מוני מושונוב

מוני מושונוב
	מושונוב בלווית עלי מוהר, 2006
לידה	18 באוגוסט 1951 (בן 73); רמלה, ישראל
סוגה מועדפת	קומדיה, סאטירה, דרמה
מדינה	ישראל
תקופת הפעילות	מ-1969
מקום לימודים	אוניברסיטת תל אביב
בן או בת זוג	סנדרה שדה
צאצאים	אלמה מושונוב, מיכאל מושונוב
פרסים והוקרה	פרס אופיר, פרס האקדמיה לטלוויזיה
	פרופיל ב-IMDb

מוני מושונוב (מימין) ועזרא כפרי (משמאל), בסרטו של יוסף פיצ'חדזה "בסמה מוצ'ו", 2001

שלמה (מוני) מושונוב (נולד ב-18 באוגוסט 1951) הוא שחקן, קומיקאי, במאי, תסריטאי ומנחה טלוויזיה ישראלי, זוכה פרס אופיר ופרס האקדמיה לטלוויזיה.

ביוגרפיה

מושונוב נולד וגדל ברמלה^[1], למשפחה ממוצא בולגרי^[2]. את שירותו הצבאי בצה"ל התחיל בלהקת הנח"ל. לאחר זמן קצר הוא עבר ל"צוות הווי סיני". לאחר שירותו הצבאי החל ללמוד משחק בחוג לאמנות התיאטרון, בפקולטה לאמנויות של אוניברסיטת תל אביב.

תיאטרון

לאחר שנת לימודים, הצטרף לפרויקט של נולה צ'לטון בעין הוד של תיאטרון חיפה^[3]^[2]. בתיאטרון חיפה שיחק בהצגות תיאטרון רבות, שהבולטות שביניהן היו "ליל העשרים"^[4], "גוג ומגוג שואו" (בשיתוף עם צוותא)^[5], "שרגא הקטן"^[6], "זלמנים", "רגעים", קריזה ו"רומיאו ויוליה", בה הציג את רומיאו^[7].

הופיע גם במספר רב של הצגות תיאטרון, בין היתר בתיאטרון הקאמרי השתתף ב"מותו של סוכן"^[2], "המתלבט" ו"אני לא רפופורט"; ב"תיאטרון הבימה" שיחק בין היתר ב"החווה", "תל אביב הקטנה", "הכיסאות" ו"זרים", בתיאטרון בית ליסין שיחק ב"אחרון הפועלים". בשנת 2006 ביים בהבימה את "חתונה מושלמת" ושיחק ב"העז או מי זאת סילביה?" מאת אדוארד אלבי. ב-2007 עלתה בתיאטרון זה ההצגה "39 מדרגות" בהשתתפותו.

בשנת 2009 עלתה בתיאטרון הבימה ההצגה "בגידה" מאת הרולד פינטר בבימויו ובהשתתפותו, לצד אבי קושניר וליליאן ברטו. באותה שנה עלה לאקרנים הסרט "בדרך אל החתולים", בבימויו של חורחה גורביץ', בו שיחק מושונוב בתפקיד הגברי הראשי. באותה שנה שחק במחזה "החדר האחורי" מאת עדנה מזי"א בתיאטרון הקאמרי בשיתוף עם תיאטרון בית לסין לצדה של רעייתו סנדרה שדה.

טלוויזיה

בשנת 1978 נבחר מושונוב, לצד שלמה בראבא, להגיש תוכנית נוער בטלוויזיה בשם "זהו זה!", ששודרה בתחילה בטלוויזיה החינוכית. בתחילה שודרה התוכנית כמגזין לבני-נוער, אך כעבור שנים ספורות שונה אופייה והיא הפכה לתוכנית סאטירה והומור לכל המשפחה. אל בראבא ומושונוב צורפו בהמשך שחקנים שונים, בהם גידי גוב, דבל'ה גליקמן ולאחר כמספר שנים גם אבי קושניר. ב-1993 נמכרה התוכנית "זהו זה!" לזכיינית ערוץ 2 "רשת" וירדה לבסוף מהאוויר בשנת 1998. מבין כל מנחי ושחקני "זהו זה!", מושונוב הוא היחיד שהופיע בתוכנית לאורך כל 21 עונותיה.

