תורה לשמה (ספר)
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | רבי יוסף חיים מבגדד |
| הוצאה | |
| תאריך הוצאה |
1973  |
| הוצאה בעברית | |
| תאריך | תשל"ו |
| קישורים חיצוניים | |
| ויקיטקסט | תורה לשמה |
| היברובוקס | 20829 |
| הספרייה הלאומית | 003710704 |
  | |
תורה לשמה הוא ספר שאלות ותשובות, שהעתיק הרב יוסף חיים מבגדד ("בן איש חי"), לדבריו על פי כתב יד עתיק שמצא. רבים סבורים שרבי יוסף חיים אינו רק מעתיק החיבור, אלא גם המחבר, אלא שבחר מסיבות שונות לא לפרסם אותו בשמו. על פי כתב ידו, הודפס הספר במהלך המאה ה-20.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבי יוסף חיים מבגדאד הזכיר את הספר מספר פעמים בספרו רב פעלים,[1] לאחר פטירתו, בשנת תש"ז הגיעו 120 תשובות לירושלים והתפרסמו בין הלומדים ישיבת פורת יוסף.[2]
בשנת ה'תשל"ב עלה רבי דוד חיים לירושלים ואיתו מאות תשובות נוספות מהספר, ולאחר שנה בשנת ה'תשל"ג הוא הדפיס את הספר יחד עם הרב יוסף כדורי, תחת השם "שו"ת תורה לשמה" בראש הספר כותב הבן איש חי שהעתיק את הספר מכתב יד ישן נושן משנת התמ"ב של חכם קדמון בשם 'הרב יחזקאל כחלי': ”אמר המעתיק יצ"ו על ידי נס נזדמן לידי החיבור הזה בכ"י ישן והכתב היה קשה לקרות ונדרתי להעתיקו בידי לעשות חסד עם המחבר ז"ל...”
לטענת נכדו של הבן איש חי, הרב דוד חיים שכאמור היה ממדפיסי הספר, מחברו הוא רבי יוסף חיים בעצמו שהעלים שמו כדי שיהיה תורה לשמה כשם הספר,[3] כך העלו רוב האחרונים, ויש שפקפקו בכך.
יש שכתבו שהספר חובר על ידי הבן איש חי בצעירותו.
תוכן הספר
[עריכת קוד מקור | עריכה]בספר יש תשובות בכל חלקי השולחן ערוך, קבלה, מנהגים, ופרושים שונים.
שו"ת זה מתאפיין בהוכחות ממקרים והלכות (שבמקומות רבים אינם קשורים לנושא כלל) בעיקר מגמרא, וכן מזוהר, מרמב"ם ומהאריז"ל.
המחבר אינו מרבה להביא פוסקים, וברוב המקומות פוסק ישר מהגמרא. ב"הגהות המעתיק" מובאים בדרך כלל שאר הפוסקים בסוגיא.
מקריאת השו"ת נראה שתוך כדי לימודו של המחבר עלה לו הקשר לסוגיא אחרת וכתבה, יש שכתבו שבשל כך אין לפסוק להלכה מספר זה.[4]
בדפוס ראשון נמצאו 525 תשובות מתוך 622 במקור, במהדורות הבאות הוסיפו עוד 74 תשובות. הרבה שאלות בספר מסתיימות במילים "ויורנו המורה ושכמ"ה".[5] (="ושכרו כפול מן השמיים")
הוכחות לזהות מחבר הספר
[עריכת קוד מקור | עריכה]הובאו ראיות שונות לכך שמחברו הוא אכן ה'בין איש חי':
הוכחות מתיארוך זמן כתיבת החיבור
[עריכת קוד מקור | עריכה]בראש החיבור נכתב כך: ”אמר הקטן יחזקאל כחלי, בעזרת האל צורי וגואלי, הנה זה החלי, משנת תמ"ב, לכתוב סדר שאלות ותשובות, ממה שחנני האל שוכן ערבות”.
אך מעיון בספר, ישנם עשרות מקומות כותב המחבר על ספרים מצויים, שהם "בכתב יד" (לדוג' סימנים א, ח, יז, יח), בכמה מקומות רומז למהותם של 'כתבי יד' אלה, אשר מהם נראה שזה כינוי בעלמא אף על פי שאינו בכתב יד כלל.
למשל בסימן קיז כותב על שו"ת "בשמים ראש כתיבת יד" על אף שמעולם לא היה קיים בעולם כתב יד שלו מפני שזוייף.[6]
כמו כן בתשובה יח כותב "גיליון ירושלמי כתיבת יד", כשהכוונה היא לפרוש קרבן העדה אשר מחברו נולד רק בשנת ה'תס"ז, שלושים שנה אחרי תחילת כתיבת החיבור.[7] בסימן ח כותב 'שו"ת מהר"י קורקוס כתב יד לא נדפסו עדין' לשון המרמזת ששאר כתבי היד נדפסו.
