לדלג לתוכן

תסמונת בארדט-בידל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תסמונת בארדט-בידל
Bardet–Biedl syndrome
תיאור ההשפעות הפליאוטרופיות של תסמונת בארדט-בידל.
תיאור ההשפעות הפליאוטרופיות של תסמונת בארדט-בידל.
תחום גנטיקה רפואית עריכת הנתון בוויקינתונים
גורם גנטי
תסמינים ניוון תאים קולטי אור, פולידקטיליה, השמנת יתר בטנית, היפוגונדיזם
פרוגנוזה מחלה חשוכת מרפא
קישורים ומאגרי מידע
MeSH D020788
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תסמונת בארדט-בידלאנגלית: Bardet–Biedl syndrome‏ (BBS)) היא הפרעה גנטית צליופתית (אנ') פליאוטרופית אשר מתאפיינת בניוון תאים קולטי אור, פולידקטיליה, השמנת יתר בטנית (אנ'), היפוגונדיזם ולעיתים בנוסף אי-ספיקת כליות.[1][2]

אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התסמונת קרויה על שם ז'ורז' בארדט וארתור בידל.[3]

מאפייני התמונה הקלינית[עריכת קוד מקור | עריכה]

התסמונת בעלת מגוון רחב של שונות קלינית הנצפית בתוך המשפחות המאובחנות. המאפיינים הקליניים הנפוצים ביותר: ניוון תאים קולטי אור עם עיוורון לילה בילדות ואחריו אובדן ראייה פרוגרסיבי, פולידקטיליה פוסטאקסיאלית[א], השמנת יתר בטנית המופיעה בינקות ונשארת כחולי משמעותי לאורך הבגרות, דרגות שונות של לקויות למידה, היפוגונדיזם גברי ומומים מורכבים באברי המין הנשיים והפרעות בתפקוד הכליות.[4]

אבחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

האבחנה של BBS מבוססת על ממצאים קליניים, היסטוריה משפחתית ובדיקה גנטית מולקולרית.[2]

טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

לא קיים טיפול לתסמונת (נכון ל-2023).[5]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תסמונת בארדט-בידל בוויקישיתוף

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פוסטאקסיאלית - א-סימטרית וגם חיצונית לאזור המאובחן, מה שנמצא מעבר לציר הגפה.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Beales PL, Elcioglu N, Woolf AS, Parker D, Flinter FA (ביוני 1999). "New criteria for improved diagnosis of Bardet-Biedl syndrome: results of a population survey". Journal of Medical Genetics. 36 (6): 437–446. doi:10.1136/jmg.36.6.437. PMC 1734378. PMID 10874630. אורכב מ-המקור ב-2008-03-14. נבדק ב-2007-10-11. {{cite journal}}: (עזרה)
  2. ^ 1 2 Neha Gupta, Mariavittoria D'Acierno, Enrica Zona, Giovambattista Capasso, Miriam Zacchia, Bardet-Biedl syndrome: The pleiotropic role of the chaperonin-like BBS6, 10, and 12 proteins, American Journal of Medical Genetics. Part C, Seminars in Medical Genetics 190, 2022-03, עמ' 9–19 doi: 10.1002/ajmg.c.31970
  3. ^ Moore SJ, Green JS, Fan Y, Bhogal AK, Dicks E, Fernandez BA, et al. (בפברואר 2005). "Clinical and genetic epidemiology of Bardet-Biedl syndrome in Newfoundland: a 22-year prospective, population-based, cohort study". American Journal of Medical Genetics. Part A. 132A (4): 352–360. doi:10.1002/ajmg.a.30406. PMC 3295827. PMID 15637713. {{cite journal}}: (עזרה)
  4. ^ Omer Ali Mohamed Ahmed Elawad, Bardet–Biedl syndrome: a case series, Journal of Medical Case Reports 16, 2022-04-29, עמ' 169 doi: 10.1186/s13256-022-03396-6
  5. ^ Melluso A, Secondulfo F, Capolongo G, Capasso G, Zacchia M (בינואר 2023). "Bardet-Biedl Syndrome: Current Perspectives and Clinical Outlook". Therapeutics and Clinical Risk Management. 2023 (19): 115–132. doi:10.2147/TCRM.S338653. PMC 9896974. PMID 36741589. {{cite journal}}: (עזרה)


הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.