שיתוף פעולה ישראלי-ערבי נגד איראן
| מייסדים |
 ישראל  ארצות הברית |
|---|---|
| חברים |
 איחוד האמירויות הערביות  ערב הסעודית  בחריין מצרים ירדן |
| תקופת הפעילות |
העשור של 2010 – הווה  |
  | |
הברית הערבית-ישראלית נגד איראן,[1] המכונה מדי פעם הקואליציה או הברית הישראלית-סונית,[2][3] היא קואליציה לא רשמית במזרח התיכון. הברית קודמה ונתמכה על ידי ארצות הברית בעקבות מסקנות ועידת ורשה בפברואר 2019.[4] הברית מבוססת על ביטחון אזורי משותף הדדי בין ישראל ובעיקר מדינות ערב הסוניות בראשות ערב הסעודית. מדינות ערב המשתתפות מהוות את הליבה של מועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ. חברות הברית לצד ישראל כוללות את ערב הסעודית, איחוד האמירויות הערביות ובחריין.[5]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שורשי הברית החלו בשנות ה-2000, בשל הירידה בחשיבותו של הסכסוך הישראלי-פלסטיני בסדר היום האזורי כסוגיית טריז ומתיחות הדדית עם איראן.[6] עד שנת 2016 ביקשו מדינות ה-GCC לחזק את שיתוף הפעולה הכלכלי והביטחוני עם ישראל, הנמצאת בסכסוך הצללים שלה עם איראן.[7]
2017-2021
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – הסכמי אברהם
בפועל, הקואליציה נוצרה בנובמבר 2017,[8] עם התחממות הקשרים בין ישראל למדינות המפרץ, וזכתה לתשומת לב תקשורתית רחבה לאור ועידת ורשה בפברואר 2019, "הפסגה העולמית השבוע בוורשה תבחן את הנושא המרכזי במדיניות ממשל הנשיא טראמפ לענייני המזרח התיכון: האמונה שישראל ומדינות מפתח ערביות יכולות ליצור ברית נגד איראן, גם כאשר שיחות השלום בין ישראל לפלסטינים נראות רחוקות מתמיד."[9]
ממשל טראמפ ניסה להשיק "ברית אסטרטגית במזרח התיכון" (המכונה גם "נאט"ו הערבית") הכוללת את מדינות ה-GCC, מצרים, ירדן ואולי גם מרוקו. באפריל 2019 הודיעה מצרים כי לא תשתתף. ההסכם לא הוכרז נכון ל-11 בינואר 2021. "ההסכמים המאוחרים של איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו לשנת 2020 לנרמול היחסים עם ישראל יכלו להוות אלטרנטיבה, ככל שהחלטות הנורמליזציה של איחוד האמירויות ובחריין היו קשורות, לפחות חלקית, נגד איראן."[10]
בשנת 2020, כחלק מהסכמי אברהם, מדינות שונות נרמלו את היחסים עם ישראל, מדינות אלו היו: איחוד האמירויות הערביות,[6] בחריין, סודאן,[11] ומרוקו.[12] מרכז מרשל ניתח את הסכמי אברהם באוקטובר 2020, כולל מעורבות איחוד האמירויות הערביות ובחריין, אך לפני שסודן ומרוקו החליטו לנרמל את יחסיהן גם הן; מרכז מרשל תיאר כי הסכם אברהם "מחזק את הברית האנטי-איראנית הבלתי רשמית באזור".[13]
לדברי יואל גוזנסקי, מומחה לאיראן מטעם המכון למחקרי ביטחון לאומי ופרופסור קלייב ג'ונס, מומחה לביטחון במזרח התיכון: "הגישה שלנו טמונה בהבנת הקשרים של ישראל עם רבות מממלכות המפרץ, ובמיוחד בסעודיה. ערב, איחוד האמירויות ובחריין, לא כברית רשמית כלשהי אלא כביטוי של משטר ביטחון שבשתיקה. משטר זה מאפשר לחקור ולנתח את התפתחות הקשרים בין ישראל לממלכות המפרץ, תוך שהוא מאפשר לנו להיות מודעים לכך שהיחסים הללו היו ליניאריים לעיתים רחוקות, שלא לדבר על בסיסם של ערכים נורמטיביים משותפים כלשהם. "[14]
בניתוח יום השנה של הסכם אברהם, אמר עיתון הארץ כי ההסכמים התבססו על רעיון של קואליציה אנטי-איראנית, "ישראלית-סונית" וכי נורמליזציה תעזור אך "ספק רב אם הייתה קואליציה כזו אי פעם. וההסכמים לא עשו דבר כדי ליצור או לגבש אחת."[15]
בנובמבר 2020, ערך ראש הממשלה בנימין נתניהו יחד עם ראש המוסד יוסי כהן ביקור חשאי בעיר החוף ניאום שבערב הסעודית ונפגשו עם יורש העצר מוחמד בן סלמאן. בפגישה השתתף גם מזכיר המדינה האמריקני, מייק פומפאו.[16]
2021-2023
