לדלג לתוכן

תמר וולף-מונזון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תמר וולף-מונזון
פרופ' תמר וולף-מונזון
פרופ' תמר וולף-מונזון
לידה 17 ביולי 1963 (בת 61)
חיפה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מעסיק אוניברסיטת בר-אילן עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תמר (תמי) וולף-מונזוןאנגלית: Tamar Wolf-Monzon; נולדה ב-17 ביולי 1963) היא חוקרת ספרות ישראלית, ופרופסור מן המניין במחלקה לספרות עם ישראל באוניברסיטת בר-אילן, שבה כיהנה גם כראש המחלקה. מייסדת ומנהלת ארכיון המשורר יעקב אורלנד. מפברואר 2021 - חברת דירקטוריון הספרייה הלאומית בירושלים.

תמר וולף-מונזון נולדה בחיפה לחנה ויצחק וולף, למדה בתיכון עירוני ו' בחיפה. התגייסה במסגרת העתודה האקדמאית, שירתה בצה"ל כקצינה במכללה לביטחון לאומי וניהלה את הספרייה והארכיון של המכללה. בהמשך למדה במסלול ישיר לדוקטורט בספרות עם ישראל, באוניברסיטת בר-אילן וקיבלה את התואר בשנת 1996. מ-2018 עורכת כתב עת 'ביקורת ופרשנות', כתב עת רב תחומי לחקר הספרות באוניברסיטת בר-אילן. בשנים 2012–2014 כיהנה כראש המחלקה לספרות עם ישראל באוניברסיטת בר-אילן.

מחקריה בתחום הספרות העברית החדשה מתמקדים בשירה שנכתבה במחצית הראשונה של המאה העשרים. עבודתה המדעית עוקבת אחר תהליכים היסטוריים, סוציו-ספרותיים, תרבותיים ולשוניים, והשפעותיהם על גיבוש הביוגרפיה הרוחנית של יוצרים ועל עיצוב מאפייניה הפואטיים של עבודתם הספרותית.

חקר הפואטיקה של אורי צבי גרינברג

[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיסוק המחקרי של וולף-מונזון בפואטיקה של אורי צבי גרינברג החל בעבודת הדוקטורט שלה, אותה עשתה בהנחיית פרופ' יהודה פרידלנדר ונושאה היה: "גיבוש הפואטיקה הארץ ישראלית של אורי צבי גרינברג". בהמשך כתבה מחקרים רבים אודות שירתו הארץ ישראלית וכתיבתו הפובליציסטית, מחקריה בדקו זיקות הקשר בין שירתו של גרינברג לבין כתיבתו הפובליציסטית, בתחום אמצעי הארגון הלשוניים של הטקסט, אך גם כתופעה תרבותית-אסתטית רחבה יותר, שהתקבלותה נבדקה על רקע האתוס הייחודי לעלייה השלישית או על רקע העשור הראשון של המנדט הבריטי. פרופ' וולף-מונזון עורכת ביחד עם פרופ' אבידב ליפסקר את סדרת המחקרים והתעודות על אורי צבי גרינברג, הרואה אור בהוצאת אוניברסיטת בר-אילן. כמו כן ערכה מחקרים משותפים אודות לשון שירתו של אורי צבי גרינברג, ביחד עם פרופ' זהר לבנת. השתיים שוקדות על הכנתו של מאגר ממוחשב לכלל יצירתו השירית והפובליציסטית של אצ"ג, בסיועו של פרויקט השו"ת באוניברסיטת בר-אילן.

בשנת 2024 ראה אור ספרה The Poetry and Essays of Uri Zvi Grinberg: Politics and Zionizm הבוחן את התקבלות יצירתו השירית והפובליציסטית של אצ״ג בקרב ציבור החלוצים, ועוקב אחר יחסי האהבה-שנאה שנטוו ביניהם, למן שנות העשרים ועד לסוף שנות השלושים של המאה העשרים. זהו ספר ראשון על יצירתו של אצ״ג, שרואה אור בהוצאה אקדמית בחו״ל.


