שנים עשר הכיסאות (סרט 1970)
 | |
| מבוסס על | הספר שנים עשר כיסאות מאת אילף ופטרוב |
|---|---|
| בימוי | מל ברוקס |
| הופק בידי | מייקל הרצברג |
| תסריט | מל ברוקס |
| עריכה | אלאן היים |
| שחקנים ראשיים | פרנק לנגלה, רון מודי, דום דלואיז |
| מוזיקה | ג'ון מוריס |
| צילום | ג'ורג' ניקוליק |
| מדינה | יוגוסלביה, ארצות הברית |
| חברת הפקה |
האחים וורנר  |
| חברה מפיצה | UMC - ארצות הברית, גאומון - צרפת |
| שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה |
| הקרנת בכורה | 28 אוקטובר 1970 |
| משך הקרנה | 93 דקות |
| שפת הסרט |
אנגלית |
| סוגה |
סרט קומדיה, סרט מבוסס יצירה ספרותית |
| הכנסות | $1,806,258 |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
12 הכיסאות - קומדיה, סאטירה הוא סרט של מל ברוקס משנת 1970. בהקרנה בבתי הקולנוע בישראל ניתן לו השם כיסאות לוהטים.
בסרט כיכבו פרנק לנגלה, רון מודי ודום דלואיז. התסריט נכתב על ידי ברוקס והוא אחד מ-18 הגרסאות לספר הרוסי משנת 1928 שנים עשר כיסאות מאת אילף ופטרוב.
עלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1927 בברית המועצות, איפוליט מטייויץ' וורוביאנינוב, אריסטוקרט מן האימפריה הרוסית שירד מנכסיו, עובד עתה בתור פקיד כפר מקומי. הוא נקרא בדחיפות לחותנתו הנמצאת על ערש דווי. לפני מותה היא מגלה לו כי הסתירה מהבולשבקים הון בתכשיטים שנתפרו בכרית המושב של אחד משנים עשר הכיסאות של מערכת האוכל המשפחתית. הכומר האורתודוקסי הרוסי, האב פיודור, שהגיע לנהל את טקס האשכבה שמע את וידויה והחליט לנטוש את הכנסייה ולנסות לגנוב לעצמו את האוצר. זמן קצר לאחר מכן בעיירה הבדיונית סטרגורוד, שם שכנה אחוזתו לשעבר של וורוביאנינוב, פוגש אומן חסר בית, אוסטפ בנדר, את האציל המרושש ומצטרף אליו כשותף בחיפושיו אחר העושר המשפחתי.
הכיסאות, יחד עם כל הרכוש הפרטי של המשפחה, הולאמו על ידי המדינה לאחר המהפכה הרוסית. וורוביאנינוב ובנדר יוצאים יחד לאתר אותם, אך מתקשים בכך בשל סדרת הצבעות כוזבות והתנסויות באירועים שונים. השנים מגלים כי הסט של תריסר הכיסאות פוצל והכיסאות נמכרו בנפרד. מכאן, מסע החיפושים שלהם דורש נסיעות רבות כדי לאתר ולפתוח כל חלק מהסט על מנת לשלול אותו כמחבוא המבוקש. לכל אורך הסרט השנים פוגשים חברים מכל תחומי החיים בחברה הרוסית הסובייטית, והופכים את הסרט לסאטירה אודות קומוניזם כושל.
בנדר מתחזה לפקיד האחראי על מחלקת הכיסאות ומרמה בכך את האב פיודור היוצא למרדף עקר אחרי סט דומה של אחד עשר כיסאות שברשותו של מהנדס במחוז נידח בסיביר. האב פיודור עושה את המסע הארוך אך ורק כדי להיזרק מבית המהנדס. כאשר אותו המהנדס מועבר מחדש לתפקיד באזור הים השחור, פיודור עוקב אחריו וקונה את הכיסאות המזויפים כשהוא מבטיח שהמהנדס ואשתו לעולם לא יראו אותו שוב. הוא מגלה שבאף כיסא אין את התכשיטים. מאוחר יותר, הוא פוגש את וורוביאנינוב ובנדר לאחר שהוציאו כיסא אחד מקרקס, ותוך כדי רדיפה אחריהם מטפס בטירוף עם הכיסא במעלה ההר. לאחר שנמצא שגם בכיסא זה אין את התכשיטים, הוא מגלה שאינו מסוגל לרדת בלי עזרה. וורוביאנינוב ובנדר משאירים אותו שם לגורלו.