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-2 בפברואר 2022 ערך שר הביטחון בני גנץ, ביקור בבחריין. היה זה ביקור רשמי ראשון של שר ביטחון ישראלי בממלכה במפרץ הפרסי מאז החתימה על הסכמי אברהם. הטיסה לבחריין עברה מעל סעודיה, בפעם הראשונה שבה מטוס צבאי ישראלי הורשה לטוס באופן פומבי בשטחה האווירי של המדינה. במהלך ביקורו חתם גנץ על הסכם שיתוף פעולה ביטחוני מול מקבילו הבחרייני, שר ההגנה עבדאללה בן חסאן אלנעימי. מדובר בהסכם ביטחוני ראשון שנחתם בין מדינת ישראל לבין מדינה במפרץ הפרסי. בנוסף באותו ביקור נפגש עם מלך בחריין, חמד בן עיסא אל-חליפה, עם יורש העצר סלמאן בן חאמד אל-חליפה וכן עם הרמטכ"ל ומפקד חיל הים הבחרייני. זמן קצר לאחר הביקור הודיעה בחריין כי קצין צה"ל יוצב בשטחה ויהיה קשור לעבודתה של קואליציה בינלאומית המונה לפחות 34 מדינות. בחריין מסרה כי מטרות הקואליציה הזו כוללות את הבטחת חופש השיט באזור, הגנה על הסחר הבינלאומי והתמודדות עם פיראטים וטרור.[17]
ב-15 בפברואר 2022, ערך ראש הממשלה נפתלי בנט ביקור רשמי ראשון של ראש ממשלה ישראלי בבחריין. בנט התקבל על ידי משמר כבוד ונפגש עם מלך בחריין, חמד בן עיסא אל-חליפה, וגם עם יורש העצר וראש הממשלה סלמאן בן חאמד אל-חליפה. בנוסף ערך פגישות עם שרי האוצר, החוץ, התעשייה והתחבורה של ממלכת בחריין, ועם נציגי הקהילה היהודית במדינה.[18]
במרץ 2022, יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן אמר כי שיחות הפיוס עם איראן יימשכו ו"אנו מסתכלים על ישראל כבעלת ברית פוטנציאלית אך לפני כן היא צריכה לפתור את בעיותיה עם הפלסטינים".[19]
.jpg)
פסגת הנגב
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – פסגת הנגב
ב-27 במרץ 2022 נפתחה פסגת הנגב[20] שבה נפגשו לראשונה בישראל שר החוץ יאיר לפיד, עם מזכיר המדינה של ארצות הברית אנתוני בלינקן, יחד עם עוד ארבעה שרי חוץ ממדינות ערב - עבדאללה בן זאיד שר החוץ של איחוד האמירויות, א- זיאני מבחריין, סאמח שוכרי ממצרים ונאסר בוריטה שר החוץ של מרוקו. מטרת הפסגה היא מפגן של חזית אחידה מדינית וביטחונית נגד איראן, על רקע החתירה לחידוש הסכם גרעין חדש בין ארצות הברית ואיראן, ונגד התוקפנות של איראן ברחבי המזרח התיכון.[20]הפסגה הייתה הפגישה הראשונה והמייסדת של פורום הנגב.[21].
החל מ-2024
[עריכת קוד מקור | עריכה]המתקפה האיראנית על ישראל (אפריל 2024)
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערכים מורחבים – המתקפה האיראנית על ישראל (אפריל 2024)
באפריל 2024, על פי דיווח ב"וול סטריט ג'ורנל", ערב הסעודית ואיחוד האמירויות סייעו לישראל להתגונן מפני המתקפה האיראנית, בכך שפתחו את המרחב האוויר שלהן לחיל האוויר הישראלי ושל ארצות הברית וגם שיתפו מודיעין חיוני עם שני הכוחות. עוד על פי הדיווח, יומיים לפני המתקפה על ישראל גורמים איראנים תדרכו את עמיתיהם במדינות המפרץ, ביניהן סעודיה על מבנה ותיזמון התוכנית לתקיפה, כדי שאלו יוכלו לאבטח את מרחבן האווירי. המידע הועבר לארצות הברית, ושימש אזהרה מקדימה מכרעת עבור ישראל וארצות הברית. מרגע שהכטב״מים והטילים שוגרו מאיראן, הם זוהו בידי מכ״מים במדינות המפרץ - שמחוברים אל מרכז המבצעים של פיקוד המרכז של ארצות הברית שיושב בקטאר, והוא העביר את המידע למטוסים שהיו בכוננות במרחב האווירי של המזרח התיכון. כאשר המל״טים האיראנים הגיעו למרחב, הם הופלו ברובם ע״י ישראל וארה״ב, ובמספרים קטנים יותר ע״י בריטניה, צרפת וירדן.[22]
ביוני 2024, נפגשו רמטכ"ל צה"ל, הרצי הלוי וכן ראש פיקוד מרכז של ארצות הברית, מייקל קורילה עם גנרלים מבחריין, מצרים, איחוד האמירויות, ירדן וערב הסעודית בחשאי בבחריין על מנת לדון בשיתוף פעולה ביטחוני אזורי[23][24][25].
