לדלג לתוכן

שלמה אפרים מלונטשיץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שלמה אפרים מלונטשיץ
לידה 1550
לנצ'יצה, רפובליקת פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 21 בפברואר 1619 (בגיל 69 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי העתיק בפראג עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 21 בפברואר 1619 עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו מהרש"ל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
קברו של רבי שלמה אפרים מלונטשיץ' בבית העלמין העתיק בפראג

רבי שלמה אפרים מלונטשיץ (ה'ש"י, 1550 - ז' באדר[1] ה'שע"ט, 21 בפברואר 1619), המכונה על שם ספרו הכלי יקר, היה רב, דרשן, ראש ישיבה ואב"ד בעיר פראג במקביל למהר"ל והשל"ה.

תולדות חייו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בלונטשיץ (Łęczyca), שבפולין לרבי אהרן. בתחילה נקרא אפרים בלבד, והשם שלמה נוסף לו רק בהמשך. לדבריו:

"הנה כעת בשנת שס"א לפ"ק, קודם ימי הפורים - נפלתי למשכב בחולי מסוכן כמה שבועות, עד שהוסיפו לי שם שלמה. ובחמלת ה' הוציאני מתוך ההפיכה לחיות אותי כיום הזה, נדרתי לה' ואשלמה, לחבר חיבור זה לכבוד ה' ותורתו, ולגלות מצפוניו"

הקדמתו לחיבור "כלי יקר"

בצעירותו למד בישיבת המהרש"ל והוא מכנה אותו "מורי". בהמשך עבר לירוסלב ומשם ללבוב, בשלב זה בחייו היה מהדרשנים היהודים המפורסמים בדורו. בשנת שס"א (1601) קודם ימי הפורים חלה קשות ואז הוסיפו לו את השם שלמה. בשנת ה'שס"ד (1604) נקרא לשאת יחד עם המהר"ל (בשנותיו המאוחרות) את תפקיד ראש הישיבה ורבה של פראג. בשנת ה'שס"ז (1607) פטרוהו ראשי הקהל מהחובה לשפוט בדיני ממונות ובמקום זאת החל לשאת את הדרשות מדי שבוע. בשנת ה'שס"ט (1609) לאחר פטירת המהר"ל כיהן ברבנות פראג לבדו עד שנת ה'שע"ד (1614) שבה החל השל"ה (שגורש מפרנקפורט) לכהן יחד איתו כרב העיר. אף על פי שלא היה תלמידו של המהר"ל ממש, הושפע רבות מדרכו ומתורתו, ולעיתים הוא מוזכר כתלמידו.[2] היה מראשי ועד ארבע ארצות והוא חתום על רוב החלטות שהתקבלו בתקופה זו. באופן חריג מימן הוועד את הדפסת ספרו "כלי יקר".

חיבוריו הרבים עוסקים בענייני מוסר לרוב ולמרות תפקידו בוועד ארבע ארצות נודע כאחד המבקרים החריפים של החברה היהודית בתקופתו. הוא תוקף בספריו ודרשותיו את הרבנים, ראשי הקהל, והעשירים. כמו כן ביקר גם את מנהגי ההוללות בפורים, ואת חוסר הכוונה בתפילה. נודע גם בהתנגדותו ללימוד התלמוד לילדים בגיל צעיר ולשיטת הפלפול. הדבר מתבטא גם בפירושו לתורה, בו הכניס ענייני מוסר.

נפטר בז' באדר ה'שע"ט (1619) מקום קבורתו בבית העלמין העתיק בפראג סמוך למקום קבורת המהר"ל.

  • רבי שלמה אפרים - היה נשוי לזלדה (נפטרה בשנת ה'שפ"ו, 1626)
  • בנו הרב הירש - כיהן אף הוא כדרשן וראש ישיבה בפראג
  • בנו רבי יצחק
  • חתנו רבי יצחק שיטנהופן
  • אחיו הרב משה - כיהן כר"מ בהורודנה

בין תלמידיו נמנים:

ספרו המוכר ביותר הוא כלי יקר - פירוש על התורה. ספר זה נכתב לאחר מחלתו ממנה התאושש ונוסף לו השם "שלמה". ספריו הנוספים הם:

  • שפתי דעת - ספר הקדמה, בו מסביר המחבר את מטרותיו בכתיבת חיבוריו השונים: "בכל החיבורים אשר חיברתי מעודי, היו עיני וליבי על דרכי בני עמינו ולפרסם את החנפים, לפעמים מתוך הכתב, ופעמים בעל פה בבתי כנסיות במדינת פולין..."
  • עיר גיבורים - דרשות על התורה ובנושאי מוסר.
  • עוללות אפרים - דרשות על מועדי השנה, ודרשות לשמחות כגון ברית מילה וחופה וקידושין.
  • ארח לחיים - דרשות לראש השנה, יום הכיפורים ולפסח.
  • עמודי שש - דרשות ופשטים אשר בתחילה נכתבו באורך שישה עמודים.
  • רבבות אפרים (לא נדפס).
עיר גיבורים, זולקווא, ה'תקנ"ט

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • ר' חיים מיכל, אור החיים, פפד"מ תרנ"א, עמ' 241–243.
  • ח"ה בן-ששון, "עושר ועוני במשנתו של המוכיח רבי אפרים איש לנצ'יץ", ציון יט (תשי"ד), עמ' 166 – 142.
  • חיים ראובן רבינוביץ, ר’ שלמה אפרים לונשיץ "המוכיח בשער", סיני נט (תשכו) 174-184.
  • אביב עקרוני, בעל "עוללות אפרים" [ר’ שלמה אפרים מלונצ’יץ’], הפועל הצעיר מ, 22 (תשכט) 28-29.
  • משה סוקולוב, פרשת האזינו : "אני אמית ואחיה" - גלות וגאולה במשנתו של ר’ שלמה אפרים לונטשיץ, הוגים בפרשה (2005) 630-637.
  • ישראל פינחס טירנואר: "ראש המדברים בכל מקום", בתוך המודיע מוסף תורני, א' באדר ב' התשע"ט, עמוד ט"ז.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ספריו

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ תמונת מצבתו באתר Find a Grave
  2. ^ אברהם עובדיה (גוטסדינר), הארי שבחכמי פראג, ירושלים תשס"ב, עמ' קלו.


תקופת חייו של הרב שלמה אפרים מלונטשיץ על ציר הזמן
ציר הזמןתקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים
ציר הזמן