שכונת נשאשיבי
 | |
| הבית של עסאף נשאשיבי. הבית נמצא בדרך הר הזיתים 30 | |
| מידע | |
|---|---|
| עיר |
ירושלים  |
| על שם |
משפחת נשאשיבי |
| קואורדינטות | 31°47′34″N 35°14′02″E / 31.792759942133°N 35.233969511465°E |
|
(למפת ירושלים רגילה)   שכונת נשאשיבי | |
  | |
שכונת נשאשיבי היא שכונה היסטורית בשכונת שייח' ג'ראח בירושלים שהקימה משפחת אל-נשאשיבי, מהמשפחות המובילות בחברה הערבית בסוף השלטון העות'מאני בארץ ישראל ובימי המנדט הבריטי.
במחצית השנייה של המאה ה-19. בני משפחת נשאשיבי היו סוחרים ובעלי קרקעות בכפרים יאלו וזכריא, שאותן החכירו לפלאחים אריסים, תמורת ממון ותוצרת חקלאית.
הגאוגרף יהושע בן אריה מתאר את "הגרעין העיקרי" של שכונת שייח' ג'ראח ב"בתיהן של משפחות נשאשיבי וג'ראללה"[1].
ראשיתם בשטח בן 50 דונם אותו רכש ח'אג ראשיד אל נשאשיבי מתושב הכפר ליפתא בעבור סוס גזעי ו-120 לירות טורקיות. בשטח זה בנה בית מאבן ירושלמית; כמקובל בבנייה אז, עובי הקירות, הגיע למטר וחצי ובין האבנים הונחו עפר וסיד; ותקרת הקומה הראשונה של הבית הייתה מקומרת, וחוזקה בתמוכות ברזל (רילסים; אנגלית: rails), והגג כוסה ברעפים. לימים הבית נהרס, וכיום ניצב בו "מלון אמבסדור". במשך השנים, הצטרפו קרובי משפחה, בהם בניו, אחיו וקרובים נוספים, לבנייה בסמוך אל הבית, ועל כן נקרא המתחם "שכונת נשאשיבי"[1].
בתים שהיו בבעלות המשפחה במערב העיר
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בני נשאשיבי הקימו בתי פאר ענקיים, גם במערב ירושלים באזור שכונת החבשים: בין הרחובות אתיופיה (בשמו כיום), והנביאים; באחד מבתי נשאשיבי, ברחוב אתיופיה 11, התגורר במשך מספר שנים עד מותו ב-1922 אליעזר בן-יהודה[2]. גם בית מספר 13 ברחוב אתיופיה היה אחד מבתי נשאשיבי, ובמרכז העיר נבנה בית הגא ראשיד נשאשיבי, הידוע כיום כבית טיכו.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יהושע בן-אריה, עיר בראי תקופה - ירושלים במאה התשע-עשרה, ירושלים: הוצאת יד יצחק בן-צבי, 1979, באתר "כותר"[דרושה הבהרה]
- יהושע בן-אריה, עיר בראי תקופה - ירושלים החדשה בראשיתה, ירושלים: הוצאת יד יצחק בן-צבי, 1979, באתר "כותר"[דרושה הבהרה]
- דוד קרויאנקר, אדריכלות בירושלים, הבנייה הערבית מחוץ לחומות, ירושלים: מכון ירושלים לחקר ישראל, הוצאת כתר, 1985.[דרושה הבהרה]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- על קרבות בשכונת נשאשיבי באזור שייח ג'ארח במלחמת העצמאות, באתר עמותת ותיקי גדוד מוריה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 יהושע בן-אריה, עיר בראי תקופה, ב, ירושלים החדשה בראשיתה, עמ' 477.
- ^ דוד קרויאנקר, אדריכלות בירושלים, הבנייה הערבית מחוץ לחומות, עמ' 200.