שלום מאיר יונגרמן
 | |
| לידה |
1940 ח' באדר ת"ש קלויזנבורג  |
|---|---|
| פטירה |
3 בינואר 2013 (בגיל 73 בערך) כ"א בטבת תשע"ג בני ברק |
| תאריך עלייה | תשי"ב |
| מדינה |
ישראל |
| מקום פעילות | זכרון יעקב |
| תקופת הפעילות |
? – 3 בינואר 2013 |
| השתייכות | חזון אי"ש |
| רבותיו | רבי חיים גריינמן, הרב דב לנדו |
  | |
הרב אלכסנדר שלום מאיר יונגרמן (ח' באדר ת"ש, 1940 – כ"א בטבת תשע"ג, 3 בינואר 2013) היה ראש הקהילה החרדית בזכרון יעקב, ראש ישיבות זיכרון מיכאל, ראש המכון להוצאת ספרי ראשונים וראש רשת המוסדות יח"ד[דרושה הבהרה] בתל אביב. עורך סדרת הספרים קובץ שיטות קמאי - ליקוט מספרי ראשונים על סדר הש"ס.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בקלויזנבורג שבטרנסילבניה, ליחיאל מיכאל ושושנה ראצה יונגרמן. בתקופת מלחמת העולם השנייה הוחבא אצל משפחה לא-יהודית. לאחר המלחמה עבר עם משפחתו לבודפשט ומשם לווינה. בשנת תשי"ב (1952) עלה עם משפחתו לישראל. זמן קצר התגוררו בחיפה ולאחר מכן השתקעו בתל אביב. למד בישיבת היישוב החדש בתל אביב ובישיבת סלבודקה בבני ברק.
בשנת תש"כ (1960) נישא לצפורה, בת הרב גבריאל ריקליס מתל אביב. לאחר נישואיו למד בכולל "שערי תורה" בתל אביב. באותה תקופה חיבר את שני ספרי "שלמי מאיר" על מסכתות התלמוד, שקיבלו את הסכמת הרב יעקב ישראל קניבסקי. לאחר מכן עבר לגור בבני ברק.
בשנת תשכ"ח (1968) עבר להתגורר בזכרון יעקב. הוא פיתח את הקהילה החרדית המקומית ופתח שם מוסדות רבים, בהם ישיבה גדולה "זיכרון מיכאל", ישיבה לצעירים, תלמוד תורה ובית יעקב.
לאחר מכן פתח כוללים נוספים בסביבה ביניהם: אור עקיבא, בנימינה, פרדס חנה, יקנעם ועתלית. הרב יונגרמן עמד בראשות הישיבות והמוסדות ונשא בנטל הכלכלי של הרשת. נציג מטעמו היה חבר המועצה המקומית.
בשנות ה-90 הקים ועמד בראש רשת של מדרשות ובתי ספר וגני ילדים יח"ד בתל אביב. כמו כן ייסד רשת כוללי אברכים בתל אביב, שבהם לומדים האברכים מספר שעות ביום בחברותא עם יהודים מקומיים. בנוסף לאלו ייסד רשת נוספת של כוללי אברכים בבני ברק, במודיעין עילית, באלעד ובערים נוספות לבוגרי מוסדותיו. כמו כן ייסד את בית המדרש "דרכי אי"ש" בבני ברק, לבוגרי ישיבת סלבודקה.
נמנה עם חוג חזון איש, ובמשך תקופה ארוכה היה מקורב לרב חיים גריינימן. כמו כן היה מקורב לרב דב לנדו, עמו למד בחברותא במשך שנים רבות.
התפתחות הקהילה החרדית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת תשכ"ח (1968) רצה לפתוח ישיבה קטנה בזכרון יעקב, שבה לא הייתה תשתית תורנית. בעצת רבו רבי יחזקאל אברמסקי יסד תחילה כולל אברכים, שבו למדו אברכים שהתגוררו בערים אחרות, כמשקל-נגד לפעילותה של המסיונרית הגרמנית אמה ברגר במקום. לצורך פתיחת הכולל היה צורך בבניין דירות למגורים עבור משפחות הקהילה ועבור הכולל, ולשם כך החל הרב יונגרמן לצאת לחו"ל לגיוס כספים. הרב יונגרמן קנה תחילה דירה אחת בה נפתח הכולל, ולאחר מכן בעזרת הרב חיים גריינמן קנה את כל הבניין. כעבור חמש שנים הוקמו שתי קריות חרדיות חדשות בזכרון יעקב - קריית חזון איש וקריית חפץ חיים, שבהן מתגוררות כיום (2022) כ-550 משפחות בני תורה.
