לדלג לתוכן

שלמה מוסאיוף (איש עסקים)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שלמה מוסאיוף
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 1925
ירושלים, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1 ביולי 2015 (בגיל 90 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת בריטניהבריטניה
תקופת הפעילות מ-1950 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שלמה מוסאיוף (באנגלית: Shlomo Moussaieff; ‏1925 – 1 ביולי 2015) היה מולטי-מיליונר ישראלי ממוצא יהודי בוכרי, שחי בלונדון מאז 1963.[1] הוא היה מייסדה של חברת "תכשיטי מוסיוף בע"מ" (Moussaieff Jewellers Ltd). הוא ואשתו עליזה, שהייתה שותפתו לעסקים, דורגו במקום ה-315 ברשימת עשירי הממלכה המאוחדת של הסאנדיי טיימס לשנת 2011, עם הון שמוערך ב-220 מיליון ליש"ט.[2] מוסאיוף צבר את רוב הונו ממכירת תכשיטים יקרי ערך לבתי מלוכה ברחבי העולם ולחברה הגבוהה, בעיקר ללקוחות מערב הסעודית וממדינות המפרץ הפרסי. הוא דיבר ערבית באופן שוטף.[3] בנוסף, היה ידוע מוסאיוף כאחד מאספני העתיקות הפרטיים הגדולים בעולם. הוא אסף בעיקר ממצאים הקשורים לתקופת התנ"ך ולמזרח הקדום ואוספו הפרטי מנה כ-60,000 מוצגים.[3]

ראשית חייו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלמה מוסאיוף היה השני מבין שנים עשר ילדיו של רחביה מוסאיוף, סוחר תכשיטים יליד ירושלים. הוא נקרא על שמו של סבו, שלמה מוסיוף, סוחר בוכרי שהיה אחד המייסדים של שכונת הבוכרים בירושלים ב-1891. רחביה, שמאוחר יותר היה מעורב בעסקי הסחר באבני חן בפריז,[4] הכניס את בנו שלמה לעסקי הסחר בתכשיטים כבר בגיל צעיר. אחיו הצעיר של שלמה, אלון, נעשה גם הוא לסוחר תכשיטים ירושלמי. כמה מאחיותיו הן בעלות חנויות תכשיטים גם הן: חנה, במלון המלך דוד בירושלים, נעמי בלונדון ואביבה בז'נבה.[5]

שלמה מוסאיוף לא הצליח להגשים את חלומו של אביו ולהיות מלומד, לדבריו הוא סבל מדיסלקסיה ולא היה מסוגל לרכוש את הקריאה והכתיבה.[3][5] הוא החל לישון בבתי כנסת,[3] באוטובוסים ואפילו ברחובות,[5] ועבד כנגר בשכונת סנהדריה. לאחר שעות העבודה הוא היה מסתובב בקברי הסנהדרין הסמוכים. בתוך מערות הקבורה, שהיו אז פתוחות לציבור, הוא גילה מטבעות עתיקים שאותם הוא מכר לסוחרי עתיקות. הוא גם גילף ארונות קבורה שהיו עשויים מעופרת ומכר את העופרת ברובע הארמני.[5] לאחר שנעצר והוכה על ידי שוטר ערבי, הוא הובא לפני שופט ערבי שדן אותו לתשעה חודשים במוסד לעבריינים בטולכרם. הוא ביקש ללמוד במדרסה, שם הוא גילה כי ניתן ללמוד בעל פה את הקוראן בקלות והתקרב לתרבות הערבית.[3]

ב-1940 הצטרף מוסאיוף לאצ"ל כדי להיאבק בשלטון הבריטי בארץ ישראל.[5] בהמלצת מפקדו באצ"ל, הוא התגייס לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה כדי להילחם בגרמניה הנאצית. הוא הוצב במצרים ובליבורנו שבאיטליה. בזמנו הפנוי שם הוא ערך חיפושים בגניזות של בתי הכנסת המקומיים ורכש כתבי יד עתיקים בנושאי הקבלה וכתובות שנכתבו על ידי רבנים מפורסמים.[3] ב-1947 הוא חזר לאצ"ל והשתתף בקרב מול הלגיון הערבי בעיר העתיקה. ב-1948, עם נפילת העיר העתיקה בידי הירדנים, הוא נפל בשבי ובילה שנה במחנה שבויים בירדן. שבועיים לפני נפילתו בשבי, הוא נשא לאישה את רעייתו עליזה, ילידת אוסטריה.[3][5]

