שיר ההד
| סינגל בביצוע אריק לביא | |
| יצא לאור |
1957  |
|---|---|
| שפה |
עברית |
| כתיבה |
יעקב שבתאי |
| לחן |
יוחנן זראי |
  | |
_-_SINGER_ARIK_LAVI_AT_THE_TELETROM_DONATIONS_EVENING.jpg)
"שיר ההד" הוא שיר שחובר על-ידי יעקב שבתאי ב-1957 לבקשתו של הזמר אריק לביא והולחן על-ידי יוחנן זראי. השיר הפך ללהיט וסייע להזניק את הקריירה של לביא. מאז זכה השיר לביצועים רבים והשמעות רבות באמצעי התקשורת. בין מבצעי השיר נמנים: רונית אופיר, איה כורם, מנחי תוכנית הטלוויזיה זהו זה! ומיכה שטרית.
רקע, כתיבת השיר והלחנתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך שנות ה-50 היה אריק לביא חבר בהרכב שלושת המיתרים (שלאחר מכן שינה את שמו ל"טריו ערבה") ביחד עם חבריו לתיאטרון הקאמרי צבי בורדו ושמעון ישראלי. ההרכב הוציא תקליט אחד והופיע בצרפת בהצלחה רבה. לאחר פירוק ההרכב פנה לביא לקריירת סולו והחל להופיע במועדון התיאטרון בתל אביב. בחיפושיו אחר חומרים פנה לביא למשורר יעקב שבתאי, בהמלצת חברי ההרכב הדודאים. לביא נסע לקיבוץ מרחביה, שם התגורר שבתאי וביקש ממנו לכתוב שיר המתאר טיול.[1] עדנה שבתאי, אשתו של יעקב שבתאי, סיפרה כי לביא ביקש שיר על איש "שמטייל בנופים של הארץ, ומכל מקום עונה לו הד."[2] שבתאי נעתר לבקשתו ולביא נתן את הטקסט למלחין יוחנן זראי שהלחין להיטים רבים באותה תקופה, כולל להיטיו של לביא, שיר הקטר והסלע האדום.
בתחילת שנות ה-60 נסע לביא להופיע בארצות הברית והשתלב בהפקת המחזמר אירמה לה דוס. ב-1963 הוציא לביא תקליט, עדיין תחת השם אריה לביא, בו הופיע שיר ההד לצד להיטיו של לביא מהתקופה, הסלע האדום ושיר הקטר. השיר נכלל גם באלבום "אריק לביא שר" שיצא ב-1980. גיא פרחי טוען כי שיר ההד "הפך לנקודת מפנה בקריירה של לביא" ו"סלל את דרכו ללב תעשיית הזמר הישראלית."[3]
ניתוח ופרשנות
[עריכת קוד מקור | עריכה]תמר סוברן טוענת כי מהמקומות המצוינים בשיר עולה תחושה של עצב וגעגועים. הרי הבשן והר סיני לא היו מקומות נגישים ואת הרי גוש עציון היה ניתן אז רק לראות מרחוק ו"להתגעגע ולהתעצב על הקרב הקשה שהתנהל שם." הר נבו איננו נמצא כלל בתחומי הארץ ורק יכול לשלוח הד וגם מוסיף נופך של אגדה לשיר שכן כלל לא ברור היכן נמצאים צוקי הר נבו.[4] עוד טוענת סוברן כי בעוד התבנית הסיפורית של השיר פשוטה למדי, השימוש בעצם קניין חבור כמו "שירי" ו"קולי" יחד עם צירופי סמיכויות כמו "ראשי הגבעות" ו"מדבר וחולו" מגביהים במעט את לשון השיר ל"כדי סיפור בלדיסטי שיש בו רמז של געגוע, בדידות ועצבות."[4] סוברן מזהה בשיר מוטיבים שחוזרים על עצמם בשירי מטיילים נוספים שחיבר שבתאי כמו "אל הגבים" ו"אור נם".