ב-1990 השתתף מושונוב לראשונה בהפקות עצמאיות, בתוכנית "מסיבת גן" בתפקיד שלמה השכן החדש של ג'וליאן (ג'וליאן שגרן) וכצחי מדריך הטיולים באחד מפרקי הסדרה "ציפי בלי הפסקה".

במסגרת הצמד "מוני ובראבא" העלה יחד עם שלמה בראבא מספר מופעי בידור, בהם "רואים כפול", "פתאום ביחד", "הביצה והתרנגולת" ועם אמנים נוספים את "ערב חד פעמי" ו"ערב חד פעמי קונבנציונלי". הוא השתתף עם בראבא גם בחמישה מופעי פסטיגל. השירים שביצע הצמד במסגרת מופעים אלה היו "חברים" ב-1983, "עייפים אך מרוצים" ב-1984, "השיר של יומבו וגמבא" ב-1987, "אני והצל שלי" ב-1988 ו"ילד סנדוויץ'" ב-1990. השניים נטלו חלק גם בהנחיית כל הפסטיגלים בהם השתתפו.

בשנת 2002 הנחה את תוכנית הטיולים "מושונוב על המפה" בערוץ 2. בשנת 2004 החל להופיע בתוכנית המערכונים "קצרים" בערוץ 2, וב-2007 הנחה את תוכנית האלתורים קצרת-המועד "טוב שבאת" בערוץ 10 והשתתף בסדרה "להוציא את הכלב" ב"הוט 3". בשנת 2008 השתתף בסרטים האמריקנים "הלילה הוא שלנו" ו"שתי אהבות"(אנ'). כמו כן, הצטרף לצוות השחקנים בעונה השנייה של "בטיפול" ושיחק בסדרה "פאפאדיזי" ב-yes. בשנת 2012 שיחק מושונוב בסדרה של yes "תא גורדין" לצידם של רן דנקר, נטע ריסקין והלנה ירלובה.

בשנת 2010 נערכה לכבוד מושונוב תוכנית מיוחדת בשם "עושים כבוד" ששודרה בערוץ 2.

בשנת 2014 חזר מושנוב לטלוויזיה החינוכית, לתפקיד בתוכנית הילדים "שרגא בישגדא". באותה שנה החל לשחק בתוכנית "היהודים באים" בערוץ הראשון.

בשנת 2015 עלתה הסדרה "שחקן זר" ששודרה בערוץ 2, בה גילם את תפקידו של מאיר מיוחס. באותה שנה שיחק בתוכנית "אנחנו במפה", ביחד עם שלישיית מה קשור. בנוסף, גילם את נגיד בנק ישראל לשעבר סטנלי פישר בפרסומת מעוררת מחלוקת עבור קרן קלע של אמיר ברמלי ששודרה בפריים-טיים, כולל ב"ברייק הזהב" לפני הכרזת הזוכים בתוכניות ריאלטי. באותה השנה גילם את דובק בסדרה "פרודים" ששודרה בערוץ 2 לצד יוסי מרשק, קובי מימון, פיני קידרון, ורון שחר.

בשנת 2016 שיחק מושונוב בסדרה של HOT "עקרון ההחלפה" לצידם של ליאור אשכנזי, ליאת הר לב ומוריס כהן.

בשנת 2017 גילם מושונוב בתפקיד משני בסדרה "אלישע", את מוריס אבא של אלישע.

בשנת 2019 שיחק במיני-סדרה של נטפליקס "אלי" לצדם של סשה ברון כהן, נואה אמריך ואלכסנדר סידיג.

משנת 2020 מופיע מושונוב בגרסה המחודשת של תוכנית הבידור המצליחה "זהו זה!", המשודרת בכאן 11.

קולנוע

ב-1975 שיחק בתפקיד משני בסרט הקולנוע "יהיה טוב סלומוניקו".

בשנת 1977 שיחק בתפקיד ראשי בסרט הקולנוע, "מסע אלונקות", לצידו של גידי גוב. על תפקודו בסרט, כתב המבקר זאב רב-נוף: "מצוין. איך הוא מסוגל להוציא משהו מהתפקיד הזה, רק אלוהים יודע."^[8]

ב-1978 שיחק בסרט "קשר הדבש", "האיש שבא לקחת" (1981), לצד אסי דיין, בסרט הישראלי-אמריקאי של משה מזרחי, "אהבה גנובה" (1986), לצד גילה אלמגור וטום הנקס ובהפקה הישראלית-אמריקאית, "לבנון לנצח" (1987), לצד משה איבגי וכריסטופר ווקן. בשנת 1987, השתתף בקליפ השיר "להמשיך לצעוד" של עפרה חזה^[9].