סוחר תכשיטים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שחרורו מהשבי, עבד מוסאיוף בחנות התכשיטים של משפחתו ופתח חנות לתכשיטים עתיקים במרכז העיר ירושלים.[3] הוא השלים את הכנסתו בהברחת "זהב ועתיקות מירדן לישראל" בשנות החמישים. במהלך תקופה זו הוא יצר קשר עם משה דיין, שבעצמו עסק בהברחת עתיקות, והעביר לו ממצאים בתמורה לכך שדיין יאפשר לו את השימוש ברכבו כדי להעביר פריטים מוברחים.[1][5] ב-1954 הוא נעצר עקב חשד לגנבת אלף מטבעות ופריטי עתיקות נוספים מהאוניברסיטה העברית בירושלים. מוסאיוף טען שהוא שילם על הפריטים מחיר מלא, אך הוא לא חשף את פרטיו של מי שמכר לו אותם. הוא שוחרר לאחר שאשתו השיבה את רוב הפריטים למשטרת ירושלים.[5]

ב-1963 הוא החליט להעתיק את מקום מגוריו ללונדון, עקב חששו התמידי להיתפס על פעילות ההברחה שלו.[5] הוא פתח את חנות התכשיטים הראשונה שלו במבואה של מלון הילטון בפארק ליין,[3] ולאחר מכן פתח חנות נוספת ברחוב בונד. היקף המכירות של חנויותיו החל לנסוק ב-1967, כאשר עשירים מערב הסעודית וממדינות המפרץ הפרסי החלו לתת את חסותם לתכשיטנים של לונדון.[5] מוסאיוף ואשתו הפעילו את עסקיהם כשותפים לכל דבר.[4] עליזה ניהלה את תחום המכירות ושלמה דאג לעיצוב התכשיטים. בנוסף ליהלומים, אבני חן צבעוניות ופנינים טבעיות, שיבץ מוסאיוף בעיצובי התכשיטים שלו, אבנים יקרות ופנינים שהוא רכש במכירות פומביות של תכשיטים עתיקים.[4]

בעשור השני של המאה ה-21 הפעילה חברת תכשיטי מוסאיוף בע"מ שתי חנויות בלונדון, חנות אחת במלון גרנט קמפינסקי בז'נבה, חנות אחת בהונג קונג ושתי חנויות בעיירת הסקי קורשאוול שבאלפים הצרפתיים.[6] רוב לקוחות החברה רוכשים אבני חן בשווי של מעל מיליון ליש"ט.[5] בין לקוחות החברה נמנו אישים כמו אימלדה מרקוס והנסיכות אשרף ושמס מאיראן וידוענים כמו ריצ'רד ברטון, סטארבוס ניארקוס, ז'ה ז'ה גאבור, ג'ואן קולינס, בוב קמינגס, שירלי מקליין, ג'ורג' רפט ופרנק סינטרה.[3] בסוף שנות התשעים רכש לו מוסאיוף קהל לקוחות בקרב ישראלים בעלי השפעה.[5]

בבעלותו של מוסאיוף היו אבני חן בשווי של מיליוני דולרים, כמו יהלום צבעוני שבבעלותו, אבן מושלמת במשקל של 6.04 קרט שעליזה רכשה ב-2007 במכירה פומבית של סותבי בהונג קונג בתמורה ל-7.98 מיליון דולר, ובכך קבעה שיא עולמי למחיר קרט אחד, 1.32 מיליון דולר לקרט.[7] "היהלום האדום של מוסאיוף", יהלום בחיתוך משולש במשקל של 5.11 קרט, נרכש ב-2001 או ב-2002,[4] והוא היהלום האדום הגדול ביותר הידוע בעולם.[8]

שלמה מוסאיוף פרש מניהול העסקים ב-2004, אשתו עליזה ממשיכה לדאוג למכירות, לעיצובים ולרכישות.[4][9][10]

אספן עתיקות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלמה מוסאיוף נחשב לאחד מאספני העתיקות הבולטים ביותר של ממצאים מהתקופה המקראית ומהמזרח הקדום.[11] על פי הערכתו האישית, היו ברשותו כ-60,000 פריטים,[3] והוא התמחה בכתבי יד עתיקים ובחותמות אישיות מתקופת בית ראשון ומתקופת בית שני.

