לדלג לתוכן

דואג האדומי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

דֹּאֵג הָאֲדֹמִי (שמו נכתב גם כדויג) הוא דמות מקראית. נודע לשמצה עקב הריגת כהני נוב שהואשמו בסיוע לדוד בהמלטותו מפני שאול.

משמו של דואג ניתן להסיק שמוצאו ככל הנראה מאדום. יוסף בן מתתיהו מכנה אותו "דואג הסורי"[1] וזאת כנראה בעקבות הגרסה "ארמי" תחת "אדמי" המתועדת בתרגום השבעים.

הסיפור התנ"כי

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – הטבח בנוב עיר הכהנים

על דואג מסופר בספר שמואל א' פרקים כ"א-כ"ב. כמו כן מזמור נ"ב בתהילים נכתב אודותיו.

דואג היה "אַבִּיר הָרֹעִים, אֲשֶׁר לְשָׁאוּל", כלומר השר הממונה על הרועים בממלכתו של שאול. ניתן להבין כי דואג היה איש אדוק - מתואר כ"נֶעְצָר לִפְנֵי ה'" במשכן נוב. בעת שהותו במשכן נוב, היה עד לעזרה שהגיש הכהן הגדול אחימלך בן אחיטוב לדוד בברחו מפני שאול.לאחר מכן, שאול מאשים את עבדיו בכך שלא עוזרים לו בתפיסת דוד. דואג היה האחרון שראה את דוד מבין מקורביו של שאול, ולא עשה כלום בנדון, ולכן הוא מרגיש אשמה ואחריות לטפל בעניין.

דואג מנסה לגלגל את האשמה לאחימלך הכהן כדי למצוא חן בעיני שאול. וכדי להדגיש את אשמת אחימלך, דואג מדגיש כמה פרטים, הוא:

  1. מכנה את דוד "בן ישי"- לשון זלזול, כפי שכינה שאול את דוד.
  2. משמיט משמו של אחימלך בן אחיטוב את תואר "הכהן", כדי להקטין את דמותו בעיני שאול.
  3. חוזר חזרה כפולה על המילים "נתן לו" וכך מדגיש את אשמת אחימלך.

בעקבות כך שאול גזר מוות על אחימלך ובית אביו. כאשר סירבו עבדי שאול לבצע את גזר הדין, פנה שאול לדואג והורה לו לפגוע בכוהנים. ובכך, שאול ניצל שוב את חולשתו של דואג שהרגיש תחושת אשמה ונחשב כחשוד.

אם יסרב דואג לבקשת שאול יחשיד את עצמו עוד יותר, לכן דואג מבצע את גזר הדין, אך מתוך הלהיטות שלו להראות את נאמנותו לשאול, מפריז דואג הרבה יותר מהנדרש. שאול ביקש להרוג רק את הכהנים ואילו דואג, מוסיף על כך והורג את הנשים, התינוקות והצאן באכזריות רבה: "מֵאִישׁ וְעַד אִשָּׁה, מֵעוֹלֵל וְעַד יוֹנֵק וְשׁוֹר וַחֲמוֹר וָשֶׂה, לְפִי חָרֶב".[2] [3]

לדעת משה גרסיאל קיימת זיקה בין שמו לבין מעשהו. ייתכן כי המחבר המקראי יוצר זיקה בין שמו לדאגתו לאחימלך. חז"ל ייחסו את שמו למעשהו בשונה: "כתיב דואג וכתיב דויג - אמר רבי יוחנן: בתחילה יושב הקב"ה ודואג שמא יצא זה לתרבות רעה" (סנהדרין ק"ו, ע"ב).[4]

בספרות חז"ל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

דואג הוא נושאם של מדרשים רבים, אשר רובם ככולם שופטים אותו לחומרה, חלקם שואבים ממזמור נ"ב בתהילים אשר חיבר דוד על דואג.

דואג מתואר כגדול בתורה ("אדומי" - שהיה מאדים פני הכל בהלכה,[5] "אביר הרועים" = אב בית דין[6]), אך גם כאדם אכזר, אשר קינא בדוד, שנא אותו ועשה ככל שניתן להכפיש את שמו.

דואג הוא אחד מבין ארבעה "הדיוטות" אשר אין להן חלק לעולם הבא.[7]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר ששי, פרק יב, פסקה ד, סעיף 254 (כרך א, עמ' 207).
  2. ^ ספר שמואל א', פרק כ"ב, פסוק י"ט
  3. ^ הרב אמנון בזק, הריגת כהני נוב, בית המדרש הווירטואלי (M.B.V ) ע"ש ישראל קושיצקי שליד ישיבת הר עציון
  4. ^ משה גרסיאל, מדרשי שמות במקרא, רמת גן, רביבים, 1987, עמ' 145
  5. ^ מדרש תהילים פרק נב סימן ד
  6. ^ רש"י, שמואל א פרק כא פסוק ח
  7. ^ משנה, מסכת סנהדרין, פרק י', משנה ב'