תיקון קוראים
תיקון קוראים (או תיקון סופרים) הוא ספר כרוך ומודפס בו נמצאים טקסטים הנקראים במקור ממגילת קלף או מספר תורה שנכתבו על ידי סופר סת"ם (חמישה חומשי תורה, הפטרות וחמש מגילות). תיקון הקוראים מחולק לשתי עמודות: בראשונה מצוי הטקסט בצורה שבה הוא נכתב על ידי סופר הסת"ם על ספר התורה או המגילה המקוריים; העמודה השנייה היא תעתיק של אותו הטקסט הכולל ניקוד, טעמים, וחלוקה לפרקים ולפסוקים.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעבר הספר נקרא תיקון סופרים, מכיוון שהוא נועד עבור סופרי סת"ם הבאים לכתוב ספר תורה. בכתיבת ספר תורה ישנם כללים רבים אשר חריגה מהם עלולה לפסול את ספר התורה -בכל הנוגע לעימוד, למספר האותיות שבכל עמודה, לפרשות הפתוחות והסתומות (המרווחים שבאמצע הטקסט בין עניין לעניין), וכן לנוסח האותיות המדויק. על כן משתמשים הסופרים בתיקון הסופרים כ"אב נוסח" מוגה ומדויק, שאותו הם מעתיקים בשלמות. "תיקון סופרים" מכיל את הנוסח של התורה ללא ניקוד או טעמים. עבור הקוראים בתורה, צירפו אליו את נוסח המקרא המנוקד ועם טעמים, שיעשו בו שימוש להכנת הקריאה.
תיקון קוראים הנפוץ משנת תש"ל הוא עם רמ"ה עמודים. אמנם קדמו לו תיקון עם רמ"ח עמודים, עם 42 שורות לכל עמוד, אשר נמצא בשימוש בקרב קהילות רבות, בפרט בחסידות בעלז; תיקון רט"ו עמודים, עם 48 שורות; תיקון קע"ג עמודים אשר היה נהוג בקהילות רבות באשכנז, עם 60 שורות; תיקון רס"ד עמודים, עם 42 שורות; תיקון תימני רכ"ו עמודים, עם 51 שורות.
כיום
[עריכת קוד מקור | עריכה]תיקון קוראים, הוא למעשה כלי להכנת הקריאה בתורה. תיקון הקוראים נועד לגשר על הבעייתיות שבקריאת הטקסט מספר התורה באופן הנכון, שכן בספר התורה אין ניקוד או טעמים, והקורא צריך לזכור אותם בקוראו בתורה. בצורת העימוד בתיקון הקוראים, המביאה גם את הטקסט כפי שהוא מופיע בספר התורה, יכול הקורא להתכונן אליה ולנסות את זכרונו בקריאה בעמודה זו. העמודה המנוקדת ובעלת הטעמים מאפשרת לקורא לבחון את נכונות קריאתו ולזכור את הניקוד וההטעמה הראויים לכל מילה.
מהדורות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ישנן מהדורות רבות של תיקוני קוראים וסופרים. ההבדלים בין המהדורות בדרך כלל הם שוליים, וכוללים הבדליים בגופן האותיות (בהתאם למנהגי העדות), בהכרעה שונה במחלוקות דקדוקיות מדורי עזר שונים בשולי הטקסט והוספות ויזואליות שונות המקלות על הקורא את ההכנה.
בין תיקוני הקוראים הנפוצים כיום:
- תיקון קוראים סימנים - בעריכת הרב שמואל מאיר ריאחי (במקור בהוצאת פלדהיים; כיום בהוצאה עצמית). תיקון קוראים זה הוא מהנפוצים ביותר, והוא כולל סימנים גרפיים להבדל בין שווא נע לשווא נח, בין קמץ רחב לקמץ קטן, בין הטעם קדמא לטעם פשטא, בין האות שין ימנית לאות שין שמאלית ועזרים נוספים. כמו כן, במהדורה זו נוספו תקציר "מנחת שי" ו"שיטה מקובצת" - אוסף סימנים לזכירת טעמי המקרא. קיים בנוסח אשכנזי וספרדי בפורמט גדול, בינוני וכיס.
- תיקון קוראים איש מצליח - בהוצאת ישיבת כסא רחמים. מוגה על פי המדקדקים רבי ידידיה שלמה מנורצי, רבי שאול הכהן ורבי מצליח מאזוז, כפי הכרעותיו של הרב מאיר מאזוז. כולל סימנים להבדל בין שווא נע לשווא נח, בין קמץ רחב לקמץ קטן ועוד.
- תיקון קוראים חורב - על פי הגהותיו של הרב מרדכי ברויאר המבוססות על כתב יד לנינגרד וכתר ארם צובה.
- תיקון קוראים קורן - בהוצאת קורן, על פי הקביעות הדקדוקיות של תנ"ך קורן ובגופן קורן. במהדורה זו, גם העמודה הלא-מנוקדת מודפסת בגופן קורן ולא בגופן של כתיבת סת"ם.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תיקון קוראים באתר מכון ממרא. המילים מופיעות ללא ניקוד וטעמים למעט מילה שסמן העכבר נמצא מעליה.
- מקראות גדולות הכתר עם תיקון קוראים