בשנת 2000 השתתף מושונוב בסרטו של יוסף פיצ'חדזה, "בסמה מוצ'ו", ובשנת 2001 בסרטו של דובר קוסאשווילי, "חתונה מאוחרת". משחקו ב"חתונה מאוחרת" זיכה אותו ב"פרס אופיר". בשנת 2002 שיחק בסרטו של עמוס גיתאי "קדמה" וב-2003 שיחק ב"מתנה משמיים" של דובר קוסאשווילי, לצד רמי הויברגר וליאור אשכנזי. בשנת 2004 שיחק בסרטו של מרק רוזנבאום "לרקוד" לצד אלון אבוטבול וכן בסרט "שנת אפס", עליו היה מועמד לפרס אופיר.

בשנת 2013 יצא לאקרנים הסרט "לצוד פילים", בו שיחק. באותה שנה שיחק בסרטו של רפאל נג'ארי "מעל הגבעה".

בשנת 2015 גילם את עמוס עוז המבוגר בסרטה של נטלי פורטמן "סיפור על אהבה וחושך".

בשנת 2022 שיחק בשני סרטים לצד בנו, מיכאל מושונוב, בקומדיה "חומוס FULL טריילר" ובדרמה "אמריקה".

ב-1991 השתתף יחד עם שלמה בראבא, גידי גוב, האחיות יוספי ושלישיית הופה היי במופע לפסח שנקרא "זהו הופה". באותה שנה יצר והשתתף עם אריק איינשטיין וצבי שיסל בקלטת הווידאו "כמו גדולים", ושנה אחר כך עם השניים את הסרט "כבלים". בעקבות הקלטת הראשונה יצר עם השניים את "כמו גדולים 2".

פרסים והוקרה

בשנת 2021 זכתה חמישיית "זהו זה" (גידי גוב, אבי קושניר, דב'לה גליקמן, מוני מושונוב ושלמה בראבא) בפרס מפעל חיים של אמ"י (תשפ"ב)^[10].
בשנת 2022 זכתה התוכנית "זהו זה" בפרס מפעל חיים מטעם האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה^[11].
במאי 2023 זכה בתואר דוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת בר-אילן למושונוב ולמשתתפי התוכנית זהו זה בהווה: דבל'ה גליקמן, שלמה בראבא, גידי גוב ואבי קושניר, על תרומתם המשותפת לתרבות הישראלית בשנת ה־75 למדינת ישראל, ועל יכולתם לשמח וללכד את הציבור סביב יצירתם^[12].

חיים אישיים

מושונוב נשוי מ-1977 לשחקנית סנדרה שדה, ואב לזמרת האופרה אלמה מושונוב ולשחקן והמוזיקאי מיכאל מושונוב.

מתגורר בתל אביב.