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]| עיינו גם בפורטלים: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל ישראל | ||
|
פורטל איראן | ||
|
פורטל המזרח התיכון | ||
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ otten, Michael J. (2016). "The New Arab–Israeli Alliance". World Affairs. 179 (2): 28–36. doi:10.1177/0043820016673779.
- ^ Lappin, Yaakov (2021-02-04). "Biden decision on weapons sales to Gulf states 'important test' for Israeli-Sunni alliance". JNS.org.
- ^ Olson, Robert (2016-06-13). "Renewal of Turkey-Israel Relations Imminent". LobeLog.
- ^ Lesley Wroughton (13 February 2019). U.S. meeting on Middle East brings together Israel, Gulf Arab states.Reuters.
- ^ The solidifying Arab-Israeli Alliance.
- ^ 1 2 Entous, Adam (June 18, 2018). Donald Trump’s New World Order. The New Yorker.
- ^ Ramani, Samuel (12 September 2016). Israel Is Strengthening Its Ties With The Gulf Monarchies. The Huffington Post.
- ^ Marcus, Jonathan (24 November 2017). Israel and Saudi Arabia: What's shaping the covert 'alliance'. BBC News.
- ^ Tibon, Amir (13 February 2019). Warsaw Summit Will Test U.S. Gamble on Israeli-Arab Pact Against Iran. הארץ.
- ^ Congressional Research Service Iran’s Foreign and Defense Policies. p.24 January 11, 2021 (PDF)
- ^ Ravid, Barak (September 7, 2016). Israel Urges U.S., Europe to Bolster Ties With Sudan, Citing Apparent Split With Iran. הארץ.
- ^ Morocco, Israel normalize ties as US recognizes Western Sahara. הג'רוזלם-פוסט.
- ^ Norlen, Tova; Sinai, Tamir (October 2020). The Abraham Accords – Paradigm Shift or Realpolitik?. Marshall Center.
- ^ Clive Jones; Yoel Gozansky (April 2020). Fraternal Enemies: Israel and the Gulf Monarchies. Oxford University Press.
- ^ "Abraham Accords a year on: Israel's biggest challenges remain". הארץ.
- ^ איתמר אייכנר, איתי בלומנטל, נתניהו המריא לסעודיה ונפגש בחשאי עם יורש העצר בן סלמאן, באתר ynet, 23 בנובמבר 2020
- ^ גנץ הגיע לביקור היסטורי של שר ביטחון ישראלי בבחריין, באתר ynet, 2 בפברואר 2022
- ^ איתמר אייכנר, ביקור היסטורי של ראש ממשלה ישראלי: בנט נחת בבחריין, באתר ynet, 14 בפברואר 2022
- ^ "Israel Can Become a 'Potential Ally' if Palestinian Conflict Resolved, Saudi Crown Prince Says". Haaretz (באנגלית). נבדק ב-2022-03-05.
- ^ 1 2 ירון אברהם, "פסגת הנגב" ב"מודל קמפ דיוויד": הלו"ז המלא של ועידת שרי החוץ ההיסטורית בישראל - והמסר לאיראן, באתר מאקו, 26 במרץ 2022
- ^ גילי כהן, רועי קייס ועמיחי שטיין, לפיד בפסגת הנגב: לא ניתן למחבלים להכתיב סדר יום, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 28 במרץ 2022
- ^ סעודיה ואיחוד האמירויות חצו את הקווים: ראיית הזהב שהגיעה לישראל, באתר מעריב אונליין, 15 באפריל 2024
- ^ Ravid, Barak. "Scoop: U.S. holds meeting with Israeli and Arab generals amid Gaza war". Axios.
- ^ "Under the radar: IDF chief meets with CENTCOM, Arab generals in Bahrain - report". The Jerusalem Post | JPost.com (באנגלית). 2024-06-12. נבדק ב-2024-06-13.
- ^ מתחת לרדאר: הרמטכ"ל הלוי נפגש עם קצינים ממדינות ערב בבחריין | דיווח, באתר מעריב אונליין, 12 ביוני 2024
- שיתוף פעולה ישראלי-ערבי נגד איראן
- מועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ
- יחסי בחריין–ישראל
- יחסי ישראל – ערב הסעודית
- יחסי איחוד האמירויות הערביות – ישראל
- יחסים צבאיים איראן–ישראל
- יחסים צבאיים ארצות הברית – ישראל
- יחסי איראן – ארצות הברית
- יחסי ארצות הברית – ערב הסעודית
- יחסי איחוד האמירויות הערביות – ארצות הברית
- יחסי איראן – ערב הסעודית