פעמים רבות מביא המחבר דברים בשם ספרים שנדפסו רק לאחר שנת התמ"ב אך ללא ציון כתב יד כגון בסי' קפט מביא בשם חידושי הרמב"ן שנדפס בתקצ"ז וכן בתשובה שנד בשם חידושי הריטב"א, שנדפס בתקס"ו, ובתשובה קצג מביא את פירושו של הפני משה שנדפס בתקצ"ז ועוד.
כמו כן מובאים בספר מנהגים שהונהגו רק לאחר שנת ה'תמ"ב:
- בסימן קמט על תיקון כרת בימי ספירת העומר שהונהג על ידי מקובלי בית אל [לאחר שנת ת"ר].
- בסימן תפא מתאר את אופן הפעולה של הזרעה מלאכותית אשר הומצאה בה'תרכ"ו.
- בסימן תכח מציין לירושלמי על פי ציון הלכותיו, הגם שציוני ההלכה בירושלמי נוספו רק במהדורת קראטשין בשנת תרכ"ו.
בהרבה מקומות כותב על דברי אחרוני האחרונים – שלאחר ה'תמ"ב "הראשונים" וזאת מפני שרוצה להעלים שמם, כך לדוגמה בסימן ל"א על דברי החיד"א, ובסימן ס"ג על דברי הבני יששכר ועוד.
הוכחות נוספות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ההוכחות על מיקום הכתיבה: בספר ישנם כמה תשובות ל'עיר שנהגו' המזוהות עם בגדאד, לדוגמה בסימן קנב על לבישת מלבושים שחורים לאבל, בסימן צז על עיר שיש בה בודקי ריאה ובודקי סכין לחוד, ועוד.
- הוכחות לשוניות: ישנם מטבעות לשון רבות האופייניות לבן איש חי המצויות בספר, לדוגמה כותב "שער טעמי המצוות" ולא "שער המצוות" כנהוג, ועוד רבות.[8] פרופסור משה קופל ערך מחקר בנושא וגילה אף הוא את ההשוואה.[9][10]
- הוכחות השוואתיות: מהשוואה של הספר לשאר כתבי הבן איש חי נמצאו עשרות קטעים מקבילים לדוגמה, סי' מט - בן יהוידע שבת יד:, סי' שצט – בן יהוידע ברכות נה:, ועוד.
- הבן איש חי "המעתיק" כותב[11] שבעיר בגדאד נהר החידקל עלה על גדותיו והציף את העיר וכל כתבי היד הושמדו ולא נותרו כתבי יד כלל בכל העיר, דבר המלמד שלא סביר שהבן איש חי ימצא "כתב יד של חכם קדמון".
- שאלות מסוימות ב'תורה לשמה' נמצאות בשאלות ששלח ה'בן איש חי' לידידו הרב אליהו מני לדוגמה סימנים ט, מט, שצג, וכן סימן תצא מופיעים בספר מכתב מאליהו, דבר המלמד שהשאלות בשני הספרים מאדם אחד יצאו.
- הוכחות מכתבי היד: ישנם מספר כתבי יד של הספר שמתוכם נראה כי הבן איש חי הוא מחבר הספר ולא כעורך כתב יד, כגון מחיקת תשובות ושינוי מילים ועוד.[12]
הוכחות האומרים שאינו לרבי יוסף חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]היו שטענו שלא מסתבר שיכתוב ז"ל על עצמו זאת מפני שהבן איש חי היה זהיר בענייני סגולות, על כך ענה הרב מאיר מאזוז שז"ל הם ראשי תיבות של "זכור לטוב".
היו שהציגו סתירות הלכתיות בין ספר זה לבין כתביו האחרים של הבן איש חי, הרב עובדיה יוסף דחה שגם בין ספרים של מחבר אחד ישנם סתירות.
הרב שלום משאש הקשה שתי קושיות, א. אם היה רוצה שיהיה תורה לשמה לא היה מעלים שמו רק בספר זה,[13] ב. לא מסתבר שישקר ויקרא לעצמו המעתיק.
