תנו רבנן (שיר)
תנו רבנן הוא שיר עממי המבוסס על סוגיות ומושגים ביהדות, המסודרים לפי מספרם, בעיקר כאלו הלקוחים מהמשנה ומהתלמוד הבבלי. השיר בנוי במבנה הפיוט אחד מי יודע. לא ידוע שם מחברו ולא ידוע כותב הלחן, אך השיר מוכר מיהדות ליטא לפני השואה.
מקובל לשיר את השיר בהזדמנויות שונות. יש השרים אותו בפסח ואף בליל הסדר, בדומה לשיר אחד מי יודע המקורי, בשבועות או בשמחת תורה.[1] לעיתים הוא מושר במסיבת בר מצווה בידי חברי החתן.
מבנה השיר
[עריכת קוד מקור | עריכה]בדומה לאחד מי יודע גם שיר זה מכיל בתים, העוסקים במספרים הטבעיים מ-1 ומעלה. לכל מספר מוקדש בית, ואורכם של הבתים הולך וגדל, משום שכל בית נוסף מכיל גם את כל המידע שנכלל בקודמו. השיר, כמו "אחד מי יודע", מתחיל בכל בית בשאלה מי יודע מה משויך למספר המסוים, והתשובה בהתאם - "אֶחָד מִי יוֹדֵעַ? אֶחָד אֲנִי יוֹדֵעַ", ואז מופיע הפירוט - כאשר כל אחד מהבתים מתייחס למשנה או לברייתא. כיאה לשיר עממי, ישנן גרסאות רבות לשיר, חלקן כוללות שלושה עשר בתים (כמו "אחד מי יודע" המקורי), חלקן מסתיימות לאחר עשרה או אחד עשר בתים, וחלקן ממשיכות עד לחמישה עשר בתים או אף יותר. לשיר פזמון חוזר:
תָּנוּ תָּנוּ רַבָּנָן, רַבָּנָן בַּבְּרַיְתָא,
בְּרִיךְ הוּא רַחֲמָנָא,
דְּיָהִיב לָן אוֹרַיְתָא.
להלן הבית האחרון, המסכם את כל הבתים:
שלשה עָשָׂר מִי יוֹדֵעַ? שלשה עָשָׂר אֲנִי יוֹדֵעַ:
שלשה עשר למצוות
שנים עשר דדים היו בכיור
אַחַד עָשָׂר סַמָּנִים הָיוּ בָהּ,
עֲשָׂרָה יוֹחֲסִין עָלוּ מִבָּבֶל,
תִּשְׁעָה קַבִּין יֵין קַפְרִיסִין,
שְׁמוֹנָה שְׁרָצִים הָאֲמוּרִים בַּתּוֹרָה,
שִׁבְעָה דְּבָרִים בְּגֹלֶם וְשִׁבְעָה בְּחָכָם,
שֵׁשׁ מַעֲלוֹת בַּמִּקְוָאוֹת,
חֲמִשָּׁה תַּמִּין וַחֲמִשָּׁה מוּעָדִין,
אַרְבָּעָה אֲבוֹת נְזִיקִין,
שְׁלֹשָׁה שֶׁאָכְלוּ כְּאֶחָד,
שְׁנַיִם אוֹחֲזִין בְּטַלִּית,
אֶחָד הַחוֹפֵר בּוֹר שִׁיחַ וּמְעָרָה.
לשיר מספר גרסאות, כאשר גרסה אחרת לחלק מהשורות היא:
בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם,
תֵּשַׁע חֲנוּיוֹת מוֹכְרוֹת בָּשָׂר שְׁחוּטָה,
- או
תִּשְׁעָה קַבִּין יֵין קַפְרִיסִין,
שְׁמֹונָה דַּדִין הָיוּ לַכִּיוֹר[דרושה הבהרה]
שִׁבְעָה דְּבָרִים בְּחָכָם,
יוֹלְדוֹת שִׁשָּׁה בְּכֶרֶס אֶחָת, ...
אֶחָד הַחוֹפֵר בּוֹרוֹת
שִׁיחִין וּמְעָרוֹת.