חקר יצירתו של יעקב אורלנד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרופ' וולף-מונזון חקרה את שירי הזמר של אורלנד ובמיוחד את שיתוף הפעולה בין אורלנד למרדכי זעירא למן שירותם ב'להקה הצבאית העברית' בצבא הבריטי. מחקרה חושף שפה שירית חדשה, שיש הסוברים שבעת מלחמת העולם השנייה הייתה לה השפעה מכרעת על גיבושו של אתוס לאומי אופנסיבי. עיסוקה המחקרי בהיבטים הבין-תחומיים של הזמר העברי מתבטא בגיליון מיוחד של 'ביקורת ופרשנות' – הזמר העברי – פואטיקה, מוזיקה, היסטוריה, תרבות – שראה אור בעריכתה.[1]

ב-2016 יצא לאור ספרה המונוגרפי בהיר וגבוה כזמר - יעקב אורלנד: פואטיקה, היסטוריה, תרבות המברר מקומו של יעקב אורלנד ורישומו על מפת התרבות הישראלית בין יישוב למדינה, מתוך קֶשֶב לתדרים השונים בהם יצר – בשירה הלירית, בשירי הזמר, בתרגומים, בדרמה ובכתיבה המסאית – ומתוך מעקב אחר הדיאלוג התוך-טקסטואלי המתקיים בין יצירותיו בז'אנרים השונים. הספר מבוסס על חומרים ארכיוניים, שנאספו מארכיונים רבים ובפרט על חומרים שהועברו על יד המשורר לאוניברסיטת בר-אילן, כתשתית מחקרית לכתיבת המונוגרפיה, ולשם הקמתו של ארכיון שיתעד ויאצור את מכלול עבודתו הספרותית של אורלנד.

שירה ופוליטיקה בין ישוב למדינה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המעקב אחר התפתחות השירה העברית החדשה בזיקה לתהליכים היסטוריים ותרבותיים, הוליך את פרופ' וולף-מונזון לעיסוק בשירה פוליטית ובהקשריה החברתיים, דוגמת מחקרה אודות 'הדוחה כמפתח פואטי' בשירתו הפוליטית של רמי דיצני וסדרת ההרצאות שהועברה באוניברסיטה המשודרת בגלי צה"ל, שראתה אור כספר: שירה ופוליטיקה בין יישוב למדינה, משרד הביטחון – ההוצאה לאור ומודן, 2019.

אחד הפרקים בוחן את ההבדל בין השירים שנכתבו על טרומפלדור בידי תומכיו, לעומת השירים שכתבו על ידי יריביו הפוליטיים.

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמר וולף-מונזון מתגוררת בשוהם, נשואה ליוסי מונזון, ולהם ארבעה ילדים. בתה שיר, מפקדת בחטיבת החילוץ, נהרגה ב-4 בספטמבר 2018 מפליטת כדור, בגיל 21.[2]

  • לנגה נקודת הפלא- הפואטיקה והפובליציסטיקה של אורי צבי גרינברג בשנות העשרים.[3]
  • בהיר וגבוה כזמר - יעקב אורלנד: פואטיקה, היסטוריה, תרבות (המכון למורשת בן-גוריון, 2016).
  • רחובות הנהר לאורי צבי גרינברג – מחקרים ותעודות (עם אבידב ליפסקר) אוניברסיטת בר-אילן, 2007.
  • שירה ופוליטיקה בין יישוב למדינה, סדרת האוניברסיטה המשודרת (הוצאת משרד הביטחון והוצאת מודן, 2019).
  • אורי צבי גרינברג בשנות העשרים – מחקרים ותעודות (עם אבידב ליפסקר), אוניברסיטת בר-אילן, 2020.
  • .2024, The Poetry and Essays of Uri Zvi Grinberg: Politics and Zionizm, Routledge

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תמר וולף-מונזון בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ ביקורת ופרשנות (חוברת 44), הזמר העברי, באתר כותר, ‏תשע״ב
  2. ^ שירת חייה של שיר מונזון ז”ל, באתר אבן שהםנט, ‏9 אוקטובר 2018
  3. ^ תמר וולף – מונזון, לנגה נקדת (נקודת) הפלא, באתר טקסט, ‏2011