לדלג לתוכן

נטע ריסקין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נטע ריסקין
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 28 באוקטובר 1976 (בת 48)
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק שחקנית, כתבת
פרסים והוקרה פרס האקדמיה הישראלית לטלוויזיה 2015 (שחקנית הטובה ביותר בסדרת דרמה – "שטיסל")
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

נטע ריסקין (נולדה ב-28 באוקטובר 1976) היא שחקנית טלוויזיה וקולנוע ישראלית; זוכת פרס האקדמיה הישראלית לטלוויזיה לשנת 2015 לשחקנית הטובה ביותר בסדרת דרמה, על תפקידה ב"שטיסל".

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריסקין נולדה וגדלה בצפון תל אביב.[1] היא בתם של האדריכל ניצול השואה[2] שעלה מליטא[3] אריק ריסקין, ושל האדריכלית הצברית יעל ריסקין,[1] שהתגרשו כשהייתה בת 13. היא נכדתו של האדריכל אשר גליברמן שעלה מבלארוס.[1] אחותה הצעירה היא צלמת עיתונות, גוני ריסקין.

בנעוריה, למדה בתחילה בתיכון עירוני ה' שבעיר הולדתה, ולאחר מכן עברה ללמוד במגמת קולנוע של בית הספר התיכון אלון רמת השרון. היא נשרה בטרם עת מלימודיה התיכוניים, אך סיפרה כי השלימה בגרויות מאוחר יותר. ריסקין לא שירתה בצה"ל.[1]

ב-1999, כשהייתה בת 23, תועדה בתוכנית הדוקומנטרית של תמיר קמחי "אופטימיות קוסמית".[1]

בשנים 2000–2003 התגוררה בברלין. שם, החלה לכתוב רומן שלא-הושלם בסופו של דבר.[4][1] לאחר שובה לישראל, עבדה ריסקין במשך תקופה ככתבת במוסף "סופשבוע" של "מעריב".[1]

ב-2006 השתתפה בסדרת הדרמה "לא הבטחתי לך" בתור ענת.

ב-2007 זכתה בפרס השחקנית עבור משחקה בסרט "בום בוי" שנכתב ובוים על ידי בועז לביא במסגרת פרויקט סרטים של 48 שעות בתל אביב. בשנה זו גילמה גם את נועה, התפקיד הראשי במיני-סדרה זוכת פרס האקדמיה הישראלית לטלוויזיה "להוציא את הכלב", תפקיד זה הביא לפרסומה בקרב הציבור הרחב.[1] בשנת 2008 גילמה את שירה רואה בעונה השנייה של סדרת הדרמה הקומית "אולי הפעם". ב-2009 גילמה את נטע שדה במיני-סדרה "מה שנחוץ לרווק", עיבוד של עירית לינור לספר "גאווה ודעה קדומה" מאת ג'יין אוסטן. ב-2012 גילמה את נטליה "נטשה" גורדין/נתי גנות, אחותו של אייל גורדין, אותו גילם רן דנקר בסדרה "תא גורדין" מבית yes.

ב-2013 גילמה, לצד זהר שטראוס, את גיטל "גיטי" וייס, אם חרדית לחמישה שבעלה נעלם, בסדרת הדרמה "שטיסל" מבית yes. ריסקין הייתה מועמדת על תפקיד זה בעונה הראשונה לפרס האקדמיה הישראלית לטלוויזיה לשנת 2013 בקטגוריית השחקנית הטובה ביותר בסדרת דרמה/ מיני סדרה/ סדרת ילדים ונוער במקביל לעמיתתה לסדרה איילת זורר. "שטיסל" זכתה בפרסים ב-12 קטגוריות.[5][6] בשנת 2015 שיחקה בסדרת הקומדיה הרומנטית "החדש של עומרי גורדון" בערוץ 2 של קשת. לאחר מכן, השתתפה בעונה השנייה של "שטיסל" ועל תפקידה בעונה זאת זכתה בפרס האקדמיה ל"שחקנית הטובה ביותר בסדרת דרמה", כשבמקביל, הייתה מועמדת באותה שנה לפרס לשחקנית הטובה ביותר בסדרה קומית, על תפקידה ב"החדש של עומרי גורדון".[7] היא השתתפה באותה שנה גם בסרט הגרמני זוכה הפרסים "בכל מקום אחר" (Anderswo) (גר') של אסתר עמרמי בתפקיד הראשי, ובסרט הדרמה הישראלי-אמריקאי "סיפור על אהבה וחושך" בבימויה ובכיכובה של נטלי פורטמן, בו שימשה גם כיועצת תסריט ושפה לפורטמן. היא גם השתתפה בסדרת הטלוויזיה הגרמנית, "שרה שטיין" (בגרמנית: Der Tel-Aviv-Krimi – 'מותחן הפשע התל אביבי'), שעלתה לשידור ב-2016.