מאחר שהוא היה מוכן תמיד לשלם במיטב כספו עבור פריטים שיכלו להוכיח את האמיתות ההיסטורית של סיפורי התנ"ך, האמינו מומחי עתיקות רבים שבאוסף של מוסאיוף כלולים גם כמה זיופים. ב-2004, העיד מוסאיוף במשפט כקורבן למעשה הונאה בקשר לכתובת יהואש. מוסאיוף רכש שני אוסטרקונים מעודד גולן, אחד מהנאשמים במשפט ורכישות אלו הוגדרו גם הן כזיופים.[12] במרץ 2012 זוכו הנאשמים במשפט מאשמת הזיוף. מוסאיוף היה גם מעורב בתביעה שארכה שבע שנים, שבמסגרתה תבעה אותו עיראק והאשימה אותו במכירת פריטים מנינוה לאחר נפילתו של סדאם חוסיין. אף על פי שמוסאיוף טען שהוא רכש את הפריטים באופן חוקי מסוחר שווייצרי, הוא השיב אותם לממשלת עיראק כדי להימנע מפרסום שלילי.[3]

שלמה מוסאיוף העיד במהלך ראיון טלוויזיוני כי בשנות השמונים של המאה העשרים הגיעו אליו שני סוחרי יודאיקה ובידם מזוודה. הם הציעו לו "סחורה" שהייתה לא פחות מאשר חלקי האוטוגרף הטברני כתר ארם צובא החסרים, תמורת סכום של מיליון דולר. מוסאיוף טען בראיון כי בעת ההיא לא היה בידו סכום כסף גדול כל כך, ולכן העסקה לא התקיימה, לטענת העיתונאי מתי פרידמן בספרו "תעלומת הכתר" מוסאיוף הציע להראות לו את החלקים החסרים תמורת סכום כסף, ייתכן להשערתו שהחלקים החסרים של הכתר נמצאים בידי שלמה מוסאיוף.[13]

חייו האישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלמה מוסאיוף ואשתו, עליזה, התגוררו בכיכר גרוונר שבשכונת מייפייר שבלונדון.[14] הם הביאו לעולם שלוש בנות, דורית, תמר ושרון.[5] בתם השנייה, תמר, עובדת בעסק המשפחתי. בתם הבכורה, דורית, היא רעייתו של נשיא איסלנד לשעבר, אולפור רגנר גרימסון.[15]

שלמה מוסאיוף קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בר-אילן ב-2000.[16]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שלמה מוסאיוף בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 Ben Zvi, Ehud (2006). Perspectives on Hebrew Scriptures: Comprising the Contents of Journal of Hebrew Scriptures, Vols. 1–4. Gorgias Press. p. 517. ISBN 1593333102.
  2. ^ "Jewellery Rich List 2011". Professional Jeweller. 9 May 2011. Retrieved 17 April 2012.
  3. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 Feldinger, Lauren Gelfond (17 April 2012). "The Genuine Article". The Jerusalem Post. Retrieved 17 April 2012.
  4. ^ 1 2 3 4 5 "Moussaieff Jewelers". GemSelect. 22 July 2008. Retrieved 17 April 2012.
  5. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 "A Man of Good Fortune". Haaretz. 10 October 2001. Retrieved 17 April 2012.
  6. ^ אתר החברה
  7. ^ "Blue Diamond Sets New World Record in Price Per Carat". Hindustan Times. 9 October 2007. Retrieved 17 April 2012.
  8. ^ "The Splendor of Diamonds: The Moussaieff Red". Smithsonian Institution. Retrieved 17 April 2012.
  9. ^ Lankarani, Nazanin (11 December 2010). "Special Report: A Cut Above: Jewelry; An Exceptional Rainbow of Rare Stones". The New York Times. Retrieved 17 April 2012.
  10. ^ Razaq, Rashid (8 April 2010). "It's a Steal Says Jeweller Who Paid £4.2m for Dome Raid Diamond". London Evening Standard. Retrieved 18 April 2012.
  11. ^ Block, Daniel I.; Cribb, Bryan H.; Smith, Gregory S. (2008). Israel: Ancient kingdom or late invention?. B&H Publishing Group. p. 67. ISBN 0805446796.
  12. ^ "VERDICT: NOT GUILTY – Two remaining defendants cleared of forgery charges after 5-year trial". The Times of Israel. 14 March 2012. Retrieved 17 April 2012.
  13. ^ קיץ ברבנר, מוות מסתורי, חקירה חוצת יבשות ומיליוני דולרים: תעלומת "כתר ארם צובא", באתר nrg‏, 6 בפברואר 2019
  14. ^ Shanks, Hershel (2010). Freeing the Dead Sea Scrolls: And Other Adventures of an Archaeology Outsider. Continuum International Publishing Group. p. 200. ISBN 1441152172.
  15. ^ שרה ליבוביץ דר, הסיפור הכי חם בקוטב הצפוני, באתר הארץ, 29 בדצמבר 2003
  16. ^ Sokol, Sam (1 July 2015). "Jewish diamond merchant to Arab royalty passes away". The Jerusalem Post. Retrieved 2 July 2015.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=שלמה_מוסאיוף_(איש_עסקים)&oldid=40205931"