תקצוב מגדרי

תקצוב מגדרי הוא כלי שקיים במרבית המדינות המפותחות כחלק מביסוס והטמעת חשיבה מגדרית. הרעיון מאחורי הרצון לביצוע תקצוב מגדרי הוא ההבנה שתקציב המדינה אינו נייטרלי מבחינה מגדרית. המדיניות הכלכלית של הממשלה וסדרי העדיפויות שלה באים לידי ביטוי בתקציב ואופן חלוקתו משפיע אחרת על גברים ונשים. תקצוב מגדרי הוא דרך למתן מענה לצרכים השונים של גברים ונשים, בתהליכי מדיניות ובקבלת החלטות כלכליות ברמה לאומית ומקומית.

רקע

מסוף המאה ה-20, הרעיון לקידום שוויון מגדרי זכה לתנופה ברחבי העולם, כאשר הקהילה הבינלאומית התחייבה באופן פומבי לקדם שוויון מגדרי מתוך הבנה ששוויון מגדרי חיוני להתפתחות חברתית ולצמיחה כלכלית. בשנת 1995 בכינוס הרביעי של האו"ם בנושא נשים נקראו הממשלות לשלב שוויון מגדרי ביישום תקציב המדינה שלהם. מרבית מדינות ה-OECD לא עיצבו מדיניות ציבורית עם שוויון מגדרי כשיקול ראשוני, אולם ישנה התייחסות לפערי אי-שוויון בין המינים כחלק מהמדיניות הציבורית ומהקצאת המשאבים הציבוריים. בעשורים האחרונים, נעשית עבודה על ידי ארגונים בינלאומיים ואחרים לקידום הטמעת חשיבה מגדרית, על ידי שימוש במכשירי מדיניות לקידום השוויון בין המינים. ב־2009 המועצה האירופית הגדירה תקצוב מגדרי כהערכה מגדרית של תקציבים, המשלבים נקודת מבט מגדרית בכל רמות התהליך התקציבי, ארגון מחדש של הכנסות והוצאות במטרה לקדם שוויון מגדרי.

ניתוח תקציב מגדרי

ניתוח תקציב מגדרי היא נקודת המוצא לעבודה לקידום שוויון מגדרי וזכויות נשים באמצעות מדיניות ותהליכים תקציביים. דרך בחינת התקציב וסעיפיו השונים ניתן לזהות דפוסים של אי שוויון בחלוקת משאבים ביחס לשירותים ציבוריים וחברתיים ובנגישות אליהם. אי שוויון בחלוקת משאבים יכול לבוא לידי ביטוי גם בחלוקת מענקים, תקציבי רכש ותמיכות של המדינה או הרשות המקומית. אם בניתוח התקציב מזוהים דפוסים של אי שוויון ניתן לבצע חלוקה מחדש של המשאבים, באופן שמתקן פערים ומצמצם את אי השוויון. המניע ליישום תקצוב מגדרי נובע מהשאיפה לקדם שוויון מגדרי או מהיבטים של יעילות כלכלית. כל תחומי המדיניות אמורים להיכלל בתקצוב המגדרי, ללא הגבלה לתחומים ספציפיים. ההשפעות השליליות של אי ההתייחסות לפערי השוויון בין המינים ניכרות בתחומי מדיניות רבים, כמו שוק העבודה, חינוך ובריאות, וכן פערים מגדריים בניהול ומנהיגות. תקצוב מגדרי אינו מסתכל רק על תקציבים לנשים, אלא לבחון את השפעת המגדר על כל התוכניות, על המדיניות ועל הממדים הכוללים הוצאות והכנסות, מדיניות מקרו-כלכליות ויעילות אספקת שירותים והשקעות.

ניתוח תקציב מגדרי מטרתו לקבוע האם לנשים ולגברים יש גישה זהה להזדמנויות. בניתוח תקציב מגדרי פערים מטופלים כך שאלה שקופחו מועצמים. תקציב רגיש מגדר מסתכל איך תקציבים עונים על צרכים של גברים ונשים בין אם הם ילדים, צעירים או מבוגרים. ניתוח תקציב מנקודת מבט מגדרית תורם לגיבוש תובנות אודות השפעת המדיניות ולזיהוי הטיות על בסיס מגדר בהקצאת הכספים. ניתוח התקציב גם בוחן כיצד משרת כל משרד ממשלתי או כל אגף ברשות מקומית את מטרותיו תוך התמקדות על מידת ההשפעה של כלי המדיניות על נשים ועל גברים וההתייחסות לצרכים השונים שלהם. 

