לדלג לתוכן

שלמה ברוך הלוי פראגר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שלמה ברוך הלוי פראגר
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1887
כ"ו באלול תרמ"ז
נרצח 1943 (בגיל 56 בערך)
תש"ד
אושוויץ, גרמניה הנאצית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות באצ'קו פטרובו סלו, יוגוסלביה
תקופת הפעילות ?–1943 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות רבני יוגוסלביה
רבותיו הרב יהודה גרינוולד, הרב יעקב פראגר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב שלמה ברוך הלוי פראגר (כ"ו באלול תרמ"ז, 1887תש"ד, 1943) היה רבו של הכפר באצ'קו פטרובו סלו (פטרוביסלה) ביוגוסלביה (כיום בסרביה) וראש ישיבה.

נולד לרב יעקב פראגר, רבה של העיירה אדה שבתחומי האימפריה האוסטרו-הונגרית (כיום בסרביה), ושל פטרוביסלה, מחבר שו"ת "שאילת יעקב"[1] ותלמיד הכתב סופר, ולבריינדל, שהייתה בתו של מהר"ם שיק אב"ד חוסט. למד בישיבה של הרב יהודה גרינוולד, ששימש מאוחר יותר כרבה של סאטמר והוסמך על ידו להוראה. נישא לרבקה בתו של הרב יהודה ליכטנשטיין, רבה של בקליאן[2].

לאחר חתונתו, היה סמוך כמנהג הימים במשך תקופה (קעסט) על שולחן חמיו בבקליאן. בתום תקופה זו, התקבל כרב בית הכנסת של קהילת החסידים בכפר פטרוביסלה, שהיה אז בתחומי אימפריה האוסטרו-הונגרית, ולאחר מלחמת העולם הראשונה, עבר במסגרת חוזה טריאנון ליוגוסלביה. בשנת תרע"ג, (1913) התמנה לרב הכפר[3]. בתקופת כהונתו הקים בכפר ישיבה מקומית לבני הקהילה.

הרב פראגר היה ידוע בתפילותיו הממושכות, סופר כי לעיתים, בעיקר בשבתות וחגים הייתה תפילתו מתארכת עד סמוך לשקיעת החמה. כרב, גילה אחריות ציבורית גם ליהודי הכפרים הסמוכים, בדרך כלל ילידי הארץ. הוא היה מכתת רגליו בדרכים משובשות כדי להגיע לכפרים חקלאיים נידחים, היה מגשר בסכסוכים פנימיים, ודאג לבניית מקוואות כשרים, ולהדרכה נאותה לנשים הכפריות בדבר החשיבות של טהרת המשפחה.

הוא היה לסמכות תורנית באזור באצ'קה כולו, וטיפל בצרכי החיים היהודיים, שמו נזכר גם כמי שעסק בהתרת עגונות[4]. הרב פראגר נתן גם הסכמות לספרים תורניים של מחברים בני הסביבה.[5].

תפיסת עולמו הייתה, כשל הרבנים החרדים בהונגריה, מבית מדרשו של החת"ם סופר, אשר טבע את מטבע הלשון המייצגת את התפיסה לפיה אין לשנות דבר ממנהגי הדור הקודם, אף בדברים שלכאורה אין להם משמעות דתית: חדש אסור מן התורה. החת"ם סופר העניק לביטוי שבמקורו עוסק באיסור "חדש", משמעות חדשה, לפיה כל שינוי במנהג ישראל חשוד כקשור ברפורמה ולפיכך אסור, גם אם אינו סותר במפורש את התלמוד והפוסקים. על פי תפיסה זו הדריך הרב פראגר את בני קהילתו.

בשנת תש"ד, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, נלקח עם אשתו ושבעת ילדיו, יחד עם בני העיירה, למחנה ההשמדה אושוויץ, שם נרצחו.

לרב פראגר ואשתו רבקה, היו שבעה ילדים. חלקם נישאו לפני השואה. חלקם נרצחו בידי הנאצים; בין הנרצחים: בנו משה זאב עם אשתו ושלושת ילדיהם, בנו הלל עם אשתו ושני ילדיהם. בתו רחל היימפלד ובעלה יוסף וארבעה ילדיהם, בתו חוה, ושלושה בנים נוספים צעירים.

ארבע מבנותיו שרדו,

  • בריינדל שנישאת לפני המלחמה לרבי חיים יעקב ברעזניטץ ארטיגער היה מו"צ ומשנה לחותנו ברבנות, ומחבר מספר ספרים בהם כוכב מיעקב על עניינים שונים וקול יעקב על פרקי אבות ועוד אשר הם בכתובים. הוא נרצח עם שלושה מילדיהם. זוגתו ובנם רבי יוסף משה ניצלו, היא התחתנה עם רבי מנחם מענדל מסטרופקוב ולאחר פטירתו עם רבי לוי יצחק גרינוולד, רב קהילת צעהלים בניו יורק, שאימץ את בנה והוא ממלא את מקומו ברבנות.
  • זיסל יודית[6] אשת רבי יונה וויטיראל
  • חיה פיגא[7] אשת רבי יעקב מרדכי טייטלבוים
  • לאה אשת רבי יצחק מייזעלס מטורונטו.

גיסו הרב יוסף אריה פלדמן, היה חותנו של האדמו"ר מסדיגורה.

מכתביו וחידושיו לא נותר חומר רב בדפוס, הערות שרשם בשולי גליונות ספרו של אביו, שו"ת "שאילת יעקב", נדפסו בסוף המהדורה החדשה של הספר, עם הערותיו של המחבר[8]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • יצחק לוין, אלה אזכרה, המכון לחקר בעיות היהדות החרדית, תשכ"ג. ח"ה עמ' 209–214.
  • אברהם פוקס, ישיבות הונגריה בגדולתן ובחורבנן, 1978. חלק ב, עמ' 346.
  • דרכי משה החדש, תולדות מהר"ם שיף, ירושלים תשע"ב, עמ' ק"פ–קפ"א.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ יעקב פראגר, שאילת יעקב - א, באתר היברובוקס
    יעקב פראגר, שאילת יעקב - ב, באתר היברובוקס.
  2. ^ אחיו של הרב הלל ליכטנשטיין.
  3. ^ דרכי משה החדש (תולדות מהר"ם שיף), ירושלים תשע"ב, עמ' ק"פ.
  4. ^ תשובה הלכתית שהשיב באחד המקרים, נידונה בין גדולי דורו, והיא מצוטטת בספרו של הרב מרדכי וינקלר, לבושי מרדכי, מהדורה חדשה ניו יורק תשע"א. מהדורה רביעאה, אבן העזר סימן קי"א. הרב וינקלר בא בכתובים בתאריך מוקדם יותר עם הרב פראגר בנושא דומה, במהדורה תניינא, אבן העזר סימן כ"ב, ראו שם.
  5. ^ ראו למשל: דרך הטובה והישרה, "אשר אספם איש טהור הגה"צ כש"ת מוה"ר שלום יוסף קליין זצ"ל אשר הרביץ תורה בעיר זענטא-פעטראוואסעלא יצ"ו", מהדורה חמישית, ירושלים תשס"א. (המהדורה הראשונה נדפסה בתרפ"ו, 1926)
  6. ^ Http://www.ivelt.com/forum/viewtopic.php?p=758350
  7. ^ Http://www.ivelt.com/forum/viewtopic.php?p=763501
  8. ^ יעקב פראגר, שאילת יעקב - ב, דפוס צילום, ניו יורק תשל"ח.