שקם
 | |
 | |
| משרדי השקם ששכנו בבית סורסוק ברחוב רזיאל ביפו | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| מייסדים | צה"ל, מדינת ישראל |
| תקופת הפעילות | 1948–הווה (כ־77 שנים) |
| שליטה בחברה | אלקו |
| ענפי תעשייה | קמעונאות |
.jpg)
חברת שקם (במקור שק"מ, ראשי תיבות של שרות קנטינות ומזנונים) הפעילה רשת שיווק שהחלה את דרכה במכירת מזון לחיילים בקנטינות בבסיסי צה"ל, אך במרוצת השנים התרחבה והפעילה גם רשת חנויות כלבו לשימוש הקהל הרחב ברחבי הארץ שמכרו מזון, מוצרי חשמל, ביגוד ועוד. כיום הקנטינות בבסיסי צה"ל מופעלות על ידי רשת "כוורת", אבל המונח "שקם" עדיין נפוץ בעגה הצבאית ככינוי לקנטינה.
לאחר הפרטתה ניסתה החברה להתייעל ולגוון את שירותיה והקימה חנויות חדשות, אך מהלכים אלה לא צלחו. הרשת האחרונה המשתמשת כיום במותג השקם היא שקם אלקטריק (רשת חנויות למוצרי חשמל).
מיתוג
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעת הקמתו היה נודע בשם הק"מ, כראשי תיבות ל"הספקת קנטינות ומזנונים". מכיוון שהשם לא תפס הוא הוחלף לשק"ם, כראשי תיבות ל"שרות קנטינות ומזנונים". במהלך שנות ה-60 הוסרו הגרשיים מהשם והתווסף סלוגן, "לשרות מגיני העם"[1][2][3].
בעלות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרשת הוקמה ב־1948 כחלק מצבא הגנה לישראל. ב־1950 עברה לבעלות משרד הביטחון, אך העסיקה חיילים סדירים לצד אזרחים. עם השנים, פעלה החברה יותר ויותר בשוק החופשי עד שנמכרה לגוף מסחרי פרטי (אלקו החזקות).
במשך רוב שנותיה ישבה הנהלת השקם בבניין היסטורי בשדרות ירושלים 8 ביפו, לאחר שעברה אליו מבית סורסוק ההיסטורי, שהיה ברחוב רזיאל הסמוך. באזור התעשייה של חולון שכן מפעל לעיבוד בשר של השקם.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מייד עם הקמת צה"ל יזם שר הביטחון, דוד בן-גוריון, הקמת מחלקה מיוחדת בו לשירותים אישיים לחיילים, בדומה לנהוג בצבאות אחרים כמו הצבא הבריטי. המטלה הוטלה על קבוצת קצינים, ובראשם משה בר-אילן, שהקימה את הק"מ - הספקת קנטינות ומזנונים. במהרה שונה השם לשק"מ - שירות קנטינות ומזנונים. בשנת 1950 הועבר השק"מ למשרד הביטחון, והפך לחברה ממשלתית. כתוצאה מכך, האחריות לניהול ולתפעול השקם הוצאה מצה"ל. למוצרי הצריכה שמכר השקם נוספה האחריות לנופש החיילים ומשפחותיהם. את עבודת המכירה בבשקמיות בתוך בסיסי צה"ל, ביצעו לרוב חיילים בשירות סדיר ("שקמיסטים"). בצה"ל הוקמה יחידה ייעודית לטיפול בכל ענייני השקם (החיילים הסדירים, הרכבים והציוד הצבאי) ובראשה עמד קצין קנטינות בדרגת רס"ן. עם הזמן הפך קצין הקנטינות למפקד שקם ראשי בדרגת סא"ל.
במשך השנים התפתחה חברת השקם. בשיא פעילותה הפעילה יותר מאלף נקודות מכירה קבועות בבסיסי צה"ל מדן ועד אילת, במרחבי סיני ורמת הגולן. החברה העסיקה למעלה מ־5,000 עובדים. בנוסף, צי של משאיות מכירה ("ניידת שקם") סיפקו שירותים בתרגילי כוחות מילואים ובחזית והופעלו על ידי חיילי מילואים. בתקופת מלחמת ההתשה נפלו בשבי המצרי שני אנשי החברה (אזרח וחייל) בהיותם בניידת כזו. הניידות רוכזו בימ"ח יעודי בכל פיקוד.
