שלמה מדרויש
| לידה |
המאה ה-12 טרואה? |
|---|---|
| כינוי | הקדוש מדרויש |
| מקום פעילות | דרויש (אנ') או רואן |
| השתייכות | בעלי התוספות |
| רבותיו | ר"י הזקן; ריצב"א |
| תלמידיו | רבי שמואל מפלייזא; רבי מאיר מלונדון |
| בני דורו | רבי שמשון משאנץ; רבי ברוך בן יצחק |
| אב | רבי יהודה מטרויש |
  | |
רבי שלמה בן יהודה מדרויש המכונה "הקדוש מדרויש"[1] היה מבעלי התוספות בצרפת בסביבות מפנה המאה ה-13.
חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]יש האומרים כי נולד בטרואה[2]. למד בישיבתו של ר"י הזקן בדמפייר (אנ')[3], והיה מצעירי תלמידיו, ולאחר פטירתו למד מפי הריצב"א[4]. חי ופעל בעיר דרויש (אנ'), אך לדעת גולב עירו הייתה רואן[5], שם, לדעתו, עמד בראשות ישיבה או בית מדרש[6]. היה מחכמי צרפת שאליהם שלח הרמ"ה את איגרתו בעניין פולמוס הרמב"ם[7]. מלבד זאת, עמד בקשרי מכתבים עם חברו, רבי שמשון משאנץ[8] ומתואר ששאל שאלות את חברו רבי ברוך בן יצחק[9].
גולב סבור כי בהשפעת הנזירות הנוצרית, נהג במנהגי פרישות מהנאות העולם, ובכלל זה מנישואין[10], אולם אורבך הסיק מהמקורות שהייתה לו אשה וכנראה גם בת[11].
כינויו הנפוץ היה "הקדוש", המרמז על מוות על קידוש השם. אין בידינו מקורות נוספים על נסיבות מותו[12].
מובאות מתורתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]חידושיו מזכרים בתוספות הנדפסים על הדף[13] ובקובצי תוספות נוספים על מסכתות פסחים, יבמות, כתובות, גיטין, קידושין, בבא קמא, בבא מציעא מכות, שבועות ונדה. במפורש נזכר שחיבר "פרישה" (=פירוש) למסכת סנהדרין[14][15], פסחים[16] וכתובות.
בכמה מקומות מצוטטות הנהגותיו[17].
כמה מפירושיו לתורה נזכרים באסיפות פירושי בעלי התוספות לתורה[18].
יש המייחסים לו את הפירוש למסכת אבות המיוחס לרש"י.
תלמידיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רבי שמואל מפלייזא[4]
- יש אומרים שרבי אהרן בן יוסי הכהן, בעל "ספר הג"ן" היה תלמידו[19], אולם חוקרים אחרים לא מצאו סימוכין להשערה זו.[דרוש מקור: מיהם האחרים?]
- כנראה גם רבי מאיר מלונדריש (המכונה גם רבי מאיר מאינגלטירא) למד אצלו[20].
- יש אומרים שגם הפייטן רבי מאיר כוכבי היה תלמידו[21][22].
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אפרים אלימלך אורבך, בעלי התוספות: תולדותיהם, חיבוריהם, שיטתם, ירושלים תשל"ו.
- נחום גולב, תולדות היהודים בעיר רואן בימי הבינים, תשל"ו, בעיקר בעמ' 105 - 119.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- נפתלי יעקב הכהן, רבינו שלמה בן אברהם מדרוש הקדוש הי"ד, אוצר הגדולים אלופי יעקב ח, עמ' קלח אות ריא, באתר היברובוקס
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ שם המקום נכתב במקורות בצורות רבות, בהן: דרוייש, דרואש, דריוש, טרוייש, טריוואש, טרייס, טורש, דרוס, דרוש, רדוש, רודוש, רואס.
- ^ גולב, עמ' 109. ועיינו בדברי הרמ"ה: "הרב הגדול ר' שלמה מרואס נר"ו בן הרב הגדול ר' יהודה מטרוייש רי"ת"
- ^ שו"ת מהרש"ל סימן כט
- ^ 1 2 ראו מרדכי פסחים פרק שני רמז תקנב: "וכן כתב הרב רבי שמואל מפלמיז"א בשם רבו הקדוש רבינו שלמה מדרו"ש שקיבל מרבו ר"י ברבי אברהם".
- ^ גולב, עמ' 106 ו-109. וראו אצל אורבך, עמ' 337 הערה 27
- ^ גולב, הערה 86. אורבך בהערה 27 חולק על השערה זו.
- ^ איגרות הרמ"ה (כתאב אלראסייל), תרל"א, עמוד ד
- ^ ראו למשל: שיבולי הלקט, חלק ב, מהדורת חסידה עמ' 13
- ^ מרדכי יבמות סימן כא, על פי גרסת "מרדכי ישן".
- ^ גולב, עמ' 112 ושם בהערה 323
- ^ אורבך, עמ' 337 - 338 בהערה 25
- ^ הרב נפתלי יעקב הכהן (אוצר הגדולים אלופי יעקב, חלק ה' סימן תתשג) כתב שנהרג בגזרות שהיו בצרפת בשנת ד'תתקנ"ג (1192/1193)
- ^ לדוגמה: תוספות, מסכת פסחים, דף כ"ג, עמוד ב', ד"ה דהא; תוספות, מסכת יבמות, דף ס"ה, עמוד א', ד"ה אי
- ^ תוספות, מסכת סנהדרין, דף י"ח, עמוד א', ד"ה כהן
- ^ תוספות חכמי אנגליה סנהדרין, מהדורת סופר עמ' 3 ועוד
- ^ תוספות חכמי אנגליה פסחים, מהדורת פינס עמ' 53
- ^ ראו למשל: אור זרוע חלק ב סימן רנו דף קיט עמוד א; הלכות שמחות למהר"ם סימן קטו; מרדכי מועד קטן סימן תתקכא ועוד
- ^ ראו למשל: הדר זקנים, שמות כא, ב; מושב זקנים (ששון) עמ' שפב, ועוד. הרשימה במלואה הובאה אצל גולב, עמ' 190 - 192, וראו אצל אורבך, הערה 34.
- ^ נפתלי יעקב הכהן, רבינו אהרן הכהן, אוצר הגדולים אלופי יעקב ב, עמ' קיז אות תכו, באתר היברובוקס
- ^ אורבך חלק ב, עמ' 513
- ^ רפאל הלפרין, אטלס עץ חיים חלק ה עמ' 204 ערך 1503
- ^ יחזקאל פוגל, סנהדרי גדולה - מכות, ירושלים תשל"ט מבוא, עמ' 39