פילמוגרפיה חלקית

יהיה טוב סלומוניקו (1975) – שחקן
מסע אלונקות (1977) – שחקן
קשר הדבש (1978) – שחקן
האיש שבא לקחת (1981) – שחקן
"פעם אחת" (1984) – שחקן
Every Time We Say Goodbye ("אהבה גנובה") (סרט בהפקה אמריקאית-ישראלית) (1986) – שחקן
Deadline ("עד לאזור לחימה") (סרט בהפקה אמריקאית-ישראלית) (1986) – שחקן
כמו גדולים (1991) - תסריטאי, שחקן
כבלים (1992) - תסריטאי, שחקן
כמו גדולים 2 (1993) - תסריטאי, שחקן
המקלחת (1997) – שחקן
בסמה מוצ'ו (2000) – שחקן
חתונה מאוחרת (2001) – שחקן (בתפקיד יאשה)
קדמה (2002) – שחקן (בתפקיד קליבנוב)
מתנה משמיים – שחקן (בתפקיד גיאורגי)
לרקוד (2004) – שחקן (בתפקיד אביה של דבי)
שנת אפס (2004) – שחקן (בתפקיד אדי)
מחילות (2006) – שחקן
תהילים (2007) - שחקן
"שתי אהבות" (אנ') (2008) (סרט בהפקה אמריקאית-ישראלית) (1986) – שחקן (בתפקיד ראובן קרדיטור)
הלילה הוא שלנו (We own the night; 2008) (סרט בהפקה אמריקאית) – (בתפקיד מאראט)
כלת הים (2009) – שחקן (בתפקיד ראובן)
בדרך אל החתולים (2009) – שחקן (בתפקיד שאול)
הדיונה (2013) – שחקן (בתפקיד פוגל)
לצוד פילים (2013) – שחקן (בתפקיד ניק)
שרגא בישגדא (2013) – שחקן (בתפקיד סימון)
מעל הגבעה (2013)
סוכריות - (2013)
רפסודיה בולגרית (2014) (סרט בהפקה בולגרית) – שחקן (בתפקיד מואיז)
שחקן זר (2015) – שחקן (בתפקיד מאיר מיוחס)
סיפור על אהבה וחושך (2015) - שחקן (בתפקיד עמוס עוז המבוגר)
שפסעלך (2015, סרט גמר) – שחקן (בתפקיד ראש המועצה)
אלי (2019) – שחקן (בתפקיד יעקב)
אגדת חורבן (2021) – דיבוב (בתפקיד רבן יוחנן בן זכאי)
כל מה שאני יכולה (2022)
חומוס FULL טריילר (2022) – שחקן (בתפקיד סלומון סלוניקי)
אמריקה (2022) - שחקן (בתפקיד מוטי)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מוני מושונוב בוויקישיתוף

מוני מושונוב, ברשת החברתית פייסבוק
מוני מושונוב, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
מוני מושונוב, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
מוני מושונוב, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
מוני מושונוב, באתר ספר הקולנוע הישראלי
מוני מושונוב, באתר AllMovie (באנגלית)
מוני מושונוב, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
מוני מושונוב, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
מוני מושונוב, באתר MusicBrainz (באנגלית)
מוני מושונוב, דף שער בספרייה הלאומית
מוני מושונוב, בארכיון הבימה
מוני מושונוב, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
מוני מושונוב - אתר רשמי
מוני מושונוב, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
מוני מושונוב, באתר "הבמה"
טלי ליפקין-שחק, פרומו, אין סליחות ואין מחילות, באתר nrg‏, 24 באוקטובר 2006
תמרה שרייבר, ‏מוני מושונוב: "היום בשביל לשרוד אתה מוצא את עצמך בוגד בחברים שלך", באתר גלובס, 13 באפריל 2009
ירון פריד, תראו אותי, באתר הארץ, 22 במאי 2009
מרט פרחומובסקי‏, מוני מושונוב בן 60: למה אנחנו אוהבים אותו?, באתר וואלה, 18 באוגוסט 2011
אייל מלובן, מוני מושונוב: "התיאטראות משתגעים מהתחרות", באתר הארץ, 5 בינואר 2012
רונן טל, שואו מי דה מוני: מוני מושונוב חושש לאבד את מה שיש לו, באתר nrg‏, 18 באוגוסט 2012
טל פרי, ‏מוני מושונוב מביים מחזה של לוין ומספר על בחירה מפתיעה, באתר גלובס, 19 באוגוסט 2012
שי הרלב, מוני מושונוב: "תמיד הרגשתי שלא מבינים אותי", באתר הארץ, 23 בספטמבר 2012
מערכת וואלה!‏, משת"פים: מוני מושונוב ויוסף פיצ'חדזה: צפו, באתר וואלה, 30 בינואר 2014
עידו שחם, מוני מושונוב מציג: חנוך לוין של כ-ו-ל-ם, באתר הארץ, 24 בספטמבר 2015
דותן מלאך, מוצש, מיוחד: 25 תחנות תרבות בחייו של מוני מושונוב, באתר nrg‏, 24 בדצמבר 2016
איתי סגל, לקחו דאבל, באתר "ידיעות אחרונות", 16 בספטמבר 2017
ליאת רון, ‏"כשאני שומע שאנחנו הצבא הכי חזק בעולם, אני מפחד", באתר גלובס, 1 ביוני 2018
מוני מושונוב באתר סוכנות השחקנים פרי כפרי
זהו זה! - פרקים מכל הזמנים, באתר הטלוויזיה החינוכית הישראלית