הרב יונגרמן הקים גם רשת מוסדות - ישיבה קטנה וישיבה גדולה "זיכרון מיכאל" (על שם אביו), שנים עשר גני ילדים, שני תלמודי תורה, שני בתי ספר לבנות, מתיבתא, סמינר לבנות ושמונה כוללי אברכים. כל המוסדות מאוגדים תחת השם "המרכז לחינוך תורני זכרון יעקב".
פועלו הספרותי-תורני
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרב יונגרמן עסק גם בההדרת ספרי ראשונים והקים לשם כך מכון תורני. הוא הוציא לאור לראשונה חלק גדול מהספר עבודת הקודש לרשב"א, בתוספת ביאור בשם "נתיבות הבית", המכיל מספר כרכים. הספר קיבל את הסכמת הרב שך. כמו כן הוציא לאור את ספר הבתים לרבי דוד כוכבי בכמה כרכים. במשך עשרות שנים עמל על קובץ שיטות קמאי, שבו קיבץ[1] וליקט קטעים מגאוני בבל ומהראשונים שלא חיברו חיבורים משלהם על סדר התלמוד, וסידרם על סדר התלמוד. הסדרה יצאה בעשרות כרכים.
במסגרת המכון להוצאת ספרי ראשונים הוציא לאור מהדורות חדשות ומהודרות של ספרי ראשונים ואחרונים, ובהם חידושי הרמב"ן, הרשב"א, תוספות הרא"ש, הריטב"א, המאירי, הר"ן, שיטה מקובצת, רבי עקיבא איגר ועוד.
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הוציא לאור את סדרת הספרים ממגד שמים (ארבעה כרכים) - בו נדפסו תוכן שיחותיו.
- ספר שלמי מאיר - חידושים על מסכתות בש"ס
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]אשתו צפורה, הייתה מחנכת בסמינר בית יעקב בתל אביב.
גיסו (בעל אחותו חנה), הרב יהודה פכטהלט, היה מנהל הסמינר בזכרון יעקב.
בניו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרב דוד ידידיה - ראש כולל ברמת אביב.
- הרב דב יצחק - מו"ל קונטרס להבין ולהשכיל.
- הרב אברהם ישעיהו - ראש כולל "עמל התורה" בבני ברק.
- הרב שלמה זלמן - כיהן כראש כולל בזכרון יעקב.
- הרב אהרן מנחם - ראש כולל בזכרון יעקב.
- הרב מרדכי - מנהל תלמוד תורה "זיכרון גבריאל".
חתניו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרב שמואל הוניגסברג - מחבר ספרי "ביאורי סוגיות" ור"מ בישיבת סלבודקה.
- הרב יהושע מנחם זלזניק - ראש כולל נטעי מיכאל.
- הרב נתנאל גרוס - ר"מ בישיבת תפארת יעקב לצעירים בזכרון יעקב.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מסירות נפש מול המסיון הגרמני, מוסף שבת קודש וארא תשע"ג, עמ' 10, באתר אוצר החכמה
- הרב שלום מאיר יונגרמן - באתר דרשו
- קובץ שיטות קמאי, מוסף שבת קודש, עמ' 28, באתר אוצר החכמה
- האבא של זכרון יעקב, מוסף שבת קודש פרשת אחרי מות תשע"ה, עמ' 27, באתר אוצר החכמה
קישורים חיצונים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ספרי קובץ שיטות קמאי - באתר היברו בוקס
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מכתבי יד (לצורך כך היה נוסע והולך במוזיאונים רבים ברחבי תבל.
| בקרת זהויות |
|
|---|