שלמה פרידמן
לידה |
20 באפריל 1894 צ'ורטקוב, האימפריה האוסטרו-הונגרית | ||||
---|---|---|---|---|---|
פטירה |
29 באוקטובר 1958 (בגיל 64) תל אביב-יפו, ישראל | ||||
מקום קבורה | בית הקברות נחלת יצחק | ||||
מדינה | ישראל | ||||
תקופת הפעילות | ? – 29 באוקטובר 1958 | ||||
תפקידים נוספים | אדמו"ר | ||||
אב | נחום מרדכי פרידמן | ||||
| |||||
הרב שלמה פרידמן (20 באפריל 1894 – 29 באוקטובר 1958) היה האדמו"ר הרביעי מצ'ורטקוב, מרכז פעילותו היה בתל אביב.
קורות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרב שלמה פרידמן נולד בי"ד בניסן ה'תרנ"ד בעיירה צ'ורטקוב לרבי נחום מרדכי פרידמן ולחווה לאה, בתו של רבי שלמה פרידמן (בן הרב אברהם יעקב פרידמן (הראשון) מסדיגורה). ביוני 1914 נישא לבת דודו רחל, בתו של רבי ישראל פרידמן מסדיגורה. התחנך אצל סבו האדמו"ר מסדיגורה שהעריכו מאוד.
לאחר פטירת אביו בשנת ה'תש"ו (1946) הסכים בחוסר רצון לשמש כאדמו"ר מצ'ורטקוב בתל אביב וקבע את מושבו ברחוב אחד העם. הנהגתו של הרב פרידמן הייתה בצנעה ולא הרבה בביקור חסידיו ואף סירב לנסוע לארצות הברית לבקרם. היה ידוע כבעל חסד שחילק את מרבית כספו לצדקה, וכן היה ממייסדי החינוך העצמאי. היה חולה רוב ימיו ובשלוש שנותיו האחרונות היה חולה בסרטן בצורה קשה. נפטר בט"ו בחשון ה'תשי"ט ונטמן בחלקת אדמו"רי רוז'ין בבית הקברות נחלת יצחק.[1] לאחר פטירתו חסידי צ'ורטקוב ביקשו מדודו, הרב צבי אריה טברסקי לשמש כאדמו"ר מצ'ורטקוב.
הרב פרידמן נהג לומר דברי תורה בהזדמנויות רבות ולאחר פטירתו התגלה כי הוא כתב אותם לעצמו ושמר בביתו. דברי התורה יצאו לאור בספר "דברי שלמה" בירושלים בשנת ה'תשכ"א (1961) על ידי אחד מחסידיו, הרב דוד משה שפיגל, שכיהן שנים רבות כגבאי בית המדרש טשורטקוב בשכונת מאה שערים בירושלים.
צאצאיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]לרב פרידמן היו שני ילדים:
- אברהם יעקב פרידמן - נפטר בגיל 3 בי"ח באייר תרפ"ו ונטמן בווינה.
- ציפורה פיגא - נישאה לחיים נהוראי ולהם בת אחת, רות כ"ץ.
לקריאת נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה כרך ד', עמ' 231.
- ישראל שפיגל, על הצדיקים ועל החסידים, כרך א', עמ' 255.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ שלמה פרידמן באתר GRAVEZ