שלמה אפשטיין
 | |
| לידה |
22 באוגוסט 1940 ירושלים, פלשתינה (א"י) |
|---|---|
| נהרג | 6 ביוני 1967 (בגיל 26) |
| מדינה |
ישראל  |
| כינוי | "מומה" |
| השתייכות |
 צבא הגנה לישראל |
| דרגה | טוראי |
| תפקידים בשירות | |
| חובש מחלקתי | |
| פעולות ומבצעים | |
 מלחמת ששת הימים | |
| עיטורים | |
 עיטור העוז | |
  | |
שלמה אפשטיין (22 באוגוסט 1940 – 6 ביוני 1967) היה חובש שנהרג בקרב על ירושלים במלחמת ששת הימים במהלך טיפול בפצוע, ועוטר בעיטור העוז על הקרבתו ואומץ לבו.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שלמה אפשטיין ("מוימה") נולד בירושלים. למד בבית ספר גאולה בחיפה ולאחר מכן למד מכונאות בבית ספר המקצועי בבת גלים. לאחר לימודיו התגייס לצה"ל ושירת בנח"ל המוצנח. אפשטיין עבר קורס חובשים ומילא תפקיד של חובש מחלקתי. לאחר שחרורו עבד בחקלאות בחצרים.
בפרוץ מלחמת ששת הימים הוצב בירושלים בגדוד 28 של חטיבה 55 (צנחנים במיל') והוא בדרגת טוראי. ב־6 ביוני 1967, יומה השני של המלחמה, פרץ הגדוד משכונת בית ישראל לכוון העיר העתיקה. בעוד פלוגתו של אפשטיין מסתערת רגלית באזור פתוח, פתחו עליה חיילי הלגיון הירדני בהפגזת מרגמות כבדה. חלק גדול מהצנחנים נפגעו ונותרו בשטח. שאר הלוחמים התפזרו למקומות מחסה. במהלך ההפגזה נותר אפשטיין בשטח המופגז והחל בטיפול בפצועים. בהגיעו אל הצנחן הפצוע יוסף חגואל שרגליו רוסקו, גרר אותו בסמוך לקיר וגהר מעליו כשהוא חשוף. בשלב זה התפוצץ לידם פגז. אפשטיין ספג בגופו את רסיסי הפגז ונהרג. בכך מנע מן הרסיסים לפגוע בפצוע.
לאחר מותו
[עריכת קוד מקור | עריכה]אפשטיין נטמן בבית הקברות הצבאי בהר הרצל. לאחר מותו עוטר בצל"ש הרמטכ"ל, אשר הומר בעיטור העוז בשנת 1973.
בדברי ההסבר לעיטור נאמר:
תיאור המעשה: ביום ה-6 ביוני 1967, בקרב על שחרור ירושלים, שירת טור' שלמה אפשטיין ז"ל כחובש בגדוד צנחנים. בשעת הקרב ניתכה על היחידה אש ארטילרית כבדה ונגרמו לה אבדות. טור' שלמה אפשטיין ז"ל חבש את הפצועים בעת ההפגזה ודאג לפינויים. בעת שחבש את אחד הנפגעים והגן עליו בגופו בפני רסיסי הפגזים, נפצע פצעי מוות. על מעשה זה הוענק לו עיטור העוז.
ניסן תשל"ג אפריל 1973, דוד אלעזר, רב-אלוף, ראש המטה הכללי.[1]
חיי הצנחן חגואל ניצלו בזכות חילוצו וטיפולו של אפשטיין.
לאחר מותו פנו הוריו של אפשטיין לאפי נצר שהיה ידידם והלחין את השיר "בלדה לחובש" וביקשוהו להתחשב ברגשותיהם ולפעול לאי השמעת השיר ברדיו. זאת מאחר שסיפור נפילת בנם דומה מאוד למילות השיר והאזנה לו גורמת להם צער. בשל בקשה זו ובקשות של משפחות שכולות אחרות לא הושמע השיר ברדיו אלא ביום הזיכרון.
בנו של הצנחן חגואל, שנולד סמוך לתום המלחמה, נקרא שלמה על שמו של אפשטיין. לאחר בקשתו של חגואל הסכים אביו של אפשטיין לשמש סנדק בטקס ברית המילה של הבן.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- משה נתן, המלחמה על ירושלים, תל אביב: אותפז, 1968
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קורות החיים של שלמה אפשטיין, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
- עיטור העוז שהוענק לשלמה (מומה) אפשטיין, באתר "בעוז רוחם" של צה"ל
- טוראי שלמה אפשטיין ז"ל - עיטור העוז, באתר הגבורה
- טוראי שלמה אפשטיין ז"ל: בגופו הציל פצוע, מעריב, 30 באוקטובר 1967
- החוב של יוסף חגואל, אוקטובר 2013
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^
עיטור העוז, באתר צה"ל, 27 בינואר 2022
| מעוטרי עיטור העוז במלחמת ששת הימים | ||
|---|---|---|
| חזית הדרום | שמואל אורן • ז'ק אלימלך • אהוד אלעד (נ) • יצחק דותן • ישראל הוברמן • חיים שטיין • עזרא וישניא • ישראל זולברג (נ) • יעקב חסדאי • יוסף טמיר • אורי ישראלי (נ) • מאיר כהן (נ) • יצחק לוי • שמואל ליבנוירט • רפאל כץ (נ) • אריה מאיר (נ) • אברהם מוניץ • זאב נתיב • דוד פלץ (נ) • חיים פניכל (נ) • שמאי קפלן (נ) | 
|
| ירושלים והשומרון | זרח אפשטיין • שלמה אפשטיין (נ) • יגאל ארד • שלום דוד • אשר דר • יעקב חץ • צבי סדן • גיורא צחור • חיים רוסק (נ) • ישראל שינדלר | |
| חזית הצפון | אפרים יצחקיאן (נ) | |
| חיל האוויר | אריה בן-אור (נ) • אמנון גלעד • כוכב הס • בן-ציון זהר • יעקב מורגן • יהודה פרי | |
| חיל הים | אברהם דרור | |
| בקרת זהויות |
|
|---|