לדלג לתוכן

תלמה אליגון-רוז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תַּלְמָה אַלְיָגוֹן-רוֹז
לידה 16 באפריל 1944 (בת 80)
תל אביב, פלשתינה (א"י)
מוקד פעילות ישראלישראל ישראל
מקום לימודים האוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת תל אביב, רימון בית ספר למוסיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק משוררת, מתרגמת, סופרת, פזמונאית
שפה מועדפת עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים אביגייל רוז עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס אקו"ם (2013) עריכת הנתון בוויקינתונים
www.talmaalyagon.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תַּלְמָה אַלְיָגוֹן-רוֹז (נולדה ב-16 באפריל 1944) היא סופרת, משוררת, מתרגמת, פזמונאית, תסריטאית, מלחינה ומפיקה מוזיקלית ישראלית.

אַלְיָגוֹן-רוֹז, בתה של העיתונאית והעורכת עפרה אליגון, נולדה בתל אביב וגדלה ברמת גן. שירתה כקצינת חינוך בחיל התותחנים. בוגרת החוג לפילוסופיה וללשון עברית באוניברסיטה העברית בירושלים, ובוגרת לימודי תעודה במכון לקומוניקציה בירושלים. בנוסף למדה לימודי תעודה במחזאות באוניברסיטת תל אביב, ומוזיקה בבית הספר למוסיקה "רימון". נמנית עם מייסדי שלום עכשיו.

את שירה הראשון, "אבא שלי" ("לאבא שלי יש סולם"), כתבה אליגון בספטמבר 1961 והיא בת 17 בלבד, לאחר שאביה אליעזר (אליק) אליגון בן ה-52 נפטר מול עיניה מדום לב. השיר מסתיים במילים "אז למה כששרתי לו שיר שאהב, נרדם הוא פתאום ועצם את עיניו? אבא, למה?".[1]

בשנות ה-70 כתבה שירים מצליחים רבים, ביניהם "אל תשטה באהבה" (יהורם גאון), "בשקט, כמעט בסוד" ו"פעם היו שם פרחים" (הפרברים), "הצריף של תמרי" (ריקי גל), "אין לך מה לדאוג" ו"ילדונת" (עוזי פוקס), "גשם בעתו" (רותי נבון), "שלוש אהבותיי" (חוה אלברטיין"), "דרך ארוכה" (גלי עטרי), ועוד. כמו כן כתבה מילים לשירי הנושא לסדרות טלוויזיה לילדים, ביניהן "הצריף של תמרי", "ראש כרוב" ו"החתול שמיל".

אליגון-רוז פרסמה מספר ספרים, רובם ספרי ילדים. שימשה מנהלת אמנותית ומפיקה בחברת התקליטים סי.בי.אס ועבדה עם זמרים רבים, בהם דויד ברוזה, יהורם גאון, חוה אלברשטיין, נעמי שמר, 'הפרברים' ואריק סיני, והפיקה עשרות תקליטים לילדים.

יחד עם בעלה, יורם רוז, הקימה את בית ההוצאה לאור הוצאת "כנרת" (כיום: "כנרת זמורה-ביתן דביר"), בה היא משמשת כעורכת לפרויקטים מיוחדים. במסגרת זו גם יזמה וערכה שורה של ספרים המנציחים את התרבות העברית המתחדשת והזמר העברי, בהם: "לטייל עם התנ"ך", "ארץ נולדת", "עכשיו שרים", "שירי רחל", "שירת רבים", "להתאהב בארץ ישראל" "סיפור מולדת", "אלף זמר ועוד זמר" (קובץ שירים אותו ערכה יחד עם המנצח רפי פסחזון) ועוד.

באוקטובר 2008 נערך ב"צוותא" ערב הוקרה לאליגון-רוז. במהלך הערב, שהופק על ידי יהודה עדר, הציגו אמנים ישראלים מבחר משיריה מהתקופות השונות, בסגנונות מגוונים.

באפריל 2012 התקיים בפסטיבל עין גב מופע מיוחד משיריה של אליגון-רוז, בביצועה של חבורת הזמר "שדות שבעמק". בפברואר 2013 קיבלה פרס מפעל חיים על שם נעמי שמר מאת אקו"ם.