שיטות וכלים לניתוח תקצוב מגדרי

השיטות והכלים לניתוח תקצוב מגדרי הם:

• הערכת מדיניות בחשיבה מודעת מגדר (gender aware policy appraisal) – יש לבחון את מידת השפעתם של כלי המדיניות על אי השוויון המגדרי. כמו כן, יש לבדוק האם הושקעו משאבים מתאימים ליישום.
• הערכת הנהנים מהתקציב בראייה מגדרית (gender disaggregated beneficiary assessment) – יש לבחון האם ההוצאות והשירותים הציבוריים תואמים את צורכי הציבור לפי קבוצות האוכלוסייה השונות.
• ניתוח שכיחות ההוצאות בראייה מגדרית (gender disaggregated public expenditure incidence analysis) – יש לבצע הערכה כמותית של החלק היחסי בהוצאה שהוקצה לנשים ולגברים בתוכנית מסוימת, על בסיס נתונים סטטיסטיים מובחנים לפי מגדר. 
• ניתוח שכיחות הכנסות בראייה מגדרית (gender disaggregated revenue incidence analysis) – יש לבצע הערכה של החלק היחסי של ההכנסות המגיעות מגברים ונשים, למשל ממיסוי ישיר ועקיף.
• ניתוח של השפעת התקציב על "ניצול הזמן" של כל מגדר (gender disaggregated analysis of the impact of the budget on time use ) יש לנתח ולמפות את אותן שעות עבודה שנשים משקיעות בתוך משק הבית ויכולות להחליף הוצאות על שירותים ציבוריים באותם תחומי עיסוק כמו רווחה, טיפול וחינוך, כך שינוצל הזמן שמושקע בכל מקרה על ידי נשים ויתוקצב בהתאם. מדיניות כלכלית בראיה מגדרית לטווח הבינוני (gender – aware medium term economic policy framework) בהסתכלות על ההשלכות המאקרו-כלכליות, תכנון תקציב מגדרי לטווח הבינוני הוא בעל חשיבות רבה לתכנון יעיל יותר של תקציבים עתידיים.
• מסמך תקציב בעל מודעות מגדרית (gender aware budget statement) – יש להעמיד נספח מפורט לתקציב המכיל את ההשלכות המגדריות של התקציב. מטרת המסמך היא להגביר את המחויבות הממשלתית.

בישראל

בישראל לא חוקק חוק המחייב לבצע תקצוב מגדרי. הנושא הועלה תחילה בעיקר על ידי ארגונים חוץ ממשלתיים ובהובלת מרכז אדווה. ב-2014 התקבלה החלטת ממשלה הקובעת יישום הדרגתי של ניתוח מגדרי של כלל תקציב המדינה המתבטא בסעיפי ההכנסות וההוצאות בתקציבי משרדי הממשלה ויחידות הסמך. בתקציב 2017–2018 ביצעו בפעם הראשונה כלל משרדי הממשלה ניתוח מגדרי של תקציב משרדם בהיקף של 100%. במישור המקומי, בשנת 2013 פורסם על ידי מרכז אדווה מדריך לניתוח מגדרי לתקציבי הרשויות המקומיות.מבין הרשויות המקומיות, עיריית תל אביב-יפו הייתה הראשונה לאמץ בתקציב 2019, באופן רשמי, מודל להטמעת חשיבה מגדרית בחלוקת המשאבים העירונית.

הצלחה בתהליך התקצוב המגדרי תלויה בשקיפות המטרות והיעדים ובקבלת ההחלטות הפוליטיות. ככל שהיעדים יהיו ברורים ושקופים יותר, כך יהיה קל יותר לעקוב אחר עמידת הממשלה במחויבויותיה בתחום. בנוסף, שותפות מקצועית בין מומחי תקציב ומגדר לייצוג נשים וגברים בתהליך תקדם אותו. השותפות תכלול גם שחקנים מארגונים חוץ ממשלתיים. נדרש שיתוף פעולה בין משרדי הממשלה והרשויות הממונות על שוויון מגדרי אל מול משרד האוצר.

התקצוב המגדרי בישראל – שלבים בתהליך

• תכנון והכנה של התקציב על ידי כל משרדי הממשלה והשותפים בהובלת משרד האוצר, תוך קביעת יעדים ספציפיים ואינדיקטורים מגדריים רלוונטיים למדידת השפעתם על המדיניות מתוכננת. 
• אישור התקציב הוא בסמכות הכנסת וביכולתה לדרוש הפעלת מודלים לתקצוב מגדרי וכן לבקש ביצוע הערכה מגדרית של התקציב. 
• יישום התקציב יביא בחשבון תהליכי קבלת החלטות מבוססי שוויון מגדרי.
• בקרה על התקציב המגדרי תשען על שלבי התכנון וההכנה של התקציב כולל היעדים והאינדיקטורים שנקבעו בו, ותהווה בקרה נוספת על התקציב כולו.
• הערכה ובחינה של התקציב ויישומו ממשקפיים מגדריות, כך שניתן יהיה לבחון את מידת אי השוויון המגדרי בסעיפי ההוצאות וההכנסות. מידע זה יש להבליט לעיני כל.

אתגרים וחסמים בתקצוב מגדרי

• היעדר מעורבות של מקבלי החלטות המדיניות והדרג הבכיר.
• קושי בזיהוי קהל היעד אליו מופנה התקציב, לא תמיד ניתן לבצע פילוח מגדרי.
• חוסר במידע – היעדר מסד נתונים בפילוח מגדרי בכלל ובמערכות המחשוב בפרט. בהיעדר מידע זה יש קושי לבצע הצלבה ופילוחים מגדריים.
• קושי באיסוף נתוני אמת – כתוצאה מהעברת תקציבים מהממשלה לרשויות המקומיות קיים קושי לאסוף נתונים על הנהנים מתוכניות מתוקצבות אלה.
• לא ניתן מספיק דגש להסתכלות על נשים וגברים ביחס להשתייכות שלהם לקבוצות באוכלוסייה בתקציב: חרדים/ות, ערבים/ות וכדומה.