הרב יהודה לביא בן דוד ענה על דבריו שהעלים שמו גם בספר פלאות רבות ובספר כתר מלכות, כמו כן מותר לתלמיד חכם לשקר בהקשר של ידיעות תורניות.[14]
דעות האחרונים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרב דוד חיים הכריע שמחבר הספר הוא הבן איש חי, כך היא גם דעתם של הרב בן ציון חזן והרב שמעון אגסי בשם ר' יעקב חיים שכן שמע מאביו הגרי"ח,[15] וכך נקטו הרב אפרים כהן, הרב יעקב משה הלל,[16] הרב יעקב חיים סופר,[17] הרב נסים כדורי, הרב מאיר מאזוז,[18] הרב אליעזר יהודה ולדנברג[19] והרב משה שטרנבוך.[20]
הרב עובדיה יוסף כן ציין לכמה סתירות הלכתיות בין ספר 'תורה לשמה' לשאר ספרי ה'בן איש חי' והביא את העדויות הנ"ל וכתב "על כל פנים אם קבלת הרבנים הנ"ל נכונה יש לדחות הספרים הנ"ל כי כהנה וכהנה נמצא בספרים הרבה וברוך היודע אמת".[21] כמו כן בכמה מקומות כתב הרב עובדיה בפשיטות שמחברו הוא רבי יוסף חיים,[22] יש שכתבו בשמו שאת ספר תורה לשמה כתב בצעירותו ולכן ייתכנו סתירות.[23]
הרב שלום משאש כתב שאם יש קבלה שהוא לגרי"ח, נסמוך עליה, אך מצד השכל לא מסתבר שהוא לו.
הרב יצחק יוסף העמיד את הדבר בספק. בשם הרב יעקב מוצפי הובא שסבור שמחברו אינו ה'בין איש חי',[24]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרב יוסף חיים מבגדאד
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרב בצלאל דבליצקי (עורך), תורה לשמה, כולל מבוא מפורט, מהדורת אהבת שלום ירושלים ה'תשע"ג, באתר אוצר החכמה
- הרב יוסף חיים מזרחי שו"ת תורה לשמה, כולל מבוא מפורט, הוצאת ישועה סאלם, ירושלים תמוז ה'תשע"ב
- הרב אברהם מוצא, זהות מחבר ספר תורה לשמה, בתוך ספר ספר ויען שמואל חלק ד סימן נ, באתר היברובוקס
- הרב מאיר מאזוז, ירחון תורני אור תורה אלול תשל"ה סי' לח, תשרי תשל"ו סי' מו
- הרב יהודה לביא בן דוד, שבט מיהודה, ח"א סי' כא
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
תורה לשמה (ספר), באתר ויקיטקסט- רבי יוסף חיים מבגדד, תורה לשמה, באתר היברובוקס
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ כבר בתרס"ג רבי אברהם עדס תהה מי מחבר הספר ושאל על כך את הבן איש חי יחד עם מספר שאלות, הבא"ח ענה על כל שאלותיו חוץ מזו, מכך הסיק הרב עדס שהמחבר הוא הבן איש חי בעצמו.
- ^ על תשובות אלו מתבססת תשובת הרב עובדיה יוסף
- ^ יחזקאל כחלי בגימטריא יוסף חיים
- ^ הרב יצחק יוסף בספר עין יצחק חלק א ע' תקעז
- ^ השו"ת היחיד הדומה לו בכך הוא שו"ת רב פעלים
- ^ ואף הטוענים לכשרותו לא מצאו כ"י אחד.
- ^ ישנם עוד הרבה ראיות מעין אלו
- ^ "מפורש יוצא", "יורנו ושכמ"ה", רבינו זלה"ה כלפי האר"י ועוד.
- ^ משה קופל, זיהוי מחברים בשיטות דיגיטליות, ישורון, גיליון כג, תש"ע, עמ' תקסב, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- ^ זאב גלילי, ספר הזוהר הקדוש – מי כתב אותו ומי כתב את מחזות שקספיר, באתר היגיון בשיגעון, 2009-09-22
- ^ יהודי בבל בארץ ישראל ע' 526
- ^ תצלומיהם בסוף המבוא לשו"ת במהדורת אהבת שלום
- ^ שו"ת שמש ומגן יורה דעה סוף סימן ט
- ^ תלמוד בבלי בבא מציעא דף כג עמוד ב
- ^ הקדמת הספר
- ^ וישב הים ח"א סימן יד אות ו
- ^ תרנן לשוני עמ' יח
- ^ מבוא לשו"ת תורה לשמה מאת הרב יוסף חיים מזרחי
- ^ ציץ אליעזר ח"ב סימן ח אות ד
- ^ שו"ת תשובות והנהגות חלק ב סימן רעט
- ^ יביע אומר חלק ט או"ח צו
- ^ שו"ת יחוה דעת ח"ב סימן לב.
- ^ שבט מיהודה סימן כא
- ^ הרב עזריאל מנצור קובץ משנת חכמים תשרי תש"ס.