באפריל 2022 קיבלה פרס מפעל חיים במסגרת פסטיבל ימי הזמר בחולון ונערך לכבודה ערב מחווה. אליגון-רוז נשואה ליורם רוז, ולהם שלושה ילדים: איתמר, דניאל והזמרת אביגייל רוז. מתגוררת בסביון.

תלמה אליגון-רוז פעילה בקבוצת "החברים של תלמה" במסגרת מפלגת העבודה. בשנת 2023 קיבלה אות הכרה על מפעל חיים מאוניברסיטת בר-אילן.[2]

בסוף חודש אוקטובר 2023, במהלך מלחמת חרבות ברזל, יצאה חברת הפרסום מקאן תל אביב יחד קהילת "המילואימיות" (נשים המשרתות במילואים), בקמפיין משותף המציג את התושיה של החיילות, השוטרות והלוחמות, שהפכו לחלק בלתי נפרד מהלחימה בחזית. כחלק מהקמפיין, שעלה בערוצי התקשורת וברשתות החברתיות, תחת הסיסמה "רוח הלוחמות תנצח", הקליטה אסתר רדא גרסת כיסוי חדשה לשיר "אין לך מה לדאוג", ("שִלחי לי תחתונים וגופיות"). את הגרסה לקמפיין כתבה מחדש אליגון-רוז בלשון נקבה, (לדוגמה: "נלחמות כמו לביאות", במקום "נלחמים כמו אריות").[3] הסרטון יצא גם בגרסה עם טקסט באנגלית.

אליגון-רוז כתבה ספרים, שירים וחמישה מחזות, בעיקר לילדים ולנוער. כמו כן יצרה מספר סדרות טלוויזיה, ובהם "הצריף של תמרי" ו"החתול שמיל". כתבה ליברית לשתי אופרות: "הבן יקיר לי" ו"החלילן מהמלין". הפיקה עשרות תקליטים לילדים, ביניהם: שני אלבומי מחזמר שכתבה ע"פ סיפורי באבאר - "באבאר הפילון" ו"מסעותיו המופלאים של באבאר מלך הפילים", והאלבום "טיקיליטון" בביצוע חוה אלברשטיין, שיצא אף כספר.

אליגון-רוז חיברה מספר רב של שירים, ביניהם: לאבא שלי יש סולם (יפה ירקוני), גשם בעיתו (רותי נבון) ו"הצריף של תמרי" (ריקי גל) ב-1974, ארץ צבי (יהורם גאון), "דרך ארוכה" (גלי עטרי), "פעם היו שם פרחים" (הפרברים), "ילדונת" (עוזי פוקס) ועוד.

בפסטיבל הזמר והפזמון 1977 אליגון-רוז כתבה את השיר "רקפת" שזכה במקום הראשון בתחרות ללחן ולעיבוד של מוני אמריליו בביצוע רוחמה רז. באותה שנה כתבה את השיר "ארץ צבי". בפסטיבל הזמר הישראלי 1987 כתבה והלחינה את השיר "יונה עם עלה של זית" שזכה במקום הראשון בתחרות לעיבוד של אילן גלבוע ולביצוע של להקת פיקוד הדרום.

אלבומי אוסף של שיריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • בושם תפוזים ובו זמרים מבצעים משיריה החדשים. ביניהם: "ממעמקים" (יהורם גאון), "מעבר לדמעות" (רותי נבון) "בושם תפוזים" (שלומי שבת).
  • הימים זורמים, עם ההרכב הקולי: עינת שרוף, תמיר הרפז, בועז קביליו ואליגון-רוז. את כל השירים אליגון-רוז כתבה והלחינה.
  • התקווה חוזרת ללב, אלבום אוסף ובו מיטב משיריה המוכרים במיוחד.
  • שלוש אהבותיי, אלבום כפול ובו ארבעים משיריה.
  • ציפור סגולה, אלבום סולו של אליגון-רוז ובו שנים עשר שירים שכתבה, הלחינה וביצעה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מפרי עטה

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ דודה רדיו | בית אבי חי, באתר www.bac.org.il
  2. ^ רז שכניק, דרך ארוכה: פרס מפעל חיים לתלמה אליגון-רוז, ידיעות אחרונות , מוסף ממון, 6 ביוני 2023
  3. ^ קמפיין רוח הלוחמות תנצח , בדף הפייסבוק של חברות מקאן תל אביב