תחנת הכוח הגרעינית לנינגרד-2
 | |
| 29 במאי 2010, הנשיא דמיטרי מדבדב וראש רוסאטום, סרגיי קיריינקו, בוחנים את אתר הבנייה. | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
תחנת כוח גרעינית  |
| מיקום |
סוסנובי בור |
| מדינה |
רוסיה |
| מפעיל |
רוסאנרגואטום |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ? – 9 במרץ 2018 |
| תאריך פתיחה רשמי |
9 במרץ 2018 |
| מידע טכני | |
| כושר ייצור חשמל |
2,167 מגה-ואט |
| קואורדינטות | 59°49′50″N 29°03′26″E / 59.8305°N 29.0571°E |
|
www | |
 | |
  | |
.jpg){kind=spacer}
.jpg){kind=spacer}
תחנת הכוח הגרעינית לנינגרד-2 (ברוסית: Ленингра́дская атомная электростанция-2) היא תחנת כוח גרעינית שנמצאת בבנייה בעיר סוסנובי בור, שבמחוז לנינגרד. אתר הבנייה ממוקם 35 ק"מ מערבית לעיר סנקט פטרבורג וכ-70 ק"מ מהמרכז ההיסטורי של סנקט פטרבורג.
הפעלת יחידת הכור הראשונה וחיבורה למערכת האנרגיה המאוחדת של המדינה בוצעה ב-9 במרץ 2018.[1] הפעלת יחידת הכור השנייה בוצע בשנת 2021.
תיאור
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפרויקט להקמת תחנת הכוח הגרעינית לנינגרד-2 נכלל בתוכנית ארוכת טווח של התאגיד הלאומי לאנרגיה אטומית רוסאטום. הנחת אבן הפינה התקיימה ב-30 באוגוסט 2007, בהשתתפות יושב ראש הדומה בוריס גריזלוב, ראש התאגיד סרגיי קיריינקו ומושל מחוז לנינגרד ולרי סרדיוקוב.
ב-28 בפברואר 2008 הוכרזה חברת SPbAEP כזוכה במכרז הפתוח לבחירת קבלן להקמת שתי יחידות הכוח הראשונות של לנינגרד-2 וב-14 במרץ נחתם חוזה לתכנון, סקירה, בנייה והזמנה וכולל גם אספקת ציוד, חומרים ומוצרים לתחנה. הפרויקט עומד בדרישות הבטיחות הבינלאומיות המחמירות ומשתמש בארבעה ערוצים פעילים של מערכות בטיחות הכולל מכשור מקומי שנועד לסייע הסרת חום פסיבית מתחת למעטפת הכור במקרה של התחממות יתר ומערכת להסרת חום פסיבית מחוללת אדים.
ההספק החשמלי של כל יחידת כוח מסוג VVER-1200 עומד על 1,198.8 מגה וואט ויכולת החימום היא 250 גיגה קלק"ש. חיי השירות המשוערים של התחנה הם 50–60 שנה. הזמנת יחידת הכוח הראשונה נקבעה לשנת 2015. עם זאת, בשל הביקוש הנמוך לחשמל נדחתה השקת יחידת הכוח לשנת 2018.[2] ב-9 במרץ 2018 הושלם שלב חיבור יחידת הכוח הראשונה לחשמל.[3]
יחידות הכוח
[עריכת קוד מקור | עריכה]| יחידת כוח[4] | סוג הכורים | הספק | תחילת בנייה | חיבור לרשת החשמל | השבתה | |
|---|---|---|---|---|---|---|
| נטו | ברוטו | |||||
| לנינגרד 1-2[5] | VVER-1200/491 | 1,085 מגוואט | 1,187 מגוואט | 10/25/2008 | 03/09/2018 | 2078 (בתכנון) |
| לנינגרד 2-2 | VVER-1200/491 | 1,085 מגוואט | 1,199 מגוואט | 15/04/2010 | 2021 | |
| לנינגרד 2–3 (בתכנון)[6] | VVER-1200/491 | 1,085 מגוואט | 1,199 מגוואט | |||
| לנינגרד 2–4 (בתכנון) | VVER-1200/491 | 1,085 מגוואט | 1,199 מגוואט | |||
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של תחנת הכוח הגרעינית לנינגרד-2- תחנת הכוח הגרעינית לנינגרד-2, באתר רוסאנרגואטום
- מנהלת תחנת הכוח הגרעינית לנינגרד-2
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "Ленинградская АЭС: энергоблок №1 с реактором ВВЭР-1200 подключен к сети". rosatom.ru. נבדק ב-2018-03-12.
- ^ Запуск первого блока ЛАЭС-2 перенесли на год вперед
- ^ "Ленинградская АЭС: энергоблок №1 с реактором ВВЭР-1200 подключен к сети". rosatom.ru. נבדק ב-2018-03-12.
- ^ Power Reactor Information System of the IAEA: «Russian Federation: Nuclear Power Reactors» (english)
- ^ "LENINGRAD 2-1". PRIS (באנגלית). IAEA. נבדק ב-2014-09-25.
- ^ "Росатом Госкорпорация «Росатом» Строящиеся АЭС". www.rosatom.ru. נבדק ב-2018-11-10.