תמר דה שליט
לידה |
1932 ירושלים, פלשתינה (א"י) |
---|---|
פטירה | 5 בספטמבר 2009 (בגיל 77 בערך) |
מדינה | ישראל |
מקום קבורה | גבעת השלושה |
מקום מגורים | תל אביב-יפו, הרצליה פיתוח |
השכלה | בית הספר המרכזי לאמנות ועיצוב |
השקפה דתית | יהדות |
בן או בת זוג | ארטור גולדרייך |
תמר דה שליט (22 בפברואר 1932 – 5 בספטמבר 2009) הייתה אדריכלית פנים ומעצבת ישראלית.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תמר דה שליט נולדה ב-1932 בשכונת זיכרון משה בירושלים, בת לעדה ומשה דה שליט, אחות צעירה למאיר דה-שליט ועמוס דה-שליט. בהיותה בת שנתיים עברה עם משפחתה לגור בבית אנגל שבשדרות רוטשילד בתל אביב. למדה בגימנסיה גאולה. בסיום התיכון יצאה להכשרה בקיבוץ תל קציר, חזרה לתל אביב ולמדה אדריכלות פנים אצל ד"ר ליאו אדלר. בשנים 1955-1951 למדה אמנות ואדריכלות פנים בבית הספר המרכזי לאמנויות ואוּמנויות בלונדון (Central School of Arts and Crafts). בבית הספר פגשה לראשונה את ארטור גולדרייך.
ב-1956 חזרה לישראל ועבדה במשרדי אדריכלים ואדריכלי פנים. דגמנה ל"משכית" בגדים בעיצוב פיני לייטרסדורף ותכשיטים ואבזרים של מעצבים נוספים. בשנת 1958 הייתה אחראית-שותפה על מערך ההדרכה והדיילות של הביתן הישראלי בתערוכה העולמית של בריסל (אקספו 58').[1] ב-1960 החלה לעבוד ב"איפדו: המשרד לעיצוב המוצר בישראל" (IPDO), שפעל בשנים 1963-1960 בניהולו של האדריכל והמעצב נחום מרון. בין השאר היו השניים שותפים לעיצוב אולם בית העם בירושלים להתאמתו למשפט אייכמן שנערך בו, ועיצבו את לשכות השרים בבניין 22 במחנה מטכ"ל שבקריה. עם סגירת משרד אִפּדו בתחילת 1963 חברה דה שליט לאהרן גלס, שעבד אף הוא במשרד זה, והשניים הקימו את הסטודיו "עיצוב ותכנון", שעסק בעיצוב מוצר, עיצוב גרפי, עיצוב תערוכות וביתנים, אדריכלות ועיצוב פנים. בין השאר עצבו אריזות למפעל המזון "778 - בית יצחק" ולחברת "מצות אביב", פריטים לחברת "אל על", מקלטי רדיו לחברת "אמרון" ועוד. הסטודיו היה אחראי לאדריכלות הפנים של דירת השרד של צ'ארלס קלור במכון ויצמן למדע (1964-1963).
בשנת 1960 עברה להתגורר ברב-קומות ברחוב בן-יהודה שתכנן נחום זולוטוב, ובעקבות זאת החל שיתוף פעולה בינה ובין זולוטוב, שהתבטא באדריכלות הפנים של אחדים מהמבנים שתכנן זולוטוב, ובהם בית ההנצחה בקיבוץ ניצנים, בית ההחלמה יערות הכרמל, מלון הסלע האדום באילת (1973-1966), מטה השב"כ ברמת אביב (1969-1967) ובית הכנסת של התאחדות עולי בבל בבאר שבע (1976–1980).
בשנת 1966 נישאה לארטור גולדרייך, לאחר שעלה לישראל מדרום אפריקה. הם התגוררו בהרצליה פיתוח. בין השנים 1969-1966 הייתה חברה במשרד "גולדרייך-גלס-דה שליט". החל משנת 1970 עבדה בעיקר במשרד אדריכלות ועיצוב פנים המשותף לה ולבעלה.
לה ולגולדרייך בן אחד, האדריכל עמוס גולדרייך דה שליט.
תמר דה שליט נפטרה ממחלת הסרטן בשנת 2009 ונקברה בבית הקברות גבעת השלושה. בשנת 2017 נחנך מעון לנשים מוכות "בית תמר ועדה דה שליט".[2]
אילן יוחסין
[עריכת קוד מקור | עריכה]מאיר דה שליט | אלקא הענע דה שליט | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
משה דה שליט | עדה דה שליט | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ארנה דה שליט | מאיר דה שליט | עמוס דה שליט | נחמה דה שליט | תמר דה שליט גולדרייך | ארטור גולדרייך | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
גרא דה שליט | רותי שורש | אבנר דה שליט | אהוד דה שליט | עמוס גולדרייך | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- צבי אלחייני (עורך), גולדרייך דה שליט: מקום, הוצאת בבל, 2020
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תמר דה שליט, באתר מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל
- צבי אלחייני, ממשפט אייכמן עד צנצנות וברזים: תמר דה שליט עיצבה את ישראל, באתר Xnet, 25 ביוני 2020
- ג'ני אלעזרי, סיבוב לזכרה של המעצבת תמר דה שליט, באתר "חלון אחורי", 11 בספטמבר 2009
- דקל גודוביץ, בני הזוג ששזרו את העיצוב בחייהם: מתפאורות ועד תכנון מבנים קיבוציים, באתר Xnet, 11 ביולי 2018
- שני ליטמן, ארכיון שהתגלה בצריף שופך אור על חייהם הסוערים של זוג אדריכלים ישראלים, באתר הארץ, 2 באוגוסט 2018
- מיה אור, המקום הישראלי לפי ארטור גולדרייך ותמר דה שליט במוזיאון הרצליה, באתר "פורטפוליו", 7 באוקטובר 2018
- מיכל חכם, מדברת מודרניזם בעברית - תימות מרכזיות באדריכלות הפנים של תמר דה שליט
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ י. לפיד, מ-500 מועמדות נבחרו עשר דיילות, מעריב, 10 במרץ 1958
- ^ נעמה ריבה, לראשונה בישראל נפתח מעון לנשים מוכות שנבנה במיוחד עבורן, באתר הארץ, 9 בינואר 2018