לאחר מסע ארוך ומייגע, במהלכו גם נדרשו לשלם עבור המרדף, שני הגברים חוזרים למוסקבה ושם הם מאתרים את הכיסא השנים עשר אשר לכאורה יהיה בו האוצר (לאחר שנשללו 11 הקודמים לו). הכיסא נמצא בארמון התרבות (אנ') וורובינינוב ובנדר חוזרים לאחר שעת הסגירה, ונכנסים פנימה דרך חלון שבנדר פתח בחשאי קודם לכן.
בנדר פותח בסכין את כרית הכיסא בזהירות ובשקט, אך הריפוד נמצא ריק לחלוטין. וורובינינוב המום וכועס, אך בנדר צוחק על האבסורד שבמצב. שומר המקום מגלה אותם, וורוביאנינוב דורש ממנו לדעת מה עלה בגורל התכשיטים. "הסתכל סביבך", עונה השומר ומסביר כי לאחר שנמצאו התכשיטים, הם שימשו למימון בניית הבניין הגדול בו הם ניצבים. וורוביאנינוב מנפץ את הכיסא לרסיסים ותוקף את הקצין שאותו הזמין השומר. בהמשך בנדר מוביל את הדרך והם בורחים אל תוך הלילה.
כשהוא מרושש ופושט רגל, מציע בנדר שיפרדו בדרכיהם. בניסיון למנוע מבנדר לעזוב, וורובינינוב מעיף את שרידי הכיסא האחרון לאוויר, ומתמוטט על הקרקע כשהוא מזייף התקף אפילפטי; כפי שעשו קודם לכן במעשי הנוכלות שלהם בדרכים. קהל נמשך לאירוע ובנדר קורא לתשומת ליבם ומתחנן לעוברים ושבים לתת בנדיבות לאיש העצוב והמוכה הזה. בעזרת מחוות פשוטות מבלי להביע מילה, שני הגברים מבססים את שותפותם בפשע.
ליהוק
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רון מודי בתפקיד איפוליט מטווייביץ' וורוביאנינוב
- פרנק לנגלה בתפקיד אוסטאפ בנדר
- דום דלואיז בתפקיד האב פיודור
- אנדראס ווטסינאס בתפקיד ניקולאי ססטרין
- דיאנה קומפלנד בתפקיד מאדאם ברונס
- דייוויד לנדר כמהנדס ברונס
- ולאדה פטריק בתפקיד סביצקי
- איליין גאראו בתפקיד קלאודיה איבנובנה
- רוברט ברנאל כאוצר
- וויל סטמפה כשומר לילה
- מל ברוקס בתפקיד טיכון
אתר הצילומים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מרבית הסרט צולם ביוגוסלביה
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
"שנים עשר הכיסאות", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"שנים עשר הכיסאות", באתר נטפליקס
"שנים עשר הכיסאות", באתר AllMovie (באנגלית)
"שנים עשר הכיסאות", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)- "שנים עשר הכיסאות", באתר אידיבי
"שנים עשר הכיסאות", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- הסרט המלא, ושיר הנושא באתר יוטיוב
- שנים עשר הכיסאות באתר IMDb
| סרטי מל ברוקס | ||
|---|---|---|
| סרטים | המפיקים (1967) • שנים עשר הכיסאות (1970) • אוכפים לוהטים (1974) • פרנקנשטיין הצעיר (1974) • סרט אילם (1976) • מתח גבוה (1977) • ההיסטוריה המטורפת של העולם (1981) • שיגעון בחלל (1987) • החיים בזבל (1991) • רובין הוד: גברים בגטקעס (1993) • דרקולה מת ואוהב את זה (1995) | |
| ראו גם | שירו שיר לפיהרר (1967) • להיות או לא להיות (1983) • המפיקים (מחזמר, 2001) • המפיקים (סרט מוזיקלי, 2005) • פרנקנשטיין הצעיר (מחזמר, 2007) | |