ב-2017 עלה לאקרנים סרט הדרמה-הרומנטי "געגוע", בכיכובם של רסקין ושי אביבי, על פי תסריט שכתב שבי גביזון וכן בבימויו.

בנוסף ב-2017, גילמה את שרונה בסרט "להציל את נטע" של ניר ברגמן, שיחקה בסרט האמריקאי-ישראלי "נורמן" של יוסף סידר, ו"פרשת דמשק" של דן זליק ברק. באותה שנה הופיעה בתפקיד הראשי בסרטו של ערן ריקליס "מסתור".

ב-2018 השתתפה בעונה השנייה של הסדרה "כפולים" בתפקיד ענת קדמי, ובעונה השנייה של "איש חשוב מאוד" בתור אלי שיין.

ב-2019 השתתפה במיני-סדרה הביוגרפית הצרפתית דוברת-האנגלית "אלי", על אודות המרגל הישראלי אלי כהן.

בשנת 2023 שיחקה בסדרה "איסט סייד" בתור אסתי.

במאי 2024 עלתה סדרת הדרמת מתח "האיש שרצה לדעת הכל" בכאן 11, בה היא מגלמת את אורנה דניס.

במהלך השנים, ריסקין השתתפה בין השאר גם בשלל קמפיינים ופרסומות לטלוויזיה הישראלית,[1] וביניהן לוויזה, בזק בינלאומי, ביטוח ישיר, אחת מתשע, שוקולד פרה, סלקום, וסנפרוסט.

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות העשרים לחייה, נישאה ריסקין, אך כעבור זמן מה, התגרשה.[2]

פילמוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קולנוע

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנה פרויקט תפקיד במאי תסריטאי הערות
2007 בום בוי בועז לביא
2015 בכל מקום אחר (גר') אסתר עמרמי תפקיד ראשי; סרט גרמני
סיפור על אהבה וחושך חיה נטלי פורטמן סרט ישראלי-אמריקאי
2017 געגוע יעל שבי גביזון תפקיד ראשי
להציל את נטע שרונה ניר ברגמן
נורמן חנה יוסף סידר סרט אמריקאי-ישראלי
פרשת דמשק דן זליק ברק
מסתור נעמי רימון ערן ריקליס תפקיד ראשי

טלוויזיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנה פרויקט תפקיד יוצר במאי הערות
1999 אופטימיות קוסמית עצמה תמיר קמחי תוכנית דוקומנטרית
2006 לא הבטחתי לך ענת
2007 להוציא את הכלב נועה ניר ברגמן מיני-סדרה; תפקיד ראשי
2008 אולי הפעם שירה רואה עונה 2
2009 מה שנחוץ לרווק נטע שדה מיני-סדרה
2012 תא גורדין נטליה "נטשה" גורדין/נתי גנות סדרת טלוויזיה של Yes
2013–2021 שטיסל גיטל "גיטי" וייס 3 עונות
2015 החדש של עומרי גורדון אודליה
2016 שרה שטיין סדרת טלוויזיה גרמנית
2018 כפולים ענת קדמי עונה 2
איש חשוב מאוד אלי שיין עונה 3
2019 אלי טובה מיני סדרה אמריקאית-צרפתית
2023 איסט סייד אסתי
2024 האיש שרצה לדעת הכל אורנה דניס סדרה של כאן 11

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 חיליק גורפינקל, סגנון, נטע זר, באתר nrg‏, 5 בדצמבר 2007
  2. ^ 1 2 ארי פינס, ‏"מעריצות של רן דנקר ירקו עליי ברחוב", באתר ‏מאקו‏, 1 בינואר 2015
  3. ^ Yolanda Di Mambro, Interview with shelter actress Neta Riskin, VERTIGOMAG
  4. ^ נטע ריסקין באתר "מכונת קריאה" של הוצאת בבל
  5. ^ הוכרזו המועמדים לפרסי האקדמיה לטלוויזיה 14–2013: הוט מובילה עם 16 מועמדויות
  6. ^ הוכרזו זוכי פרסי האקדמיה לטלוויזיה 14–2013: "שטיסל" ו"הפרלמנט" הטובות ביותר
  7. ^ העולים לשלב הגמר בתחרות הטלוויזיה 2015 באתר האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה


הקודמת:
2014 – אלמה דישי (איש חשוב מאוד) 		פרס האקדמיה הישראלית לטלוויזיה – השחקנית הטובה ביותר בסדרת דרמה
2015 – נטע ריסקין (שטיסל) 		הבא:
2016 – בת חן סבג (מטומטמת)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=נטע_ריסקין&oldid=40408677"