הערות שוליים

^ מוני מושונוב, אסור שהנדל"ן ברמלה ינצח את המסורת, באתר nrg‏, 20 בפברואר 2014
^ ¹ ² ³ יעקב בר אור, להיות הפי עם מושונוב, מעריב, 3 ביולי 1979
^ מי מפחד מצ'כוב?, דבר, 5 בדצמבר 1974
^ עדית זרטל, פרשת ביתניה כמחזה מרתק, דבר, 11 בפברואר 1976
^ בכמה שורות, דבר, 25 באוגוסט 1977
^ שרגא קטן רוצה לשאת באחריות, דבר, 9 באפריל 1975
^ יהודית ליבנה, תיאטרון חיפה - עובדות בשטח, דבר, 8 באוגוסט 1975
עדית זרטל, מעמסה כבדה מדי, דבר, 30 באוקטובר 1975
^ צנחן צה"ל: דימוי ללא דמיון, דבר, 29 באפריל 1977
^ www.youtube.com
^ דני סנדרסון, גידי גוב, שלמה ארצי ואחרים: הוכרזו זוכי פרס איגוד אמ"י למפעל חיים, באתר ynet, 14 באוקטובר 2021
^ רן בוקר, פרס מפעל חיים יוענק לתוכנית "זהו זה", באתר ynet, 8 במרץ 2022
^ חברי "זהו זה" יקבלו תואר דוקטור לשם כבוד, באתר "סרוגים", 30 באפריל 2023

הקודם: 2003 - אורי גוטליב ("שוטטות") 2004 - אורי גוטליב ("אחד העם 1")	פרס האקדמיה לטלוויזיה - שחקן בסדרה קומית 2005 - מוני מושונוב ("קצרים")	הבא: 2006 - אבי קושניר ("החיים זה לא הכל")

[1] מוני מושונוב, אסור שהנדל"ן ברמלה ינצח את המסורת, באתר nrg‏, 20 בפברואר 2014

[בראור-2] ¹ ² ³ יעקב בר אור, להיות הפי עם מושונוב, מעריב, 3 ביולי 1979

[3] מי מפחד מצ'כוב?, דבר, 5 בדצמבר 1974

[4] עדית זרטל, פרשת ביתניה כמחזה מרתק, דבר, 11 בפברואר 1976

[5] בכמה שורות, דבר, 25 באוגוסט 1977

[6] שרגא קטן רוצה לשאת באחריות, דבר, 9 באפריל 1975

[7] יהודית ליבנה, תיאטרון חיפה - עובדות בשטח, דבר, 8 באוגוסט 1975
עדית זרטל, מעמסה כבדה מדי, דבר, 30 באוקטובר 1975

[8] צנחן צה"ל: דימוי ללא דמיון, דבר, 29 באפריל 1977

[9] www.youtube.com

[10] דני סנדרסון, גידי גוב, שלמה ארצי ואחרים: הוכרזו זוכי פרס איגוד אמ"י למפעל חיים, באתר ynet, 14 באוקטובר 2021

[11] רן בוקר, פרס מפעל חיים יוענק לתוכנית "זהו זה", באתר ynet, 8 במרץ 2022

[12] חברי "זהו זה" יקבלו תואר דוקטור לשם כבוד, באתר "סרוגים", 30 באפריל 2023

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

פרס אופיר לשחקן המשנה הטוב ביותר
1990–1999	ששון גבאי (1991) • שרון אלכסנדר (1992) • אסטבן גוטפריד (1993) • עמוס לביא (1994) • שמואל סגל (1995) • יגאל נאור (1996) • אריה מוסקונה (1997) • עמוס לביא (1998) • מוסקו אלקלעי (1999)
2000–2009	יוסף שילוח (2000) • מוני מושונוב (2001) • איתי תורג'מן (2002) • אלון אבוטבול (2003) • משה איבגי (2004) • אסי דיין (2005) • צחי גראד (2006) • סאלח בכרי (2006) • שמיל בן ארי (2008) • זהר שטראוס (2009)
2010–2019	מיכאל מושונוב (2010) • ליאור אשכנזי (2011) • גל פרידמן (2012) • צחי הלוי (2013) • ששון גבאי (2014) • נורמן עיסא (2015) • תומר קאפון (2016) • עמי סמולרצ'יק (2017) • דב גליקמן (2018) • דובר קוסאשווילי (2019)
2020 ואילך	נועם אימבר (2020) • איהאב אליאס סלאמה (2021) • שמואל וילוז'ני (2022) • דרור קרן (2023) • יעקב זדה-דניאל (2024)