תורה מגנא ומצלא
תּוֹרָה מַגְּנָא וּמַצְּלָא הוא מושג תלמודי המציין את השמירה שמעניקה התורה לאדם העוסק בה. ישנה מחלוקת מהו אופי השמירה והיקפה.
מקור המושג
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקור המושג בתלמוד הבבלי במסכת סוטה:
א"ר יוסף: מצוה - בעידנא דעסיק בה מגנא ומצלא, בעידנא דלא עסיק בה אגוני מגנא אצולי לא מצלא. תורה - בין בעידנא דעסיק בה, ובין בעידנא דלא עסיק בה מגנא ומצלא.
התלמוד מקשה מדואג ואחיתופל שהתורה לא הגינה עליהם, ומכח זה התלמוד מסיק:
אלא אמר רבא: תורה - בעידנא דעסיק בה מגנא ומצלא, בעידנא דלא עסיק בה אגוני מגנא אצולי לא מצלא. מצוה - בין בעידנא דעסיק בה בין בעידנא דלא עסיק בה אגוני מגנא אצולי לא מצלא.
רב יוסף ורבא נחלקו בתנאים הנדרשים לשמירה. לדעת כולם העיסוק בתורה שומר יותר מעיסוק במצווה, עם זאת, הם נחלקים מהי השמירה היתרה שמוסיף העיסוק בתורה.
לדעת רב יוסף, בעוד שבמצווה קיימת חלוקה בין מתי שהאדם עוסק בה שאז היא "מגינה" ו"מצילה" אותו לבין מתי שאינו עוסק בה שאז היא רק "מגינה עליו", הרי שבעיסוק בתורה בין בזמן שהאדם עוסק בה ובין שאינו עוסק בה היא גם "מגינה" וגם "מצילה" אותו. לעומתו, דעת רבא, שמצווה תמיד רק "מגינה", בעוד שבתורה ישנה חלוקה בין הזמן שעוסקים בה שאז היא "מגינה" ו"מצילה" לבין זמן שלא עוסקים בה שאז היא רק "מגינה".
רש"י מסביר ש"הגנה" היא בפן הגשמי דהיינו שמירה מייסורים, בעוד ש"הצלה" היא במובן הרוחני שהיצר לא יכשיל את האדם לעבירה.
המהרש"א מדגיש שההגנה שהתורה נותנת היא רק מייסורים ולא ממיתה, ולכן דואג ואחיתופל מתו קודם זמנם[1]. עם זאת, הגאון מווילנה מסביר שבקושיית הגמרא מדואג ואחיתופל שהתורה לא הגינה עליהם הכוונה להצלה מן החטא[2][3], ולפי זה ניתן לומר שהגנה גשמית אכן הייתה עליהם.
האור החיים כתב שלמסקנה אין הכרח כרבא מכח הקושיה מדואג ואחיתופל, משום שהגמרא במסכת חגיגה מסיקה שתורתם הייתה שלא לשמה[4] או שהיו בעלי עבירות קודם שעסקו בתורה[5][6], ומשום כך היא לא הגינה עליהם[7]. החיד"א כתב שדואג ואחיתופל היו קולטים מהאוויר חידושי תורה של אחרים וזה לא מגן או שתורה מגינה רק ממעשה עבירה ולא ממחשבת עבירה ומחשבת עבודה זרה כמעשה, כי אחרת קשה מירבעם בן נבט שמבואר שאין בתורתו כל דופי ועם זאת הוא חטא[8].
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- נריה גוטל, הסתכנות בעבור "תלמוד תורה דרבים" - תורה מגנא ומצלא, ממשפטי המלוכה - אחריות לאומית כשיקול פסיקה, ניצן: מרכז תורה ומדינה, שיחת דקלים, תשפ"א, עמ' 126, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ כמבואר בתלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ס"ט, עמוד ב'
- ^ ביאור הגאון מווילנה לספר משלי פרק לא פסוק יב
- ^ כדבריו מובא בספר הערות רבינו הגרי"ש אלישיב למסכת סוטה בשם התוספות שאנץ
- ^ כך מבואר לגבי דואג גם בתלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ק"ו, עמוד ב'
- ^ לפירוש בעלי התוספות שם
- ^ תלמוד בבלי, מסכת חגיגה, דף ט"ו, עמוד ב'
- ^ אור החיים על במדבר פרק יג פסוק כו
- ^ פתח עינים על מסכת סנהדרין דף קב עמוד א