גיא פרחי מזהה בשיר תחושה של ספק. הספק מקונן באותו מטייל וגורם להרעיד את ההרים בזעקות משוללות נמען, כמו "הו מה בודד!". ההרים אינם מיישבים את הספק שמקונן אצל המטייל ורק מהדהדים את קולו בחזרה אליו, כפי שכותב פרחי: "אדנותו השרירה של האדם יוצאת אל הנוף בבת קול בטוחה, ושבה אליו בחזרה כהד מתריס".[3] פרחי טוען כי המטייל בשיר דומה לגיבור השבתאי המופיעה בפרוזה של יעקב שבתאי. הגיבור השבתאי הוא חירש המסוגל לשמוע רק את עצמו. גולדמן ברומן "זיכרון דברים" איננו מקשיב לדודו ברצינות הנדרשת ומאיר ברומן "סוף דבר" יוצא לנפוש באמסטרדם אך רואה בה "שומקום מובהק, שעליו יוכל להקרין את מצוקתו שוב ושוב."[3]עוד טוען פרחי כי שבתאי לא נהג לכתוב שירי זמר עליזים ושגורים אלא "שירי זמר המשתמשים במשקל ובחריזה פזמונאית עליזה לתיאור סבל אנושי." שבתאי חיבר את שיר ההד "כשיר זמר המגולל את עלילת כישלונו של שיר הזמר".[3]
לדעתו של פרחי הטיול בשיר הוא למעשה טיול בשומקום, אנטי-טיול. "הרים כחולים" ו"שבילים עתיקים" הם תיאורים כוללניים ואינם ברורים. המקומות המוזכרים בשיר כמו הר נבו והר סיני הם "תיאוריים תנ״כיים דוממים, מדומיינים בשיממון ובקיבעון היסטורי." שיר הזמר הוא למעשה בן לווייתו של המטייל, מעין שלוחה תודעתית שלו. בכל בית השיר נשלח אל העולם, אך בהיעדר נמען המעוניין לקבלו, חוזר אל המטייל כהד.[3] החזרה המשולשת של ההד בסוף כל בית מעצימה את תחושת הייאוש והבדידות. שיר הזמר נכשל לדעתו של פרחי, היות שכדי להצליח שיר הזמר חייב להפוך לקולקטיבי, הוא חייב למצוא קהל שיהיה מוכן להאזין לו. שירו של המטייל איננו נשמע על-ידי איש, אלא חוזר אליו כהד מההרים. המטייל הוא היחיד המסוגל לשמוע את השיר, כפי שכותב פרחי: "בעוד שהפזמון תובע את הקשב, 'שיר ההד' נכתב בצלמה של אי האפשרות להקשיב".[3]
ביצועים נוספים והכללתו של השיר באוספים
[עריכת קוד מקור | עריכה]_-_SINGER_GIDI_GOV_PERFORMING_AT_THE_MEMORIAL_SERVICE_HELD_FOR_PM_YITZHAK_RABIN-2.jpg)
- השיר מופיעה באלבומה של רונית אופיר "שירים לנגה" שיצא בהוצאת הד ארצי ב-1996.
- אריק לביא ביצע את השיר בתוכנית לילה גוב ביחד עם גידי גוב וקובי אשרת. השיר מופיע באוסף שירים מלילה גוב 2 שיצא בהוצאת הד ארצי ב-1997.
- השיר מופיע באוסף "לפנות ערב – משיריו היפים של יעקב שבתאי" בהוצאת הד ארצי מ-1998.
- השיר מופיע באוסף "חמישים שירים חמישים שנה" של הוצאת NMC מ-1998.
- השיר מופיע באלבום "יוחנן זראי – האוסף" בהוצאת הליקון מ-2004.
- השיר מופיע באלבום האוסף שיצא במלאת 25 שנה לתוכנית הרדיו ארבע אחרי הצהריים ב-2005 בהוצאת NMC.
- השיר מופיע באלבומו של מיכה שטרית "שלהי קיץ" שיצא בהוצאת קלעים ב-2005.
- השיר מופיע באלבום האוסף "היו לילות: השירים היפים של שנות ה-50" של הוצאת NMC מ-2009.
- מנחי התכנית זהו זה! שלמה בראבא, גידי גוב, דב'לה גליקמן, מוני מושונוב ואבי קושניר, ביצעו את השיר בעיבודו של אמיר לקנר בתוכנית ששודרה באוגוסט 2020.[5] השיר מופיע באוסף זהו זה! 2020 שיצא ב-2022 בהוצאת NMC.
- השיר מופיע באלבום "השיר שנשאר" של להקת האירוסים שיצא ב-2020.
- השיר בוצע על-ידי איה כורם ומופיע באלבום "הכוכבת של נצרת עלית" שיצא לאור ב-2021.
- ביצוע אינסטרומנטלי של השיר מופיע באלבום Flute Waves של החלילנית שרי ברנס שיצא ב-2022.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מילות השיר "שיר ההד" באתר שירונט
- רשימת הגרסאות של השיר באתר אקו"ם
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ בן שלו, מה הפך את אריק לביא לאחד מגדולי הזמרים הישראלים?, באתר הארץ, 9 במרץ 2012
- ^ עדנה שבתאי, כי היום עובר: חיי עם יעקב שבתאי, בני-ברק: הקיבוץ המאוחד, 2019, עמ' 98
- ^ 1 2 3 4 5 6 גיא פרחי, מסע בעקבות הד, הו! כתב עת לספרות 17, 2018, עמ' 50-54
- ^ 1 2 בן שלו, מה הפך את אריק לביא לאחד מגדולי הזמרים הישראלים?, באתר הארץ, 9 במרץ 2012
- ^ לאוהבי הנוסטלגיה: כוכבי “זהו זה” חוזרים ל”שיר ההד” בביצוע מחודש, באתר אונו News, 6 באוגוסט, 2020