תוכנית זיכרון עולם
תוכנית "זיכרון עולם" של אונסק"ו היא תוכנית שמטרתה לשמר את האוספים הכתובים שתרמו להתפתחות האנושית במהלך ההיסטוריה. הפרויקט מנהל מרשם בינלאומי של אוצרות תרבות בעלי חשיבות אוניברסלית שזכו להכרה על ידי אונסק"ו.
תוכנית המיזם
[עריכת קוד מקור | עריכה]תוכנית "זיכרון העולם" של אונסק"ו היא יוזמה בינלאומית אשר מטרתה לשמור על המורשת התיעודית של האנושות כנגד השמדה, הזנחה, הרס מפאת פגעי זמן, תנאי האקלים והרס במזיד ו/או מכוון. התוכנית קוראת לשימור תכנים ארכיוניים בעלי ערך, אוספי ספריות, ארכיונים ומוזיאונים בכל רחבי העולם – למען הדורות הבאים. כמו כן שמה לה התוכנית לכונן מחדש את המורשת התיעודית וליצור לה נגישות טובה אשר תאפשר את הפצתה לציבור הרחב.
התוכנית החלה בשנת 1992, כדרך לשמר ולקדם מורשת תיעודית, אשר במסגרתה ניתן לצרף למרשם מסמך יחיד, אוסף, כתב יד או ארכיון אשר מראה כי החומרים יש להם חשיבות משמעותית למורשת התרבותית העולמית. לשם כך הקימה אונסק"ו את התוכנית של שימור ודיגיטציה של המורשת התיעודית של האנושות.
התוכנית מנוהלת על ידי הוועדה המייעצת הבינלאומית (IAC), אשר בה 14 חברים הממונים על ידי המנהל הכללי של אונסק"ו. ועדה בינלאומית זו אחראית לגיבוש מדיניות מרכזית, כולל מסגרת טכנית, משפטית ופיננסית עבור התוכנית. הוועדה הבינ"ל לשנים 2015 - 2018 מורכבת מנציגי הארצות הבאות: לבנון, תוניסיה, ניו זילנד, סנט קיטס, קמבודיה, גרמניה, ברזיל, צ'כיה, איחוד האמירויות הערביות, בולגריה, אוסטרליה, פינלנד, סנגל וניגריה ו-13 משקיפים (ללא זכות הצבעה).
קיימות מספר ועדות משנה: ועדת רישום אוספים, ועדה טכנולוגית, ועדה למחקר וחינוך. כמו כן קיימות ועדות אזוריות המורכבות מנציגי ועדות לאומיות: ועדת דרום אמריקה והקריביים, ועדת הפסיפיק ועוד.
כל מדינה החברה באונסק"ו יכולה להקים ועדה לאומית לאיתור ולהגשת אוספים להכרה זאת. כל מדינה החברה בתוכנית יכולה פעם בשנתיים להגיש הצעה למועמדות של עד 2 אוספים או כתבי יד או פריטים אחרים העונים לתנאי המרשם.
המרשם
[עריכת קוד מקור | עריכה]המרשם הוא מצבור של מסמכים, כתבי יד, מסורות שבעל פה, חומרים אורקוליים, ספריות, ואוספים ארכיוניים בעלי ערך אוניברסלי. עמידה בתנאי המרשם מובילה לשימור טוב יותר של המורשת התיעודית. התוכנית מפעילה רשת של מומחים ותוכנית להחלפת מידע וגיוס משאבים לשימור, דיגיטציה, והפצת החומר. המרשם כולל את רשימת כל הפריטים אשר הוכרו על ידי הוועדה הבינלאומית וממוינים באתר התוכנית לפי ארצות, אזורים, שנים.
ישראל בתוכנית "זיכרון עולם"
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הוועדה הישראלית לזיכרון עולם הפועלת מטעם הוועד הישראלי לאונסק"ו, ממונה על הכנת רשימת מצאי של אוצרות תרבות לאומיים שאפשר יהיה להגישם להכרה באונסק"ו ברמה לאומית או בינלאומית.
- תפקידי הוועדה:
- שימור הזיכרון ההיסטורי-תרבותי הישראלי
- הכנת מרשם/מאגר של אוספים ישראליים (רשימה טנטטיבית)
- ניהול מעקב וניטור תהליך הרישום וההגנה על האוספים
- שיתוף פעולה עם ארגונים ממשלתיים ולא ממשלתיים לקראת פיתוח מרשם ישראלי
- העלאת המודעות לקידום תוכנית 'זיכרון העולם'
- עידוד הגשת הצעות מועמדויות של מורשת תיעודית, קבלתן והערכתן
- תיאום הגשת מועמדויות לרישום של 'זיכרון העולם'
- עידוד וגיוס תמיכות וחסויות – ממשלתית ופרטיות ליישום פרויקטים ופעילויות ספציפיות של 'זיכרון העולם'
- שמירה על קשר עם מזכירות התוכנית הבינ"ל באונסקו
פעילות הוועדה הישראלית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בשנת 2011 פורסם לראשונה קול קורא להגשת אוספים ישראליים לפרויקט "זיכרון עולם" הבינלאומי. לאחר מיון ההצעות שהגיעו, נבחרו על ידי הוועדה שני אוספים אשר עמדו לדעת הוועדה בקריטריונים הבינלאומיים:
- אוסף "דפי עדות" של ארכיון יד ושם
- מכלול רוטשילד המוצג במוזיאון ישראל
אוספים אלו הוכרו בכנס הוועדה הבינלאומית בקיץ 2013 בעיר גואנג'ו בקוריאה הדרומית ומופיעים ברשימה האוספים המוכרים של אונסק"ו אשר להם חשיבות במורשת התרבות העולמית.
- בשנת 2013 פורסם קול קורא בפעם השנייה והוחלט להגיש 2 הצעות:
- כתר ארם צובא – ספר התנ"ך העתיק אשר נכתב בטבריה כנראה בשנת 930 – הוגש על ידי יד יצחק בן צבי
- הכתבים התאולוגיים של אייזק ניוטון – הוגשו על ידי הספרייה הלאומית
בסתיו 2015 הוכרו אוספים אלו על ידי הוועדה הבינלאומית והם מופיעים ברשימת האוספים המוכרים של אונסק"ו אשר להם חשיבות במורשת התרבות העולמית.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של תוכנית זיכרון עולם (באנגלית)
- אתר "זיכרון עולם" של אונסקו העולמי
- אתר הוועדה הישראלית לזיכרון עולם
- האוספים הישראלים אשר ברשימה הבינלאומית של אונסק"ו
- המרשם הבינלאומי של אונסק"ו