במקביל, הפעילה חברת השקם כ־40 חנויות כלבו במרכזי הערים לשירות משפחות החיילים ואנשי מערכת הביטחון. על פי הוראה של בן-גוריון, הקימה השקם חנויות כלבו בעיירות הפיתוח ירוחם, דימונה, מצפה רמון, חצור הגלילית וקריית שמונה, כדי לחזק את האוכלוסייה המקומית. חברת השקם הקימה למעשה את רשת חנויות הכולבו הראשונה בארץ.
כדי להוזיל את העלויות למוצרים הקימה חברת השקם מפעל לעיבוד בשר ונקניק, וקונדיטוריה לאפיית עוגות.
החברה גם הפעילה את מועדון נופשקם, אשר סיפק שירותי נופש לאנשי וגמלאי מערכת הביטחון, ונפגעי פעולות האיבה.
הפרטת השקם
[עריכת קוד מקור | עריכה]בדצמבר 1992 הוחלט על הפרטת חברת השקם – בשלב הראשון, בספטמבר 1993, הנפיקה הממשלה את מניות השקם לציבור ומכרה 25% מהחברה[4]. כשנה לאחר מכן, בסוף 1994, רכש גרשון זלקינד את השליטה בשקם מידי המדינה. 46% ממניות חברת השקם עברו לבעלות חברת אלקו החזקות[5]. תחת אלקו החזקות בוצעו מספר פעולות שנועדו לייעל ולשפר את פעילות החברה.
בשנת 1995 הוקמה רשת האופנה "שקם גאלרי" (מנתה בשיאה 11 חנויות) בשיתוף פעולה עם "גאלרי לפאייט". באוגוסט של אותה שנה נפתחה רשת "שקם אלקטריק", למכירת מוצרי חשמל[6].
בינואר 1997 נמכרה לשופרסל רשת המזון, אשר כללה 26 חנויות, תמורת 77 מיליון דולר. היקף המכירות של הרשת בעת מכירתה היה 400 מיליון שקל בשנה.[7][8]
בשנת 1999 נמכרה שקם גאלרי לז'ק בנישו, לאחר ניסיון מיזוג כושל עם המשביר מחסני אופנה. בנובמבר 2000 רכשה המשביר לצרכן את רשת שקם גאלרי ואת מועדון הרשת, דיינרס גאלרי, מבעלי הרשת – ז'ק בנישו (40%), צבי דינשטיין (20%) וחברת השקם (40%) – תמורת 3.75 מיליון דולר[9].
במאי 2001 הסתיימה לבסוף הפרטת השקם, עם מכירת 23.33 האחוזים שנשארו בידי המדינה לאלקו החזקות ולאיש העסקים יהודה שנהב (שלאחר מכן מכר את מניותיו לאלקו החזקות, והחברה הפכה להיות מוחזקת בידיהם בלבד)[10][11][12].
במרץ 2002 החליטה סופית אלקו החזקות כי אין לה עניין להמשיך ולתת שירות קנטינות לחיילי צה"ל, ולכן החזירה את מחלקת הקנטינות בשקם לידי משרד הביטחון[13][14]. חברת השקם הפסיקה להפעיל את השקמיות במאי של אותה שנה. הפעלתן עברה לרשות האגודה למען החייל והיא שינתה את שמן לשק"ל (שירות קנטינות לחייל). בימים אלו הקנטינות בצה"ל פועלות תחת המותג כוורת.
ביוני 2002 הוקמה תת-רשת למכירת מערכות מיזוג אוויר תחת "שקם אלקטריק", בשם "שקם מערכות מיזוג"[15]. במרץ 2003 מנתה הרשת 4 סניפים[16].
בספטמבר 2009, לאחר שנים רבות של פעילות תחת השקם ולאחר מכן תחת חברת אלקו החזקות, נמכר המועדון לחברת אשת טורס תמורת 4.5 מיליון ש"ח[17]. אשת טורס התחייבה להפסיק להשתמש במותג "מועדון שקם" בתוך שלוש שנים.