תרגום הפזמון
[עריכת קוד מקור | עריכה]| הפזמון | תרגום הפזמון |
|---|---|
| תנו תנו רבנן, רבנן בברייתא,
בריך הוא רחמנא, דיהיב לן אוריתא. |
שנו שנו חכמים, חכמים בברייתא (=חיצונית),
ברוך הוא הרחמן, שנתן לנו תורה. |
הנושאים שבשיר
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אֶחָד: אֶחָד הַחוֹפֵר בּוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת - תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף נ', עמוד ב';
- שְׁנַיִם: שְׁנַיִם אוֹחֲזִין בְּטַלִּית - סוגיה נודעת בתלמוד ובמשפט העברי, העוסקת בחלוקת רכוש מטלטל ששני צדדים טוענים לבעלות עליו ללא הוכחות ממשיות לאחד הצדדים משנה, מסכת בבא מציעא, פרק א', משנה א';
- שְׁלֹשָׁה: שְׁלֹשָׁה שֶׁאָכְלוּ כְּאֶחָד: כאשר לפחות שלושה בני מצווה אכלו יחדיו, יש לבצע זימון;
- אַרְבָּעָה: אַרְבָּעָה אֲבוֹת נְזִיקִין - הסוגים העיקריים של נזק על פי המשפט העברי. אבות נזיקין אלו מפורטים בהרחבה בתורה - בעיקר בפרשת משפטים (שמות כ"א - כ"ב) ובפרשת אמור (ויקרא כ"ד). אבות נזיקין אלו הם סמלים לסוגים שונים של נזק; המשנה הראשונה במסכת בבא קמא מונה ארבעה אבות נזיקין ומכנה אותם בשמות "שור", "בור", "מבעה" ו"הבער" (מספר האבות ושמותם אינם נזכרים במקרא).
- חֲמִשָּׁה: חֲמִשָּׁה תַּמִּין וַחֲמִשָּׁה מוּעָדִין - כגון שור תם ושור מועד;
- שֵׁשׁ: שֵׁשׁ מַעֲלוֹת בַּמִּקְוָאוֹת - הפרק הראשון במסכת מקוואות עוסק ב"שש מעלות במקוואות" - דיני מיני מים המכונסים בקרקע (מי גבאים, מי תמציות, מי מקווה שיש בו ארבעים סאה שאינן שאובים, מעין שמימיו מועטים והרבו עליו מים שאובים, מים מוכים ומים חיים) לעניין טהרה וחילוק דיניהם לעניין טומאת עצמם וטהרת אחרים;
- שִׁבְעָה: שִׁבְעָה דְּבָרִים בְּגֹלֶם וְשִׁבְעָה בְּחָכָם - מתוך משנה, מסכת אבות, פרק ה', משנה ז';
- שְׁמוֹנָה: שְׁמוֹנָה שְׁרָצִים הָאֲמוּרִים בַּתּוֹרָה - בהלכות טומאה וטהרה, טומאת שרץ היא טומאה החלה על פגרים של שמונה בעלי חיים ממשפחת המכרסמים וממשפחת הלטאות;
- תִּשְׁעָה: תִּשְׁעָה קַבִּין יֵין קַפְרִיסִין - ציטוט מסממני הקטורת; ולגורסים: "תשע חנויות" - סוגיה נודעת בתלמוד העוסקת באופנים שהולכים אחר הרוב ובמקרים שלא הולכים אחר הרוב אלא חל עליהם דין קבוע.
- עֲשָׂרָה: עֲשָׂרָה יוֹחֲסִין עָלוּ מִבָּבֶל - מתוך משנה, מסכת קידושין, פרק ד', משנה א', כינוי שניתן לעשר המחלקות תחתן סווגו המשפחות שחזרו לארץ ישראל בשיבת ציון, מושג זה מופיע בעיקר בקשרי הנישואין, אך גם בהיררכיה הפנים מדינית-חברתית;
- אַחַד עָשָׂר: אַחַד עָשָׂר סַמָּנִים הָיוּ בָהּ.
- שנים עָשָׂר: דדין היו לכיור. מבוסס על משנה, מסכת יומא, פרק ג', משנה י', לפיה בן קטין עשה לכיור י"ב ברזים.
- שלושה עָשָׂר: למצוות, מבוסס על משנה, מסכת אבות, פרק ה', משנה כ"א.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
תנו רבנן, סרטון באתר יוטיוב- מילות השיר באתר זמרשת
- מידע על השיר(הקישור אינו פעיל) באתר הספרייה הלאומית
- גרסה נוספת למילות השיר - ומקור לברייתות המוזכרות בו
- אבי רבינא, השיר שפיזם מרן שר התורה: "תנו תנו רבנן", באתר כיכר השבת, 20 באפריל 2020
- עֶשְׂרִים מִי יוֹדֵעַ? עֶשְׂרִים אֲנִי יוֹדֵעַ.. באתר דרשו
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ על שמחת תורה: אברהם יערי, תולדות חג שמחת תורה, מוסד הרב קוק תשכ"ד, עמ' 410; י"ל מימון, חגים ומועדים, ירושלים תש"י, עמ' סו.