רפאל כץ
 | |
| לידה | 4 בדצמבר 1944 |
|---|---|
| נהרג | 8 ביוני 1967 (בגיל 22) |
| השתייכות |
 צבא הגנה לישראל |
| תקופת הפעילות | 1967–1963 |
| דרגה |
 רב-טוראי |
| תפקידים בשירות | |
| חובש קרבי | |
| פעולות ומבצעים | |
 מלחמת ששת הימים | |
| עיטורים | |
 עיטור העוז | |
  | |
רפאל כץ (4 בדצמבר 1944 – 8 ביוני 1967) היה חובש קרבי שנפל ביום הרביעי למלחמת ששת הימים תוך כדי ניסיון לחבוש פצוע אחר, ועל כך קיבל את עיטור העוז.
קורות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]רפאל כץ נולד לאברהם וחביבה בי"ח בכסלו תש"ה (4 בדצמבר 1944) בתל אביב. אחיו הצעיר מנחם נולד ב-1951. הוא למד בראשון לציון בבית הספר היסודי "סיני" ואת לימודיו התיכוניים סיים בבית הספר "בילו" שבתל אביב. היה מדריך נוער, נטה לעיתונאות ולמשחק על הבמה. הקים את להקת פיקוד הדרום והשתתף בתיאטרון העירוני בחיפה. גויס לצה"ל בשנת 1963 ושירת בסיירת הנגב ובסוף בלהקת פיקוד דרום. במילואים התנדב ליחידת סיור ושימש בה כחובש קרבי. השתתף במלחמת ששת הימים אשר בה נפל צפונית למשק רוחמה ביום הרביעי לקרבותיה, בכ"ט באייר תשכ"ז (8 ביוני 1967).
חוליה מיחידתו עקבה אחרי יחידת קומנדו מצרית. נפתחה אש על החוליה ואחד החיילים נפצע קשה – ורפאל, בתוקף תפקידו, נחפז אליו להגיש לו עזרה, אך תוך כדי מעשהו זה נפגע בצרור כדורי האויב. כאשר המשיך בחבישת חברו על אף היותו פצוע נפגע שנית וכך מצא את מותו. היה בן 23 בנפלו. הניח אשה, אחרי שישה חודשי נישואים. הובא לקבורה בבית הקברות הצבאי לשעת חירום בבארי ולאחר זמן הועבר למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי קריית שאול.[1]
ב"ספר הגבורה" בהוצאת אגודת העיתונאים בתל אביב וניצולי ברגן-בלזן, הובא סיפור המעשה של קרבו האחרון שעליו ציין אותו הרמטכ"ל לשבח. גם בספר "במעלות גיבורים", בעריכת ישראל ארליך, הוקדשו כמה עמודים עליו ולזכרו.
עיטור העוז
[עריכת קוד מקור | עריכה]"הוענק לרב-טוראי כץ רפאל
גילה גבורה
ביום 8 ביוני 1967 באזור רוחמה, פעל במסגרת חוליה מיחידתו שעקבה אחרי יחידת קומנדו מצרית. אש נפתחה על החוליה ורב"ט יצחק מסטבוים נפצע קשה. רב"ט רפאל כץ רץ אליו להגיש לו עזרה ולחבשו. תוך כדי הטיפול בפצוע נפגע רב"ט רפאל כץ בצרור כדורים. על אף היותו פצוע המשיך בחבישת חברו ותוך כדי כך נפגע בצרור נוסף ונהרג.
רב-אלוף דוד אלעזר – ראש המטה הכללי ניסן תשל"ג, אפריל 1973"
הנצחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]רפאל כץ הונצח באנדרטאות: גן הבנים שבתל אביב-יפו, אתר הנצחה לחללי הנח"ל וחיל החינוך שבפרדס חנה-כרכור, אנדרטה לזכר הנופלים בני משמר שבעה ושבעה הנוטרים שעל שמם נקרא היישוב במשמר השבעה, בית יד לבנים שבתל אביב-יפו, אנדרטה לחללי בית ספר סיני שבראשון לציון, פארק סיירת שקד שליד אופקים, יד זיכרון וגבורה לבני גוש דן שנפלו במערכות ישראל שבבסיס תל השומר.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ישראל ארליך, במעלות גיבורים
- ספר הגבורה, בהוצאת אגודת העיתונאים וניצולי ברגן-בלזן בתל אביב.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מידע עליו באתר יזכור.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
| מעוטרי עיטור העוז במלחמת ששת הימים | ||
|---|---|---|
| חזית הדרום | שמואל אורן • ז'ק אלימלך • אהוד אלעד (נ) • יצחק דותן • ישראל הוברמן • חיים שטיין • עזרא וישניא • ישראל זולברג (נ) • יעקב חסדאי • יוסף טמיר • אורי ישראלי (נ) • מאיר כהן (נ) • יצחק לוי • שמואל ליבנוירט • רפאל כץ (נ) • אריה מאיר (נ) • אברהם מוניץ • זאב נתיב • דוד פלץ (נ) • חיים פניכל (נ) • שמאי קפלן (נ) | 
|
| ירושלים והשומרון | זרח אפשטיין • שלמה אפשטיין (נ) • יגאל ארד • שלום דוד • אשר דר • יעקב חץ • צבי סדן • גיורא צחור • חיים רוסק (נ) • ישראל שינדלר | |
| חזית הצפון | אפרים יצחקיאן (נ) | |
| חיל האוויר | אריה בן-אור (נ) • אמנון גלעד • כוכב הס • בן-ציון זהר • יעקב מורגן • יהודה פרי | |
| חיל הים | אברהם דרור | |