כיום ממשיכה רשת "שקם אלקטריק" ופועלת תחת אלקו החזקות – החנות האחרונה המשתמשת בשם השקם. לרשת 21 סניפים למכירת מוצרי חשמל ואלקטרוניקה הפרוסים ברחבי הארץ, שני סניפי דיוטי פרי בנתב"ג ושלושה סניפים באילת.
סמלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
|
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מידע על שקם בקטלוג הספרייה הלאומית
"שקם ידיד לחייל", יומני כרמל פברואר 1952 (התחלה 1:49)- שרפה במחסני השקם ביפו, יומני כרמל יולי 1952 (התחלה 2:41)
- אל תאמר שק"ם או שק"ל מעתה אמור "כוורת", בלוג "מאוצרות ארכיון צה"ל ומעהב"ט"
- חן מלול, תיקון היסטורי: גיבורי השקם נחשפים, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 14 באוגוסט 2017
- נועה אורון, מיתוג מחדש לשק"מיות הצבאיות, באתר מאקו, 30 בדצמבר 2014
- הרבה מעל המצופה: מהשקם של פעם עד הכוורת של היום, mynet, 2 ביולי 2018
- דייויד סלע, לפני עידן ה"גזלנים": השק"ם מגיע לחיילים, באתר ישראל היום, 2 בדצמבר 2018
- מירב קריסטל, המטרה: למכור לחיילים קפה בשקל, באתר ynet, 30 בדצמבר 2014
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יהושע אופיר, שקם — ארבעים שנה בשירות הביטחון, הוצאת משרד הביטחון, 1987
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ כתבי mynet, הרבה מעל המצופה: מהשקם של פעם עד הכוורת של היום, באתר mynet העמק, 2 ביולי 2018
- ^ מסע השקמיות, "העולם הזה", גיליון 2620 מ-18 בנובמבר 1987, עמוד 30
- ^ מסע השקמיות, "העולם הזה", גיליון 2620 מ-18 בנובמבר 1987, עמוד 31
- ^ פרוטוקול מסי מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה שהתקיימה ביום ב'. כ"ג בטבת התשנ"ט. 11.1.1999. בשעה 14:00
- ^ צביקה רובינס, לשקם את השקם, באתר גלובס, 17 באוגוסט 2000
- ^ נורית ארד, שקם אלקטריק: החנות הראשונה תפתח השבוע - עמוד 7, ידיעות אחרונות - 28 באוגוסט 1995
- ^ זהבה דברת, נחתם ההסכם לרכישת שקם מזון על ידי שופרסל, באתר גלובס, 2 בינואר 1997
- ^ אמיר אייזנברג, שקם: רווח הון של 14.5 מיליון שקל ממכירת מפעל הבשר בחולון, באתר גלובס, 4 במרץ 1997
- ^ המשביר רכשה את רשת גאלרי ב-3.75 מיליון ד', באתר ynet, 6 בנובמבר 2000
- ^ שלושה עשורים של הפרטה, יעל חסון, מרכז אדווה, נובמבר 2006
- ^ אילן מוסנאים, גרשון זלקינד מעביר את ההפסדים הצבורים של השקם - כ-300 מיליון שקל - לאלקטרה צריכה, באתר וואלה, 2 בספטמבר 2002
- ^ TheMarker, המדינה משלימה הפרטת שקם - תמכור 23% מהחברה, באתר וואלה, 28 במרץ 2001
- ^ Shekem: Management of canteens to be transferred from Elco to Defense Ministry, Michal Raveh, 12 March 2002
- ^ מאת חיים ביאור, עובדי השקם פועלים לחילוט 9 מיליון שקל שהופקדו בידי נאמן, באתר הארץ, 10 במרץ 2002
- ^ ורד שרון-ריבלין, שקם אלקטריק מקימה תת-רשת למיזוג אוויר, באתר גלובס, 16 ביוני 2002
- ^ ענת ביין, תקציב שקם מערכות מיזוג לטמיר כהן, באתר גלובס, 5 במרץ 2003
- ^ מאיה זיסר, אשת טורס רוכשת את מועדון הנופש של השקם תמורת כ-4.5 מיליון שקל, באתר ביזפורטל, 8 בספטמבר 2009
