאת לדרך, באתר ישראל היום, 2020-02-18
- ^ אמיר בוחבוט, עם אלופים ורמטכ"ל במיל': מפקדי העבר ייעצו ל"סדנת הניצחון" של כוכבי, באתר וואלה, 6 באוגוסט 2019
- ^ 1 2 תא"ל עודד בסיוק, אל"ם ד"ר איל פכט, אל"ם ד"ר הדס מינקה, סא"ל חיים יונה, רס"ן אביעד גואטה, מה נשתנה בתכנון תר"ש תנופה? – תא"ל בסיוק, אל"ם ד"ר פכט, אל"ם ד"ר מינקה ושותפים, באתר צה"ל
- ^ אור הלר, "לצבא קטלני יותר": בנט אישר את תר"ש תנופה, באתר Israel Defense, 2020-01-26
- ^ אנשים, באתר צה"ל, 13 בפברואר 2020
- ^ 1 2 יחידה כזאת לא הייתה בצה"ל - עד היום, באתר צה"ל, 1 בינואר 2020
- ^ 1 2 3 4 אמיר בוחבוט, רחפנים לגדודים, אוגדה חדשה ואלוף לאיראן: חזון כוכבי להתחדשות צה"ל, באתר וואלה, 13 בפברואר 2020
- ^ 1 2 נועם אמיר, צה"ל הציב רשת מצלמות חכמה לסיכול טרור ביהודה, בעיתון מקור ראשון, 26 ביולי 2020
- ^ אמיר בוחבוט, התכנית של כוכבי: אגף התכנון יתפצל, סגן הרמטכ"ל יוותר על סמכויות, באתר וואלה, 18 בפברואר 2020
- ^ עמירם ברקת, רשמית צה"ל מודיע על הקמת אגף אסטרטגיה ואיראן, באתר גלובס, 18 בפברואר 2020
- ^ איתי בלומנטל, מהקיץ: "פיקוד איראן" של צה"ל יחל לפעול, באתר ynet, 18 בפברואר 2020
- ^ יואב לימור, הרמטכ"ל מקדם: מפקדת העומק תוסב ל"מפקדת איראן", באתר ישראל היום, 2020-02-10
- ^ מערכת ישראל היום, צה"ל חשף את "היחידה הרב-ממדית": כוח ראשון מסוגו בעולם להשמדת מטרות איכות, באתר ישראל היום, 2020-01-01
- ^ אור הלר, מנהלת הטרנספורמציה הדיגיטלית של צה"ל יצאה לדרך, באתר Israel Defense, 2020-11-07
- ^ סא"ל ליאור לוי, מוכנות צה"ל לטרנספורמציה הדיגיטלית, באתר כתב העת מערכות, גיליון 488, יולי 2020
- ^ טל לב רם, יחידה רב-ממדית חדשה, שיפור הגמישות המבצעית: התוכניות של צה"ל, באתר מעריב אונליין, 18 באפריל 2019
- ^ מכפילי כוח, באתר צה"ל, 13 בפברואר 2020
- ^ השתנות זרוע היבשה, הקמת פיקוד ההכשרות והאימונים והתג החדש, באתר צה"ל, 5 במרץ 2020
- ^ 1 2 אימונים והכשרות, באתר צה"ל, 13 בפברואר 2020
- ^ לילך שובל, צה"ל הקים את "מערך התמרון המשולב", באתר ישראל היום, 2020-08-18
- ^ טל לב רם, רב זירתית ומותאמת לשדה הקרב המודרני: הכירו את האוגדה החדשה של צה"ל, באתר מעריב אונליין, 17 באוגוסט 2020
- ^ אמיר בוחבוט, תמרון לעומק האויב במקום איו"ש: חטיבת כפיר תשנה את ייעודה, באתר וואלה, 22 בינואר 2020
- ^ עמי רוחקס דומבה, בפיתוח של צה"ל: גבול חכם וקטלני, באתר Israel Defense, 2020-06-04
- ^ יואב זיתון, "אלוף פיקוד איראן", יותר טכנולוגיות, פחות טנקים: תוכנית כוכבי, באתר ynet, 13 בפברואר 2020
- ^ חנן גרינווד, תקיפה רב ממדית ושדרוג אופן הלחימה: כך תיראה מהפכת האימונים בצה"ל, באתר ישראל היום, 2020-03-05
- ^ 1 2 טל לב רם, רחפנים מתאבדים, חימוש מדויק ומחליף ליסעור: התוכנית הרב שנתית של צה"ל יצאה לדרך, באתר מעריב אונליין, 13 בפברואר 2020
- ^ נועם אמיר, הרמטכ"ל כוכבי הציג את "תנופה", התר"ש השאפתני בתולדות צה"ל, באתר מקור ראשון, 16 בפברואר 2020
- ^ טקס פרידה מ"מרכבות הפלדה", באתר צה"ל, 19 באוגוסט 2020
- ^ טייסת 117 "הסילון הראשונה" נסגרה, באתר צה"ל, 2020-09-30
- ^ דובר צה"ל, סגירת טייסת 117 "הסילון הראשונה", באתר חטיבת דובר צה"ל, 2020-09-30
- ^ אמיר בוחבוט, קיצוצים באימונים ופנסיות תקציביות: הקרב של כוכבי על תקציב הביטחון, באתר וואלה, 27 במאי 2020
- ^ דוד גולדברג, מנהלה מיוחדת ותוכנה חדשנית: כך מגבשים את "בנק המטרות" של צה"ל, באתר חדשות JDN, 2020-06-10
- ^ מהלומות אש, באתר צה"ל, 13 בפברואר 2020
- ^ הגנה, באתר צה"ל, 13 בפברואר 2020
- ^ יואב זיתון, יוזמת הרמטכ"ל הושלמה: הוקם מערך בטיחות חדש בצה"ל, באתר ynet, 10 בפברואר 2020
- ^ רון בן ישי, בגלל הקורונה: צה"ל ייאלץ לעכב את הרפורמה המהפכנית שתכנן, באתר ynet, 8 באפריל 2020
- ^ עמי רוחקס דומבה, תנופה בצל התכווצות התל"ג. דעה, באתר ישראל דיפנס, 26 במאי 2020
- ^ יצחק בריק, תר"ש תנופה מציבה את מדינת ישראל בסיכון גדול, באתר מקור ראשון, 14 באפריל 2020
- ^ דני זקן, הנגיף הפחית את האיומים במזה"ת: הזדמנות לקצץ בתקציב הביטחון?, באתר גלובס, 15 במאי 2020
