תליון פגמלין

תליון פגמלין (פיגמליון), הידוע גם כמדליון דואימס (בצרפתית: Douïmès) הוא מדליון או תליון זהב קטן שנמצא ב־1894 בנקרופוליס "דואימס"^[1] בקרתחדשת העתיקה. זאת הכתובת הפיניקית העתיקה ביותר הידועה שנמצאה בצפון אפריקה.^[2]

הכתובת כוללת התייחסות ל"פגמלין" (בכתיב חסר כנהוג בפיניקית), המתפרש כפיגמליון מלך צור (אנ') – המלך בימיו נוסדה קרתחדשת על־ידי אחותו דידו.^[3]^[4] מקובל כי התליון נוצר בנפרד מההקשר הארכאולוגי שלו, בשלב מוקדם יותר.^[5]

הכתובת

הכתובת ידועה כ־KAI 73, ותוכנה הוא:

לעשתר
ת לפגמלין
ידעמלך בן
פדי חלץ
אש חלץ
פגמלין

הכתובת פותחת בהקדשה לעשתרת ול"פגמלין" – הוא, כאמור, פיגמליון מלך צור; בהקשר זה הוא זוכה לכבוד אלוהי.^[3] השם "פדי" זהה לשם מלך עקרון מכתובת עקרון, מכתובות על חרסים מהעיר ומכתובות סנחריב;^[6]^[7]^[8] ייתכן שהשם מורכב מהרכיבים "פדי־חלץ", וייתכן שהשם הוא "פדי" בלבד.^[7] מקדיש הכתובת הקדישה לאחר שניצל ("חולץ") מאיזו צרה בידי ופיגמליון.^[7]

ראו גם

רשימת כתובות כנעניות וארמיות

הערות שוליים

^ על הנקרופוליס וממצאיו ראו: M. Héron de Yillefosse, A.-L. Delattre, La nécropole punique de Douïmès (a Carthage), 1897
^ Boardman, John; Edwards, I. E. S.; Sollberger, E.; N. G. L. Hammond (16 בינואר 1992). The Cambridge Ancient History. Cambridge University Press. pp. 494–. ISBN 978-0-521-22717-9. One of the most important is a tomb in the Douïmès area which contained a small gold medallion inscribed with a dedication to Ashtart by one Iadamelek. This is the oldest inscription from North Africa, and since the same tomb contained a Proto-Corinthian kotyle it cannot be dated before about 700 B.C., though it is argued that the script is more archaic. {{cite book}}: (עזרה)
^ ¹ ² נחום סלושץ, אוצר הכתובות הפניקיות, דביר, 1942, עמ' 199
^ יוסף בן מתתיהו, נגד אפיון, 1.18 (ראו במקור היווני) – לפי מנאנדרוס מאפסוס
^ Philip Schmitz, Deity and Royalty in Dedicatory Formulae: The Ekron Store-Jar Inscription Viewed in the Light of Judg 7:18, 20 and the Inscribed Gold Medallion from the Douïmès Necropolis at Carthage (KAI 73). Maarav 15.2 (2008): 165–173: "Scholars understandably expressed disbelief about this identification: “it is easily conceivable that the gem was dedicated to Astarte and Pygmalion and in the process acquired the inscription,” mused M. Lidzbarski before reflecting on the difficulty of explaining a transliterated Greek name in an inscription of such apparently early date. The notion that the object must have become an heirloom, and is thus earlier than the tomb in which it was discovered, has had wide circulation. I agree that this is probably the best explanation of its archaeological context."
^ Philip Schmitz, Deity and Royalty in Dedicatory Formulae: The Ekron Store-Jar Inscription Viewed in the Light of Judg 7:18, 20 and the Inscribed Gold Medallion from the Douïmès Necropolis at Carthage (KAI 73). Maarav 15.2 (2008): 165–173
^ ¹ ² ³ נחום סלושץ, אוצר הכתובות הפניקיות, דביר, 1942, עמ' 200–201
^ A. Kirk Grayson, Jamie Novotny, The royal inscriptions of Sennacherib, king of Assyria (704-681 BC). Part 1, Eisenbrauns, 2012, עמ' 257 וכן ב־A. Kirk Grayson, Jamie Novotny, The royal inscriptions of Sennacherib, king of Assyria (704-681 BC). Part 2, Eisenbrauns, 2014, עמ' 379

[1] על הנקרופוליס וממצאיו ראו: M. Héron de Yillefosse, A.-L. Delattre, La nécropole punique de Douïmès (a Carthage), 1897

[BoardmanEdwards1992-2] Boardman, John; Edwards, I. E. S.; Sollberger, E.; N. G. L. Hammond (16 בינואר 1992). The Cambridge Ancient History. Cambridge University Press. pp. 494–. ISBN 978-0-521-22717-9. One of the most important is a tomb in the Douïmès area which contained a small gold medallion inscribed with a dedication to Ashtart by one Iadamelek. This is the oldest inscription from North Africa, and since the same tomb contained a Proto-Corinthian kotyle it cannot be dated before about 700 B.C., though it is argued that the script is more archaic. {{cite book}}: (עזרה)

[:02-3] ¹ ² נחום סלושץ, אוצר הכתובות הפניקיות, דביר, 1942, עמ' 199

[:13-4] יוסף בן מתתיהו, נגד אפיון, 1.18 (ראו במקור היווני) – לפי מנאנדרוס מאפסוס

[5] Philip Schmitz, Deity and Royalty in Dedicatory Formulae: The Ekron Store-Jar Inscription Viewed in the Light of Judg 7:18, 20 and the Inscribed Gold Medallion from the Douïmès Necropolis at Carthage (KAI 73). Maarav 15.2 (2008): 165–173: "Scholars understandably expressed disbelief about this identification: “it is easily conceivable that the gem was dedicated to Astarte and Pygmalion and in the process acquired the inscription,” mused M. Lidzbarski before reflecting on the difficulty of explaining a transliterated Greek name in an inscription of such apparently early date. The notion that the object must have become an heirloom, and is thus earlier than the tomb in which it was discovered, has had wide circulation. I agree that this is probably the best explanation of its archaeological context."

[6] Philip Schmitz, Deity and Royalty in Dedicatory Formulae: The Ekron Store-Jar Inscription Viewed in the Light of Judg 7:18, 20 and the Inscribed Gold Medallion from the Douïmès Necropolis at Carthage (KAI 73). Maarav 15.2 (2008): 165–173

[:022-7] ¹ ² ³ נחום סלושץ, אוצר הכתובות הפניקיות, דביר, 1942, עמ' 200–201

[8] A. Kirk Grayson, Jamie Novotny, The royal inscriptions of Sennacherib, king of Assyria (704-681 BC). Part 1, Eisenbrauns, 2012, עמ' 257 וכן ב־A. Kirk Grayson, Jamie Novotny, The royal inscriptions of Sennacherib, king of Assyria (704-681 BC). Part 2, Eisenbrauns, 2014, עמ' 379

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]