שלמה דרימר
| לידה |
1800  |
|---|---|
| פטירה |
1872 (בגיל 72 בערך) |
| תקופת הפעילות |
?–1872 |
| רבותיו |
אהרן משה טויבש, אברהם דוד מבוטשאטש |
  | |
רבי שלמה דרימר (ה'תק"ס, 1800 בערך – כ"ב בתשרי תרל"ג, 24 באוקטובר 1872) היה רב ופוסק הלכה, מגדולי רבני יהדות גליציה בדורו. מחבר הספרים "ישרש יעקב" על מסכת יבמות, ושו"ת "בית שלמה".
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בנדבורנה לרב יעקב דרימר ולמרים בת ר' שלמה לנדא, נכדתו של הרב משה לנדא ראב"ד לבוב. אביו היה חסידו של רבי צבי הירש מנדבורנה ולאחר פטירתו עבר לתלמידו רבי מנחם מנדל מקוסוב, ה"אהבת שלום". הוא למד תורה מפי רבי אברהם דוד וואהרמן מבוטשאטש ומפי רבי אהרן משה טויבש. בהמשך למד גם אצל רבי נתן נטע קליצר מפודהייץ. נישא לבתו של ר' משה מנחם מנדל מחסידי אפטא, ולאחר פטירתה נישא בשנית לבתו של רבי צבי הירש גרוסמן רבה של דילטין.
לאחר נישואיו עסק במסחר, אך רבו של אביו, רבי חיים הגר מקוסוב, שידל אותו לעזוב את מסחרו ולהתמנות לרב. בשנת ה'תקצ"ג (1833) התמנה כרב בעיר סקולה, והחזיק במשרה זו כארבעים שנים עד פטירתו בחג שמיני עצרת, כ"ב בתשרי תרל"ג, 24 באוקטובר 1872.
פסקיו וספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]| ” | פוסק הדור אגב, אכתוב מה ששמעתי מפ"ק מו"ר הגאון מטשעבין בעה"מ ספרי דובב מישרים זצל"ה ששמע מפ"ק הגאון בעל אמרי יושר זצ"ל שאמר שבדור הנוב"י הי' הנוב"י פוסק הדור, ואחר כך הי' הגאון בעל החת"ס פוסק הדור, ואחר כך הי' בעל בית שלמה פוסק הדור, וכעת אמר בעל אמרי יושר שהערך ש"י הוא פוסק הדור. כך שמעתי מפ"ק |
“ |
– הרב שרגא פייבל שנעבאלג, שו"ת שרגא המאיר בהלכה, ח"ב סי' ע"ו[1] | ||
פסקי ההלכה שלו התקבלו בכל הפזורה היהודית באירופה, כך כותב עליו הרבי חיים אלעזר שפירא ממונקאטש: "הגאון בית שלמה ז"ל, הוא מראשי עמודי ההוראה באחרונים מדור שלפנינו". וגם רבי ישראל מאיר הכהן מסתמך על פסקיו בכמה מקומות בספרו ההלכתי "משנה ברורה"[2].
רבי שלמה כתב שני ספרים:
ישרש יעקב: ספר זה, על מסכת יבמות, הוא אחד הספרים היסודיים למסכת זו.
שו"ת בית שלמה: שו"ת זה יצא בשלושה כרכים ומצוטט רבות בספרות השו"ת.
התנגד למחלוקות ומריבות בתוך הקהילה, וכך כתב לשואל לגבי הסרת צורות ופסלים של חיות מבית הכנסת:
"אמנם אם לא יוכל לעשות הדבר בלי מחלוקת ח"ו, הנה גדול השלום ושנאוי המחלוקת. וכבר העד העיד הגאון בעל נודע ביהודה בתשובת נודע ביהודה (קמא חיו"ד סוף סי' א) שבזמנינו לא שייך מחלוקת לשם שמים"
— שו"ת בית שלמה, יו"ד חלק א סימן קצ"ח
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבי שלמה דרימר השאיר אחריו שישה בנים ושלוש בנות:
- בנו, רבי אברהם דרימר - אב"ד בפרוביזנה, ולאחר פטירת אביו התמנה כרבה של סקולה[3]. מחבר הספר "בארה של מרים". הוא המו"ל של ספרי אביו, והערות רבות שלו משוקעות לאורכם. בנו רבי נתן נטע דרימר כיהן תחתיו ברבנות סקולה בין השנים 1920–1943 ונספה עם בני קהילתו בשואה.
- בניו: רבי יוסף, רבי משה אריה, רבי ירוחם, רבי יעקב, ורבי יהודה ליב.
- בתו שיינא רחל - נישאה לרב ברוך מאיר מנטשל מחבר שו"ת "רב טובך". מו"צ בזבלטוב, רבה של פוטיק ומאוחר יותר אב"ד באוסציה-ביסקופיה
- בתו רוזה רבקה נישאה לרב מנדל פדרר
- בתו מרים נישאה לרב משה הלוי מבוטושאן
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרב דוד אברהם מנדלבוים, תולדות הגאון רבי שלמה דרימר זצ"ל בעל שו"ת בית שלמה, בתוך: "ישרש יעקב", מהדורה חדשה, ירושלים תש"ע, עמ' 19–39.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ספריו
- ישרש יעקב - על מסכת יבמות, למברג תרכ"ג, באתר היברובוקס
- בית שלמה - א, למברג תרל"ז, באתר היברובוקס
- בית שלמה - ב, למברג תרנ"ב, באתר היברובוקס
- בית שלמה - ג, למברג תרנ"ב, באתר היברובוקס
שלמה בן יעקב דרימר (1800-1872), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ שנעעבאלג, שרגא פייוויש, שרגא המאיר בהלכה - חלק ב, לונדון, תשל"ו, באתר היברובוקס
- ^ סי' רנ"ג ס"ק צ"ט, סי' שס"ב ס"ק ס"ד, סי' שס"ג שער הציון אות טז, סי' שפ"ב שער הציון אות מט.
- ^ פרצה מחלוקת אודות המינוי בין חסידי ויז'ניץ לחסידי צ'ורטקוב, ראו על כך: מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה ח"ג עמ' 419.
| בקרת זהויות |
|
|---|